ד"ר יוסי לונדין
בעצם הימים האחרונים של מערכת הבחירות, שבהם שררה בחברה הישראלית אווירה של מלחמת הכול בכול, נס קטן התרחש הרחק מהמצלמות. אלפי מורים ואנשי אקדמיה, ובהם פעילי בן גביר והציונות הדתית, אנשי מרצ ויש עתיד, אנשי שמאל וימין, קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילונים, הקדישו ימים ולילות למאבק בלתי מתפשר בכאוס ההולך ומתפשט במערכת החינוך שכותרתו "התחדשות הלמידה".
התוכנית, שיצאה לדרכה לפני חודשים מספר ונידונה בעבר גם מעל גבי עלון זה, כוללת כמה מרכיבים. אלו העיקריים שבהם: (א) ביטול בחינות הבגרות בכל מקצועות המורשת, החברה והרוח והמרתן בסדרת עבודות שיבדקו המורים או ייבדקו בדיקה מדגמית במערכת; (ב) הפחתה ניכרת של חומר מתוכנית הלימודים כדי לאפשר התמקדות בעבודות וברכישת מיומנויות על פי רכישת ידע; (ג) כתיבת עבודה מולטידיסציפלינרית בארבעה מקצועות ברמה מעין אקדמית בכיתה י"ב על ידי כמה תלמידים בצוותא.
היו שהתפלאו מדוע הוצאו מקצועות המתמטיקה והאנגלית מהרפורמה אם היא יעילה כל כך
עוד בשלב הדיונים על הרפורמה יצאו נגדה רבים מכל קצות הקשת החינוכית והאקדמית. היו שהתרעמו על הכנסת תוכנית כזאת בבת אחת לכלל המערכת ללא שום תוכנית הרצה מצומצמת כמקובל, היו שטענו נגד החלפת בחינות, הנבדקות בדיקה אובייקטיבית ואמינה פחות או יותר, בעבודות, שצורת כתיבתן, הערכתן ואמינותן שרויה בספק גדול.
היו שהתפלאו מדוע הוצאו מקצועות המתמטיקה והאנגלית מהרפורמה אם היא יעילה כל כך (ודומה שהתשובה בגוף השאלה). מעל הכול זעמו רבים כיצד מעיזה מדינת ישראל בשם "רכישת מיומנויות" מעורפלת למדי לגרום לתלמידי ישראל ללמוד קרוב למחצית מפרקי התנ"ך המעטים שהם לומדים כיום, ללמוד הרבה פחות על מבנה המשטר בישראל ועל יצירות ספרותיות קלסיות, ולא להיחשף כלל לתולדות בית שני (בחינוך הממלכתי) או לנושאים כמו אלטלנה, הפרטיזנים ורוב מערכות ישראל (בחינוך הממלכתי ובחינוך הדתי), והדוגמאות עוד רבות מספור.
המענה המקובל התבסס על שלושה מרכיבים: (א) מי בעולם של גוגל צריך ידע בכלל, הרי הכול במחשב; (ב) בכל מקרה כיום בבחינות לא זוכרים כלום ולא נהנים מכלום, עדיפות עבודות חווייתיות ויצירתיות; (ג) אתם (=המורים, כל חברי ועדות המקצוע, חתני פרס ישראל, מאות אנשי אקדמיה) פשוט לא אוהבים ש"מזיזים לכם את הגבינה", אז תסתדרו בבקשה ותשנו את הגישה, אלא אם כן אתם מורים למתמטיקה ואנגלית. שם שום דבר לא צריך להשתנות.
נדייק: ודאי שהעשור השלישי של המאה העשרים ואחת שונה מהימים שבהם היה המורה מרצה לתלמידיו את החומר ודורש מהם לשננו. שינויים רבים כבר נעשו בתוכנית הלימודים ובצורות בחינות הבגרות, ועוד היד נטויה. עם זאת די ברור שגם כיום מי שלא ילמד וישנן (כן, ישנן) את רשימת ספרי התנ"ך, שירת הים, שמותיהם של מלחמות ישראל ואפילו רחמנא ליצלן איזה שיר עברי קלסי, לא יחפש אותם מעצמו בוויקיפדיה.
הטענות נדחו. משרד החינוך יצא לדרך בלי לספור את המורים ונציגיהם. מי שכן תמך בתוכנית בהתלהבות היו נציגי מועצת התלמידים הארצית וארגון ההורים, ארגונים מכובדים שככל הנראה לדעת צמרת משרד החינוך מבינים בחינוך הרבה יותר ממי שעיסוקם בו נמשך כמה עשרות שנים. לא נתעלם מהעובדה כי יש לתוכנית תמיכה מסוימת בקרב אנשי האקדמיה, מה שלא מפריע (או אולי אפילו גורם) לאנשי האקדמיה לפעול לכך שציוני המקצועות שבהם נערכת הרפורמה לא ייחשבו כלל בעת הקבלה לאוניברסיטאות, אולי משום שהם עצמם אינם מעריכים את אמינותם? אחרים תומכים בהתלהבות אידאולוגית ואינם נרתעים מלהצהיר שצמצום הידע יחליש את הפטריוטיות ואת הזהות הישראלית והיהודית, אירוע מבורך לטעמם לקראת עולם ליברלי חסר זהויות.
התוכנית יצאה לדרך, ולרבים התברר שהמציאות גרועה מהתכנון. אנשי השטח במשרד שאולצו לשתף פעולה עם הרפורמה, בדרך כלל נגד רצונם, מנסים להציל מה שאפשר וליצור משימות ועבודות שיהיה בהן איזה שהוא ממד של רצינות ואמינות, אולם ההוראות מבולבלות, המורים מתוסכלים, והתלמידים (בכיתה י') שהחלו את הרפורמה מתחילים לקרוס תחת עומס מטלות בלתי אפשרי. עוד היד נטויה, וכמות החומר שהופחתה (ובוודאות עוד תמשיך לפחות) מבהילה.
אלפי מורים מכל קצות הקשת, ששיתוף הפעולה ביניהם למרות הבדלי ההשקפות כמעט בכל נושא מחמם את הלב, נחושים שלא לוותר. הם אינם מחפשים תוספות שכר (למרות עומס בלתי נתפס המוטל עליהם בצורת הלמידה החדשה) או תנאים טובים יותר. הם רוצים לעשות את מלאכתם נאמנה: להכשיר את הדור הבא של אזרחי ישראל להיות אזרחים טובים, משכילים ומחוברים לזהותם ולעברם.
אלפי מורים מכל קצות הקשת, ששיתוף הפעולה ביניהם למרות הבדלי ההשקפות כמעט בכל נושא מחמם את הלב, נחושים שלא לוותר
לדעתם של המורים, הרפורמה תגרום לתהליכים שיפגעו קשות במטרה זו. חשוב להדגיש כי סביר שמובילי הרפורמה חרדים גם הם לזהות דור המחר, אולם דומה שהמרדף אחר רכישת מיומנויות והרצון לאמץ אופנות בינלאומיות שעתידן אינו ברור, גרם להם לשנות מהותית את שיווי המשקל הרצוי בין ידע למיומנויות. את המחיר נשלם כולנו.
בשעה שנכתבות שורות אלו עדיין לא ברור מה הן תוצאות הבחירות. אם השרה הנוכחית או תומכיה ימשיכו לכהן במשרד החינוך, תימשך הרפורמה בכל עוצמתה, והמורים ינסו לתקן ולהציל מה שיהיה אפשר כדי לצמצם את הפגיעה בלימודי הזהות, התרבות והמורשת. אם יחולו שינויים במבנה הקואליציה, לפני השר או השרה החדשים מוטלת משימה דחופה לעצור מייד את הרפורמה (שלב ב' שלה, שאולי גרוע אף מקודמו, עדיין לא החל, ואפשר לעוצרו כרגע בקלות) ולערוך חשיבה מחודשת גם על שלבי הרפורמה שכבר נכנסו לתוקף, והפעם עם נציגי מורים ועם אישים שהזהות ולא רק "מיומנויות המאה העשרים ואחת" עומדות בראש מעייניהם.
בצלאל סמוטריץ' הצהיר במאמר ארוך ומנומק שיפעל לשינוי הרפורמה. כך הצהירו גם חברת הכנסת אורית סטרוק, המובילה את המאבק ברפורמה זה חודשים ארוכים, וחברי הכנסת אופיר סופר ועמיחי שיקלי. מהעבר השני של המפה הפוליטית הצהיר משה (קינלי) טור פז מיש עתיד כי למרות תמיכתו העקרונית ברפורמה יש לבחון אותה מחדש בדקדקנות.
מורי ישראל, תלמידי ישראל ועם ישראל החרד לאופיו של הדור הבא מצפים למימוש ההבטחות. במידה רבה הנושא בנפשנו.
הרב יוסי לונדין מרכז את המחלקה להוראת היסטוריה במכללת אורות ישראל ברחובות ואת לימודי ההיסטוריה והאזרחות בישיבת דרכי נעם בפתח תקווה
