התור לקופות ממש מייאש. כל עגלה בגובה שני מטר. איך שכחתי להביא איתי את גמרת הכיס שלי? יכולתי להשלים כמה וכמה חורים שיש לי בדף היומי.

אני עובר עוד פעם על ההודעות בטלפון הלא חכם שלי ומצליח למחוק עוד אחת כדי לפנות מקום.…

תקציר החלק הראשון:

ערב ראש השנה תשפ"ג. מתת, אישה צעירה ורגישה הנשואה זה כשנה לאמיתי ובסוף הריונה הראשון, מלווה בדחף של רגע 10,000 שקלים לרחלי, שכנתה האלמנה, כי היא שומעת על המצוקה הקשה שרחלי נתונה בה. אמיתי מופתע מאוד לשמוע על ההלוואה ומבין שהדבר החשוב עכשיו הוא להחתים עדים על שטר פרוזבול וליידע את רחלי שההלוואה לא תישמט.…

נעים להכיר, שמי דיקו, ואני מלח בספינת 'הדרך תרשישה' כבר עשרים שנה, מאז שאני בן 13. זו ספינה שמפליגה מנמלי הים פה באזור אל תרשיש. לוקחים סחורות מצור, מצידון, מכרתים ומעוד מקומות לתרשיש, ומביאים משם סחורות בחזרה.

ספינה טובה וחזקה ספינתנו, ורב החובל שלנו הוא איש העשוי ללא חת.…

אני לא מצליח ללמוד! אני כל כך רוצה ולא מצליח.

אני יודע שאתה רוצה, מסתרבלות לי לאיטן המילים ביד שמאל, רוצה מאוד.

אז למה זה לא הולך לי? למה?!

למה אתה חושב שלא הולך לך?

איזו שאלה זו? אני לא מצליח להתמיד בכלום!…

"נו, באמת, איילת, זה לא הגיוני לקנות זר כלה ב-700 שקל! הגזמת! מה יש בו? יהלומים? השמלה מהגמ"ח עולה לנו פחות!" אימא סיימה להדיח כלים וניגבה את ידיה בסינר.

"אימוש, את כבר למדת שלא לחפש אצלי היגיון, נכון? הרי אני תמיד דגלתי בכך שצריך להכיר הרבה זמן לפני החתונה, ולא הצלחתי לקלוט איך זוגות מתארסים אחרי כמה שבועות.…

מי שגר באחת ההתנחלויות או השכונות הדתיות-לאומיות לא יבין את התיאור הזה. אבל מי שגר בשכונה מעורבת של חרדים וכיפות סרוגות ונכנס לפעמים לשטיבלאך החרדיים, יבין גם יבין.
דווקא לא רציתי להיכנס באותו בוקר של יום העצמאות לבית הכנסת החרדי. יש באזור שלי גם מספיק בתי כנסת 'משלנו', ולמה לי להסתבך.…

קרדיט תמונה: ויקיפדיה

"לא נכון, זה לא קורה לי! אני חייבת להתרכז ולהיזכר". פתחתי וסגרתי ארונות. הידקתי את המטפחת הרופפת. רצתי מחדר לחדר. תכף אוהד יחזור מתפילת ערבית ויתחיל את בדיקת החמץ. איפה העשירי הזה, למען השם??
השנה, החלטתי, זה יהיה אחרת.…

זו אימא שבגללה יצאנו מאוחר מדי לליל הסדר. תמיד היא הקפידה לא לצאת לליל הסדר מוקדם מדי, תמיד הגענו בדקה התשעים. פעם אחת הגענו כבר בזמן פציעות. למה? כדי לא להפסיד את הפקקים של ערב החג. "הפקקים הקדושים", כינתה אותם. אימא, שמאז ומעולם שנאה להתעכב בפקקים; אימא, שכשהרכב שלפניה לא היה יוצא לדרך בצהוב־ירקרק שברמזור, כבר הייתה מאיצה בו בצפירה ביקורתית, הפכה בכל ערב פסח לחובבת פקקים.…