הרב שלמה אבינר
[שאל הרב מרדכי ציון]
- האם נטיות הפוכות הן תכונה מולדת או תכונה נקנית?
עד כה אין שום מחקר הטוען שזו תכונה מולדת, אלא היא תוצאה של סיבוך פסיכולוגי במשפחה. כמובן, זה לא אומר שהמשפחה אשמה. עובדה היא שאחד נראה ככה ואחד אחרת.
- בין כך ובין כך יש לאדם נטייה כזו. מה הוא אשם?
אכן, הוא אינו אשם, אך בכך אינו שונה מכולנו. לכל אחד מאיתנו יש יצר טוב ויצר רע. כך נברא האדם, איש איש ויצרו הוא, וזה היצר הרע שלו. הכי טוב להפוך אותו לדבר טוב בעזרת פסיכולוג מומחה ואוהב, ואז האדם יוכל להתחתן, להוליד ילדים ולחיות חיים מאושרים מאוד. אם לא, עליו להתגבר על יצרו. איזהו גיבור, הכובש את יצרו, ואז הוא צדיק גדול.
- כיצד להתייחס לאדם השייך לקבוצה זו?
אין קבוצה כזו. תכונה זו אינה מגדיר את אישיותו. קודם כול הוא אדם, לומד, עובד, חייל, בעל מידות טובות ורעות. אלא זו תכונה מסוימת בין שאר תכונות. קודם כול הוא אדם בצלם א-לוהים, הוא יהודי בעל סגולה נשמתית ישראלית. ברור שאי אפשר להגדיר את כל אישיותו במונח "בעל נטיות הפוכות".
- האם זו בעיה לפי התורה בלבד או בעיה כלל-אנושית?
ודאי כלל-אנושית. זו טעות חיים. בתורה כתוב שזו תועבה, וחז"ל מסבירים: תועה בה. ידידי היקר, טעות בכתובת. ואכן, הרוב הגדול של המין האנושי מתייחס לזה כאל סטייה, אם כי הוא אינו מעז לומר זאת בקול גדול מפחד שיפגיזו אותו בתוארי גנאי מעליבים.
- אם הזכרנו את התורה, והרי כתוב בה "מות ימות"!
כמובן, איננו דנים למוות איש, לא אותו ולא אחרים. וכן איננו מפעילים שום עונש, לא עליו ולא על אחרים, כמו שכתוב בתחילת שולחן ערוך חושן משפט, שבימינו זה לא שייך. בסיכום, אין כפייה בתחום הפרט. ודאי שבמדינה יש חוקים, כי עלינו לחיות יחד ולא באנרכייה של ג'ונגל, אבל איננו חודרים לחיי הפרט.
- אבל האם אנו שונאים אותו?
ודאי לא. אנו אוהבים אותו כאדם, וקל וחומר כיהודי. אבל אנו שונאים את מעשיו. אומנם יש אנשים שאינם מסוגלים לחשיבה מורכבת, רואים את כל העולם בשחור-לבן ואינם מבינים שאין כאן סתירה. אדרבה, אילו היינו אדישים כלפיו, לא היה אכפת לנו ממעשיו, אך כיוון שאנו אוהבים אותו, אנו שונאים את מעשיו המרעילים את אישיותו. כמובן, בלי קשר להיותו אהוב, זה לא אומר שהמדינה צריכה להטביע חותם רשמי על התנהגותו ולממן אותה.
- כיצד להבין את מצעד הגאווה?
אין מה להבין. גאווה היא מידה רעה, אולי הרעה ביותר, וקל וחומר שאין לאנשים להתגאות בזה שהם עושים עבירה.
- למה אין זה טבעי ונורמלי אלא סטייה במובן הכלל-אנושי?
כי נישואים מחוברים עם הולדה. הם דבר אחד: פרו ורבו – ודבק באשתו והיו לבשר אחד. הילד מורכב מתכונות שני הוריו, ובו הם נעשים אחד. כמו כן לפעמים ההורים אינם מצליחים להוליד, אך אין זה אומר שכך יש לבנות לכתחילה את החיים.
- אבל יש פתרון על ידי פונדקאות?
זה פתרון אכזרי במובן כפול: (א) ילד צריך גם אבא וגם אימא. אם לא, הוא יתום. נכון שלפעמים קורה שהורה אחד מת ונוצר יתום, וזה עצוב. אבל ליצור יתום בכוונה, בשביל ההרגשה הטובה של שני גברים או שתי נשים, זו אכזריות; (ב) הפונדקאיות מארצות נכר המשמשות לזה עוברות ניצול מחפיר וסבל רב, וגם זה מאוד לא מוסרי.
- אם אדם בעל נטיות הפוכות לא יוכל לממש נטייתו, הוא לא יהיה מאושר בחיים?
תלוי איך מגדירים אושר: הנאת היצר או הרגשה פנימית של מילוי חובה מוסרית. נכון שיש זרמים נושאי דגל של התרכזות בעצמו, אך לא כן היא תפארת המין האנושי.
