יהודה ושומרון או דרום לבנון?
בניגוד לתרבות הישראלית בעשורים האחרונים, שדורשת הכול "כאן ועכשיו", כמאמר הקריאות המופקרות לעצירת המלחמה ולשחרור אלפי מחבלים, אויבינו ניחנו מאז ומעולם בסבלנות ובאורך רוח. יום-יום במשך שנים ארוכות עמלו על תוכניותיהם השטניות עד שהחליטו שהגיעה שעת האפס. בינתיים, כמו במשל הצפרדע, דאגו לבשל אותנו על אש נמוכה ולהרגיל את מדינת ישראל לרף הכלה גדול יותר מיום ליום.…
המדריך לעיוור
מה לא נאמר עד היום על הרשות הפלשתינית ומעורבותה בטרור? כלומר, לא רק מעורבות עקיפה בדמות כינוסי הסתה ותשלום משכורות למחבלים, אלא כזאת ישירה ובוטה באמצעות זרוע צבאית רשמית שמחזיקה תנועת פת"ח, שבראשה מכהן אבו מאזן, הוא ולא אחר, שמבצעת עשרות פיגועים מדי חודש בגלוי ובפומבי.…
ניגון מיוחד משלו
למאות האנשים שהגיעו ללוות למנוחות את אברהם הרצליך ז"ל, שנטמן בבית העלמין בכפר תפוח שבשומרון, נלווה הפעם מראה חריג: לצד משתתפי הלוויה הרבים הילך עדר עיזים גדול. הן ליחכו עשב בדומייה כשנשמעו נאומי ההספד, כמו מבקשות להיפרד מהרועה הנאמן שגידלן במסירות מיום היוולדן, ועם זאת מתעקשות להמשיך את מפעל החיים שהקים בעליהן.…
יש למישהו שעון מעורר?
אחת הרעות החולות שהביאו עלינו את הטבח בשמחת תורה הייתה ההרגל המגונה של מערכת הביטחון לשווק לציבור בישראל מציאות חלופית לזאת שמתרחשת בפועל בשטח. מציאות שתעניק תחושת ביטחון גם כשהביטחון איננו, תיצור מצג שווא של פעילות נחושה נגד הטרור. אם תרצו, לוחמה פסיכולוגית וזריקות הרדמה לנו, אזרחי ישראל.…
עוקף חווארה פינת קלקיליה
שני מעשי רצח קשים התרחשו במערב השומרון בשבוע האחרון. שני יהודים נרצחו באכזריות באותו מקום בתוך ימים אחדים רק בשל היותם יהודים, אולם סיפור רציחתם זכה בקושי לסיקור דל של כמה שעות בתקשורת ולא גרם אפילו לשינוי קל שבקלים במערכת הביטחון, שהמשיכה בסדר יומה כאילו לא אירע דבר.…
עומדים בקו האש
המראות של הרי הגליל הירוקים עולים בזה אחר זה בלהבות ענק מילאו את שערי העיתונים והכו בכל אזרח בישראל. הידיעה שחבלי ארץ נשרפים על כל אוצרות הטבע שבהם, ובעיקר התמונות שהמחישו את ההפקרות שזועקת מחוסר התגובה הישראלית, שמתמקדת בכיבוי שרפות תרתי משמע, העצימו עוד יותר את התחושות הקשות.…
על משמר החוות
ודאי שמעתם על הירי הבלתי פוסק של מחבלים מטול כרם לעבר יישובי השרון, על אימוני השריון והארטילריה של חיילי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית ועל הימלטות המחבל שביצע את הפיגוע בשומרון אחרי שבמערכת הביטחון סמכו על הרשות הפלשתינית שתסגיר אותו.…
הנחישות ניצחה
בפסח האחרון ציינו שנה להקמת גבעת שדה יונתן, שעלינו אליה בניסן תשפ"ג כזרוע התיישבות קדמית של רמת מגרון. נהוג להגיד במקרים רבים ששנה היא תקופת זמן קצרה שבקושי ראויה לסיכום ביניים קצר, אך אם נשפוט לפי מספר האירועים שחוותה הגבעה בשנה האחרונה, נדמה שחלף לא פחות מעשור: החל מרגעים שהכול נראה שחור וחסר תקווה מכל הבחינות דרך לילות מפרכים וחסרי שינה ועד לזמנים של ניצחונות והתרוממות רוח, שהוכיחו שהאמונה בקב"ה והנחישות של הבחורים החלוצים בגבעה חזקה יותר מהכול.…
למה אתם שותקים?
שני אירועים חמורים התרחשו במהלך השבועיים האחרונים.
האחד, סבב נוסף, השלישי במספר, של סנקציות שהטילו ארה"ב והאיחוד האירופי על שורת עמותות ימין ופעילי התיישבות, והשני – שיא חדש נוסף של כל הזמנים במספר המעצרים המנהליים כנגד מתיישבים ששברה הממשלה הנוכחית.…
קול דמי אחינו בנימין
את הטור הזה אני כותב בסערת רגשות. זעם וכעס מעורבבים עם השראה והתפעמות מהגיבורים שנפלו השנה על משמרתם, אליהם הצטרף ביום שישי האחרון הנער הטהור בנימין אחימאיר הי"ד שנרצח בדמי ימיו בעת שיצא אל המרעה.
זהו טור על גבורה יהודית, על מסירות נפש וחלוציות שכמעט נעדרת לגמרי בדור הזה, אבל לצערנו גם על הפקרות מתמשכת פושעת וזדונית שעלתה לנו בחיי אדם.…
