ד"ר אריה מורגנשטרן
ליום שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, שאנו חוגגים בימים אלה, יש שני ממדים. הממד האחד נוגע לניצחון הצבאי על צבא מצרים, והממד השני נוגע למהלך המשיחי של כיבוש העיר העתיקה ולהכרזה "הר הבית בידינו".
את המהלך הראשון תכננו מפקדי חיל האוויר הישראלי, שהצליחו לפגוע במטוסי חיל האוויר המצרי בתוך שעות אחדות, בהיותם עדיין על הקרקע, ולהכריע את המערכה. לעומת זאת את כיבוש ירושלים העתיקה ומקום המקדש כפתה עלינו ממלכת ירדן, שהצטרפה למלחמה למרות הפצרותינו שתימנע מכך.
לממד ההצלה ה'קיומי' של היישוב היה ניחוח ציוני קלסי, ואילו שחרורה ה'משיחי', הבלתי צפוי והלא רצוי של ירושלים, לא תפס בו מקום כלל וכלל. כיבוש ירושלים העתיקה היה למעמסה, אבן שמאסו בה ראשי המדינה ורבים מתושביה עד עצם היום הזה. מה גרם לכך?
ראש"ז צורף לא היה כמובן היהודי הראשון שרצחו ערבים בארץ ישראל, אולם משרד הביטחון מכיר בהיותו היהודי הראשון שנרצח במאבק הלאומי בארץ ישראל
התשובה על שאלה זו נעוצה בין היתר בשאלת מקור הווייתה של התנועה הציונית. יש הסבורים כי הציונות נולדה כתנועה לאומית מודרנית אשר ביקשה להתקומם נגד המסורת היהודית הדתית, לחולל מהפך במצבו של העם היהודי ולחשוף אותו לרעיונות החברה האירופית המודרנית מתוך התכחשות לייעודו המשיחי.
לעומת זאת יש הסבורים כי הציונות שאבה את תעצומות הנפש שלה מן האמונה בגאולת עם ישראל, שעל פיה העם היהודי עתיד לשוב למולדתו ההיסטורית. יהודים בכל הדורות לא רק דבקו באמונה המשיחית אלא נקטו גם אמצעים קונקרטיים כדי לזרז את תהליך הגאולה, כולל עלייה לארץ ישראל ויישובה, שראו בהם צעד הכרחי בהגשמת החזון המשיחי. ואולם כפי שאנו רואים ביחס ליום ירושלים בימינו, לא הכול שותפים להכרה הזו המחברת את הציונות עם המשיחיות.
לפני ימים אחדים הסתיימה סדרת הרצאות של פרופ' עמנואל אטקס בתוכנית הדגל 'סדר בוקר' של בית אבי חי בירושלים. סדרת ההרצאות נשאה את הכותרת 'בין משיחיות לציונות', ובמבוא המודפס לשידור הסדרה שאל המרצה: "האם הציונות היא תנועה המגשימה את הרעיון המשיחי, או שמא היא מתנערת ממנו ומשליכה אותו לפח האשפה של ההיסטוריה?"
השאלה על השלכת הרעיון המשיחי לפח האשפה של ההיסטוריה, מבחינתו של המרצה הנכבד, איננה פליטת קולמוס. שאלה זו היא המוטו העיקרי של סדרת ההרצאות, ותשובתה החד-משמעית שלה היא כי אכן, יש להשליך את הרעיון המשיחי היהודי לפח האשפה של ההיסטוריה.
המשיחיות היהודית – שהיא אחד מיסודות הקיום של העם היהודי בכל הדורות – מזוהה בהרצאתו עם משיחיות השקר של שבתי צבי, ולפיכך היא משמשת גורם הרסני בהיסטוריה היהודית. התנועה הציונית נוצרה לדעתו אך ורק בהשפעת התעוררות התנועה הלאומית בקרב עמי אירופה במאה התשע עשרה, ואין לה דבר עם המשיחיות היהודית.
בהרצאותיו התעלם פרופ' אטקס מן השאיפה המהותית לגאולה ולשיבת ציון, אשר באה לידי ביטוי ריאלי בכל הדורות בתנועות עלייה לארץ ישראל. הוא התעלם מתופעות של משיחיות בתנועת החסידות, ובעיקר מן המניעים המשיחיים בעליית תלמידי הגר"א לארץ. הוא התעלם מפעילותם האקטיבית של תלמידי הגר"א ביישוב ארץ ישראל ובבניין ירושלים, וכן מניסיונם לחדש את הסנהדרין כאמצעי לקירוב הגאולה.
פרופ' אטקס אף לא החמיץ בשיעוריו בסמינר הנזכר שום הזדמנות להביע את איבתו האובססיבית לאידאולוגיה ה'משיחית' של אנשי הציונות הדתית. למעשה, פרופ' אטקס נמנע, כמו אנשי החוגים החרדיים האנטי-ציוניים ביותר, מלעבור את הקו הירוק לעבר 'השטחים הכבושים', כולל אלו שבתחום העיר ירושלים.
ברם טענתו של פרופ' אטקס כי תלמידי הגר"א עלו לארץ ישראל אך ורק כדי ללמוד תורה ולא מתוך מניעים משיחיים מוכחשת אפילו מהאיור שבחרו אנשי בית אבי חי לעטר בו את הרצאותיו, איור בית כנסת בית יעקב שבנו תלמידי הגר"א בחצר חורבת ר' יהודה החסיד בירושלים.
את הקמת בית הכנסת, וכן את הקמת הבתים והחנויות בחצר, ניהל עשרות שנים ר' אברהם שלמה זלמן צורף (סלומון). ראש"ז היה למעשה יד ימינו של ר' מנחם מנדל משקלוב, תלמיד הגר"א שעלה בראש קבוצת תלמידי הגר"א לירושלים בשנת 1816 על מנת לבנות אותה ולקרב בכך את הגאולה. בשנת 1820 כתב ר' מנחם מנדל משקלוב איגרת לתומכיו באמסטרדם והגדיר בפעם הראשונה את תחילת מפעל בניית 'החורבה' במושגים משיחיים ברורים: "כי ברוך ה' כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה".
בשנת 1836 נשלח ראש"ז צורף בשליחות דיפלומטית למצרים כדי להשיג ממוחמד עלי, שליט מצרים וארץ ישראל, פירמאן (רישיון) לבנייה מחדש של בית הכנסת החרב. ראש"ז הצליח לגבור על המכשולים וזכה לקבל ממוחמד עלי את הפירמאן המיוחל. תלמידי הגר"א בירושלים ראו בקבלת רישיון הבנייה מפנה דרמטי בתהליך הגאולה, ושלחו לחו"ל שליח לגיוס כסף לבניין החורבה.
כתב השליחות נשא את הכותרת "ציון גילו ושמחו בה' א-לוהיכם". זה היה מניפסט משיחי מובהק הקורא להתגייסות המוני בית ישראל למפעל בניינה של ירושלים, המצויה כבר בעיצומו של תהליך הגאולה. כתב השליחות מנוסח ברוח נבואות הנחמה של נביאי ישראל ונושא משמעות משיחית מובהקת. וכך נאמר שם:
"כי בחר ה' עוד בציון, כי מי שמע כזאת או מי ראה כאלה… ליהודים היתה אורה ושמחה… כאשר יצא דבר מלכו של עולם… להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה… סימנא מלתא היא אתחלתא דגאולה, כי עת לחננה לרצות אבניה ואת עפרה יחוננו, ובאתערותא דלתתא תליא מלתא לעורר אתערותא דלעילא לבנות הנהרסות… בנה ה' ציון נחם חורבותיה".
אי אפשר להתעלם מן הגורם העיקרי להצלחת התנועה הציונית: האמונה המשיחית בעתיד האומה והדרישה להתעוררות עצמית בדרך הטבע
בצירוף מקרים מעניין הסתיימה סדרת ההרצאות של אטקס בדיוק בערב יום הזיכרון לחללי פעולות האיבה, שבו מונצח שמו של ראש"ז צורף, החלל הראשון של פעולות האיבה נגד היהודים בארץ ישראל. ראש"ז צורף לא היה כמובן היהודי הראשון שרצחו ערבים בארץ ישראל, אולם משרד הביטחון מכיר בהיותו היהודי הראשון שנרצח במאבק הלאומי בארץ ישראל, שכן הרקע למעשה הרצח היה העימות בין תלמידי הגר"א לבין ערביי ירושלים בעניין הבעלות על חצר החורבה ובעניין הרשות להקים במקום בית כנסת ובתי מגורים.
ראש"ז צורף נרצח בירושלים בשנת 1851. בנו, ר' מרדכי סלומון, עסק בעבודות חקלאיות בשטחים שחכר מערבים בסביבות ירושלים. נכדו של ראש"ז היה ר' יואל משה סלומון, ממייסדי שכונת נחלת שבעה, השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות ירושלים ביוזמה פרטית ובמימון מתיישביה. ר' יואל משה סלומון ייסד גם את עיתון הלבנון, ובשנת תרל"ח, כעשרים שנה לפני הקמת התנועה הציונית, ייסד את פתח תקווה, מושבת העובדים החקלאיים היהודים הראשונה בארץ ישראל.
נכון אומנם כי יש הבדלים רבים בין הציונות המודרנית לבין העליות המשיחיות, אולם אי אפשר להתעלם מן הגורם העיקרי להצלחת התנועה הציונית: האמונה המשיחית בעתיד האומה והדרישה להתעוררות עצמית בדרך הטבע.
התנועה הציונית לא הייתה יוצאת לדרך לולא כל מה שקדם לה: לולא דרשותיהם וספריהם של הרבנים מבשרי הציונות, לולא התעוררות תנועת חיבת ציון באירופה, לולא קיומו של יישוב יהודי חדש ותוסס בארץ ישראל שייסדו תלמידי הגר"א המשיחיים ולולא תמיכת זרמים נוצריים באירופה ברעיון שיבת היהודים לציון.
ועל כך אמר דוד בן-גוריון: "ישראל היא היצירה של האמונה המשיחית". ואכן, שחרור ירושלים ומקום המקדש במלחמת ששת הימים הם אחד השיאים הגדולים ביותר בהתפתחות מהלך גאולת ישראל.
Leads:
