שאלה
אני אימא למתבגרים, וחוששת מהתקופה הקרובה. החופש רק התחיל, ואני כבר רוצה שיסתיים. היציאה ממסגרת גורמת בעיות ועימותים. אין לי כוח לריב על זמני התפילות, שעת ההגעה הביתה, סגנון הבילוי ועוד. מה לעשות?

תשובה
כשהיינו ילדים שרנו: "הכול הכול אני יכול כי זה החופש הגדול", שמחנו בתחושה שהנה סוף סוף הגיע החופש המיוחל, הזמן שלנו לנוח, להיות אדונים לעצמנו ושאף אחד לא יגיד לנו מה לעשות ומתי.…

בפרשתנו התורה מצווה אותנו על הפרשת חלה מהעיסה, "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ". עניין החלה הוא הרמת חלק מיוחד ומובחר מתוך העיסה כולה. במבט פשוט אפשר לחשוב שפעולה זו באה להבדיל את החלה המקודשת משאר העיסה ולהשאיר את שאר העיסה כחולין, בלי שייכות לקדושה.…

לפעמים נדמה לי שמרגלים נשלחו לתוך עם ישראל, למדו אותו, וכעת מוציאים לפועל תוכנית זדונית שנועדה לחסל את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרי לא ייתכן שעם ישראל הורס את עצמו מבפנים, מאפשר לאנשים מבולבלים נטולי שורש להרוס באמצעות ילדיהם את עתיד המדינה.…

נהוג לומר כי ז'אנר ספרי תורה ומדע כבר אינו מה שהיה פעם: האדם בימינו עסוק פחות בשאלות גדולות ומתעניין יותר בקורה בפנים הנפש. ספר חדש על ר' נחמן ועבודת המידות – אִין, ספר חדש על היחס בין פרקי בראשית לאבולוציה – אאוט.…

עד היכן יש לברר לפני שידוך? לאילו רזולוציות יש להגיע? או שאלת מיליון הדולר: היכן נגמרת ההשתדלות ומתחילה האמונה?

נדמה לי שהשאלה הזו עצמה היא חקירה שאיננה במקומה מפני שהשאלה האמיתית בכל חיבור – לעבודה, לבת זוג, לארץ חדשה – תהיה: היכן מסתיימת האמונה ומתחילה ההשתדלות.…

כמי שמלמד במכינה הקרויה על שמו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (המכונה 'מניטו') זצ"ל, ספרו החדש של הרב אוריאל עיטם, "שערים למשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)", צד את עיניי מהרגע הראשון. לא בכדי, כנראה, דווקא בשנים האחרונות ישנה התעוררות מחודשת סביב משנתו של מניטו, שעד לפני זמן לא רב היה דמות אלמונית למדי עבור לומדי תורה רבים.…

ביום ראשון הגענו לבית הכנסת עם הילדים לשמוע את עשרת הדיברות. היה דחוס וחם בעזרת הנשים, אך התמלא לי הלב. הקהילה הקטנה שלנו, זו שיכולנו לספור על יד אחת כמעט, גדלה מאוד, ונמנים בה היום עשרות אנשים – גברים, נשים וטף – שבאו לבית הכנסת ביום שבו רוב האנשים בסביבה יצאו לטייל.…