שיינברג חוזר

 

בתמונת הסטטוס של חיים הומינר מקצרין כתוב כך: "גם אני אומר/ת לא! לעבריין המין עזרא שיינברג". "הדרך שלנו להילחם באיש שהשתחרר מהכלא אחרי שבע שנים וחצי בלבד בגלל עסקת טיעון תמוהה ובא לגור בקצרין היא דרך הפגנות והעלאת המודעות", אומר הומינר. "אסור שהנושא ירד מסדר היום הציבורי, מדובר באדם מסוכן".

עזרא שיינברג, שהואשם בעבירות מין חמורות, השתחרר השבוע מהכלא אחרי מאסר של שבע שנים וחצי. לשיינברג לא נוכה שליש מעונש המאסר, ובערעור על גזר הדין לבית המשפט העליון בשנת 2015 נימקה השופטת חיות במילים קשות את החלטתה שלא לקבל את הערעור: "המסוכנות הנשקפת מן העורר היא אכן גבוהה מאוד, והחשש לשיבוש הליכי משפט על ידו הוא מובהק וברור".

עוד ערעור הוגש לבית המשפט העליון ב-2018, ודחו אותו השופטים פוגלמן, אלרון ושטיין. "לא ניתן שלא להזדעזע מהמעשים החמורים בהם הורשע, מעשים מכוערים ומעוררי סלידה אשר פגעו פגיעות רעות וקשות בנשות קהילתו" כתב השופט אלרון. "אדם המהווה סמכות רבנית, סמכות תורנית וסמכות מוסרית סרח וסטה מהדרך היישר אל מחוזות עבריינות המין הנלוזה ביותר.

"אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בדפוס פעולה חוזר ונשנה וכן על מחשבה ותכנון מראש של המעשים. לנוכח המתואר כשלעצמי אני מביע פליאה על הסדר הטיעון העונשי אליו הגיעו שני הצדדים. לגישתי עונש זה אינו הולם כלל את חומרת מעשיו".

גם השופט שטיין כתב כך: "אני מצטרף לפליאתו של חברי השופט אלרון על הסדר הטיעון שהקל עם המערער יתר על המידה".

"האיש לא הודה במעשיו ולא התחרט", אומר הומינר. "השופטת חיות כתבה דברים חריפים מאוד על מידת מסוכנותו ועל היכולת המניפולטיביות שלו. לצערנו למדינה אין מחויבות להעביר פוגעים כאלה תהליך שיקומי-טיפולי, והכול תלוי ברצון של אותו אדם. עצם העובדה שהוא מגיע לקצרין כעת זה בעינינו איום ונורא, ולא נסכים לכך".

חיים הומינר: "למרות המחאה שהביעו התושבים הוא דאג ללחוץ לכולם את היד, לברך בחג שמח, וניסה למצוא מסילות ללב המתפללים. כך נוהג אדם שמתחרט ובוש במעשיו, אדם שמבין את חומרת מעשיו ואת הנזק הנורא שעולל לנפגעות?!"

הומינר מסביר כי תושבי קצרין חוששים ששיינברג מתכוון להקים קהילה בעיר. לפני כשנתיים רכשה המשפחה בית בקצרין ועברה לגור בעיר לאחר שבחספין, היישוב שבו התגוררה אשתו של שיינברג, הובהר להם שכאשר הוא ישתחרר הם לא יוכלו להמשיך ולהתגורר במקום.

"שיינברג עצמו טוען שאין לו כסף, ולכן הוא לא יכול לשלם לנפגעות. לפי מה ששמענו ממי שמכר לו את הבית, הבית נקנה כולו במזומן, ללא משכנתה", אומר הומינר. "ניסינו להניא את אשתו מלעבור לגור בעיר. משלחת נשים מהקהילה ניסתה לדבר על ליבה, אבל לא הצליחה".

בראש השנה יצא שיינברג לחופשה והגיע למניין ותיקין באחד מבתי הכנסת בעיר. אחד מהמתפללים זיהה אותו, וביום השני של החג קמה מחאה גדולה של המתפללים. "למרות המחאה שהביעו התושבים הוא דאג ללחוץ לכולם את היד, לברך בחג שמח, וניסה למצוא מסילות ללב המתפללים. כך נוהג אדם שמתחרט ובוש במעשיו, אדם שמבין את חומרת מעשיו ואת הנזק הנורא שעולל לנפגעות?!" תוהה הומינר.

בקצרין יש שבעה בתי כנסת. הומינר טוען שרוב הקהילה הדתית מאוחדת במאבק נגד הגעת שיינברג לעיר אך מציין שהתנהגותו של רב העיר, הרב יוסף לוי, תמוהה מאוד, שכן הוא טוען ששיינברג חזר בתשובה ושיש לקבלו. הרב אינו מצטרף למאבק של התושבים אף ששיינברג מעולם לא התנצל לפני הנפגעות, לא היכה על חטא ולא שילם את הפיצויים שהושתו עליו. הוא גם סירב לעבור טיפול ואינו משוקם.

מיכל כהן דנינו: "הוא איש חכם מאוד, והוא יגיד לכל אחד את מה שהוא רוצה לשמוע: רוצה לשמוע שהוא מכה על חטא? הוא מכה על חטא. רוצה לשמוע שהוא רואה נסתרות? הוא רואה נסתרות. הוא כריזמטי, ורבלי ומניפולטיבי, הוא עבריין מסוכן, והוא לא מתחרט! הקורבנות שלו עדיין נסחבות בבתי משפט, והוא בעזות מצח טוען ששילם פיצויים. הוא לא שילם כלום!"

שיינברג שוחרר מהכלא. הוא צריך לגור במקום כלשהו. לאן לדעתכם עליו ללכת?

"עליו להיות נע ונד בארץ. אני מצפה שבכל מקום שאליו יגיע קבלת הפנים תהיה כמו של תושבי קצרין, עד שילך לעבור טיפול ותהליך שיקום ועד שיעשה תשובה אמיתית".

במוצאי השבת שעברה נערכה בקצרין הפגנה של עשרות מתושבי העיר מול ביתו של שיינברג, ועוד הפגנה נערכה מול כלא מעשיהו. "צריך להבין ש-75% מהפוגעים מינית חוזרים לפגוע, ובוודאי אם לא עברו טיפול ותהליך שיקום. על אחת כמה וכמה אם הם בעלי שררה ומעמד.

"אנחנו נחושים שלא לתת לו להתפלל בבתי הכנסת שלנו. אם הוא ייכנס, אנחנו נצא", מצהיר הומינר. הנפגעות תומכות במאבק של תושבי קצרין. "אחת מהן כתבה שאחרי ראש השנה היא הייתה שבורה, אבל כשראתה את המחאה של תושבי קצרין הבינה שיש סיכוי ותקווה. זו צעקה שצריכה להישמע ברמה הארצית: לא הגיוני שעבריין מין ישתחרר ולא יהיה שום דבר שייתן לו מוטיבציה לעשות טיפול ושיקום".

 

"הוא הרס לי את החיים"

מיכל הכהן דנינו היא הנפגעת היחידה שנחשפה ומתראיינת בפרשה. "הוא יצא מהכלא מחויך ושמח. קשה לי מאוד לראות את זה, וזה גם מעצים את החשש שלי שהוא יפגע שוב בנשים. עצוב לי וכואב לי", הוא אומרת. "ועם זה אני שמחה מאוד לראות שזה לא עובר בשקט ושהתעוררה מחאה רחבה בציבור ובתקשורת. משמח לשמוע שלציבור אכפת ושהוא רואה לנכון להציף את הנושא ולדבר על זה".

מיכל סבורה שהסיפור מעלה שאלה מוסרית כבדה על הטיפול בעברייני מין בחברה הדתית ובחברה הכללית. "אני חווה גם תחושת בדידות במאבק הזה. הייתי רוצה לשמוע עוד קולות חשובים שמצטרפים למחאה".

למה שאר חברי הקהילה של שיינברג לא מדברים?

"אני לא יודעת לענות על זה בדיוק. ממה שאני מבינה ממי שדיברתי איתם הם כל כך פגועים מהסיפור הזה שאין להם כוחות לעשות את זה". מיכל פונה אל הציבור: "בבקשה אל תשתקו. הצטרפו למחאה של תושבי קצרין. הזהירו את הקרובים שלכם, ספרו לאנשים מי האיש".

אני מבקשת ממנה לחלוק מניסיונה המר ולהציב תמרורי אזהרה לציבור מפני אנשים כמוהו, והיא מסבירה שקודם כול כולם צריכים לדעת איך עזרא שיינברג נראה. "תראו את תמונתו לילדיכם ותסבירו להם שפוגעים יכולים להיראות נורמטיביים ואפילו יראי שמיים. כשאני הראיתי לילדיי את התמונה, וכמוני עשו גם נשים אחרות, הילדים אמרו: אבל הוא נראה איש נחמד, הוא נראה רב. חשוב שהילדים יבינו ושכולנו נבין שגם האנשים הללו יכולים להיות פוגעים. אם אני הייתי יודעת שכל אחד יכול לפגוע, אולי זה היה עוזר גם לי".

מיכל מעבירה הרצאות על סיפורה האישי, ובמהלכן היא מחלקת מגנט שעליו כתובים כמה כללי יסוד:

• כל הנחיה רבנית שהיא בניגוד להוראות ההלכה ולשולחן ערוך אינה רלוונטית. אין דבר כזה "קבלה מעשית" או "אני בדרגה רוחנית גבוהה". אם זה נוגד את ההלכה, זה אסור.
• אין סודות. אם מישהו מבקש ממך לשמור משהו בסוד שלא אמור להתגלות לעולם, יש כאן סכנה, וצריך לשתף בהקדם אדם קרוב.
• אם מישהו מרחיק אותנו ממעגלי תמיכה ויוצר תלות מוחלטת שלנו בו, זה מסוכן. אין שום אדם שפותר לנו הכול. יש אנשי מקצוע בתחומים מגוונים ואפשר להתייעץ עימם, אבל אין איש אחד שיכול לסייע בהכול ואצלו נמצאות כל התשובות.
• הכי חשוב: אם יש לכם ספק, תחושת בטן שאומרת שמשהו לא בסדר, גם אם זה נראה לא רציונלי או הזוי, צריך לשתף מישהו, כי הקול הפנימי יודע להנחות אותנו.

מיכל כהן דנינו: "הוא הרס ושבר בי חלק שאין איך לתקן אותו ולא יחזור לעולם. אתמול התראיינתי לכל כך הרבה כלי תקשורת, אבל מבחינתי ההישג הכי גדול שלי היה שעליתי עם מישהו זר במעלית. דברים טריוויאליים כמו לעלות במעלית עם גבר שאיני מכירה נהיו לי משימה קשה. עזרא הרג בי חלק שלא יחלים לעולם"

מדוע את חוששת כל כך שהוא ימשיך לפגוע?

"קודם כול כי הוא מעולם לא ביקש סליחה ולא התחרט. אדם שמתבייש במעשיו לא מגיע לתפילה במניין ומתחיל ללחוץ ידיים ולומר למתפללים ברוכים תהיו", היא אומרת. "כמו כן עובדה שאנשים מקצרין, ובהם הרב העיר הרב יוסף לוי, שבתחילה התנגדו בתוקף להגעתו לעיר, הפכו את עורם לאחר שנתיים שבהן הוא ומשפחתו עבדו קשה לשכנע אותם. הם נפלו ברשת שלו.

"הוא איש מתוחכם ומניפולטיבי, והוא הצליח ליצור קשר עם אנשים בקהילה, שהיום אומרים 'מודה ועוזב ירוחם', 'הוא התחרט' וכו'. האנשים הללו מעולם לא דיברו איתי או עם מישהי מהנפגעות". מיכל אומרת כי ניסתה לדבר עם הרב לוי, אך הוא סירב לשוחח איתה. "הוא לא מוכן לדבר איתי, ואומר שעזרא שיינברג חזר בתשובה. תשובה צריכה להיעשות מול הנפגעים! מי אתם שתסלחו בשמי?! רב שאומר שעבריין מין חזר בתשובה צריך קודם כול לדבר עם הנפגעים, לראות אם הוא פיצה אותם ואם הוא ביקש סליחה והביע לפניהם חרטה.

"יש שלבים בתשובה גם מבחינה הלכתית, והרמב"ם כותב על זה במפורש בהלכות תשובה: צריך להכות על החטא בקול גדול. אני לא שמעתי את שיינברג אומר מעולם 'נאפתי', 'עשיתי מעשי סדום ומעשים מגונים', 'פגעתי קשות בנשים'. בלי זה אין תשובה!"

מה סוד כוחו?

"הוא איש חכם מאוד, והוא יגיד לכל אחד את מה שהוא רוצה לשמוע: רוצה לשמוע שהוא מכה על חטא? הוא מכה על חטא. רוצה לשמוע שהוא רואה נסתרות? הוא רואה נסתרות. הוא כריזמטי, ורבלי ומניפולטיבי, הוא עבריין מסוכן, והוא לא מתחרט! הקורבנות שלו עדיין נסחבות בבתי משפט, והוא בעזות מצח טוען ששילם פיצויים. הוא לא שילם כלום!"

הוא יצא מהכלא והכריז שהוא שילם את חובו לחברה.

"איזה חוב הוא שילם לחברה? הוא לא עשה שום שינוי!" אומרת מיכל. היא תבעה את שיינברג בתביעה אזרחית, ובית המשפט פסק לה פיצויים גבוהים מאוד, אך שיינברג מעולם לא שילם אותם. "הוא הבריח נכסים כדי שיוכל לטעון שאין לו ממה לשלם. העבודה על הברחת הנכסים הייתה החזרה בתשובה שלו", היא אומרת בסרקזם.

"לפני יום כיפור הוא פרסם מכתב ציבורי ובו כתב שאם מישהו נפגע ממעשיו, הוא מצטער, ושאין לו כסף לשלם לנפגעות כי כספו נמצא בקופות בית המשפט. הכסף נמצא בקופות בית המשפט מכיוון שהוא לא שילם לנו ונאלצנו לפנות להוצאה לפועל. זה גם לא כל כספו ורכושו, שהוא דאג להבריח".

איפה זה שם אותך מבחינה אמונית?

"אני מנסה לזכור שאין רע יורד מלמעלה גם אם אני לא מבינה. אני מחזיקה חזק באמונה שהכול נעשה לטובתי ומבינה שאני חלק מתהליך גדול של גאולה שבו אנשים לא מוכנים לקבל עברייני מין ולא שותקים. זו טהרה שהעולם עובר. אני לא יודעת למה נבחרתי להיות חלק מהדבר, הזה אבל לצערי נבחרתי. אולי ה' שם אותי במקום החשוך והקשה הזה כדי שאפעל למען אחרות".

היא שותקת רגע ומוסיפה: "הוא הרס ושבר בי חלק שאין איך לתקן אותו ולא יחזור לעולם. אתמול התראיינתי לכל כך הרבה כלי תקשורת, אבל מבחינתי ההישג הכי גדול שלי היה שעליתי עם מישהו זר במעלית. דברים טריוויאליים כמו לעלות במעלית עם גבר שאיני מכירה נהיו לי משימה קשה. עזרא הרג בי חלק שלא יחלים לעולם".

מיכל עברה שנה שבה לא עבדה בגלל הפגיעה שחוותה. "עזבתי את העבודה בתחושה שצלחתי את הפגיעה ושזה מאחוריי, אבל בכל פעם שהייתי צריכה להגיש קורות חיים ולגשת לראיונות עבודה היו לי סיוטים בלילה מהמשפט והרגשתי שאני שוב על דוכן העדים. לא הייתי מסוגלת לעשות את זה, וזה הלך והחמיר. אפילו לפגוש אנשים ולצאת מהבית נהיה לי דבר לא פשוט".

את רוצה לפעמים לוותר? להתמקד רק בעצמך ובמשפחתך ולא להמשיך במאבק?

"אין מישהו אחר שיילחם במקומי. בראש שלי נמצאת הנפגעת הבאה, ואני לא אישן טוב בלילה אם לא אפעל כדי שאחרות לא ייפגעו".

מה המסר שאת מבקשת להעביר לציבור?

"אני קוראת לכלל הציבור ולרבניו לשמור על טוהר המחנה. שיינברג הוא שיעור מצוין לאיך חברה צריכה להתייחס לעברייני המין. בקצרין עמדו ומחו עשרות אנשים, והציבור צריך להצטרף אליהם. קהילת קצרין היא דגם לחיקוי, וכולנו צריכים לחשוב: מה עושים בעברייני המין? האם חושבים על האישה ועל הילדים שלהם או על הנפגעים הבאים, חלילה? תבינו שפגיעה מינית היא רצח נפש! זו צלקת לכל החיים", היא אומרת בדמעות. "הוא פשוט הרס לי את החיים".

הרב שמואל אליהו: "אנשים שניהלו כת, וזה מה שהוא עשה, לא יכולים לצאת מהמקום הזה. אין בעולם שום אדם שניהל כת ויצא מזה. חברים בכיתות מסוגלים להשתקם, אבל מי שניהל כת בעצמו נשאר שבוי לכל החיים. גם בכלא הוא המשיך לייעץ לאנשים; יש הקלטה שלו מייעץ מתוך הכלא לאיש ציבור. הוא מואשם בעבירות חמורות, ואנשים ממשיכים להתייעץ בו! זו תועבה בעיניי"

"שלא יוכל להסתובב ברחוב"

מה אפשר לעשות מול עבריין מין שהמדינה משחררת לחופשי אחרי שבע שנים?

הרב שמואל אליהו: "צריך לפרסם את זה עוד ועוד עד שהאדם הזה לא יוכל להסתובב ברחוב", הוא אומר. "אנשים שניהלו כת, וזה מה שהוא עשה, לא יכולים לצאת מהמקום הזה. רחל ליכטנשטיין (מהמרכז לנפגעי כיתות, ה"צ) הסבירה לי שאין בעולם שום אדם שניהל כת ויצא מזה. חברים בכיתות מסוגלים להשתקם, אבל מי שניהל כת בעצמו נשאר שבוי לכל החיים".

לרב אליהו אין ספק ששיינברג ינסה להקים קהילה חדשה ולהפוך שוב לסמכות רוחנית, ומובן שמסוכנות גבוהה מאוד לפגיעה נשקפת ממנו. "גם בכלא הוא המשיך לייעץ לאנשים; יש הקלטה שלו מייעץ מתוך הכלא לאיש ציבור. הוא מואשם בעבירות חמורות, ואנשים ממשיכים להתייעץ בו! זו תועבה בעיניי".

איפה הוא אמור לגור?

"זה לא מעניין אותי. למה אני צריך לסכן אנשים בגללו? שילך לאמסטרדם מבחינתי, שילך לאי בודד. אני לא אחראי לו. לאפשר לו לגור ליד נשים שהוא פגע בהן?! ליד הילדים שלנו?! בשום פנים ואופן. פגיעה כזו היא כמו רצח, וכך גם התורה מגדירה את זה. רבות מהנפגעות שלו מבקשות את נפשן למות מדי יום".

מהי ההשקפה התורנית במקרה כזה?

"התורה אומרת שאם 'צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה' זה קטרוג על החברה כולה. אסור שייווצר מצב שנערה צועקת ואנחנו לא מושיעים אותה. כשאישה אומרת 'פגעו בי', ואנחנו כחברה בוחרים להתעלם, זה נורא", אומר הרב. "זה מבחן עצום לכולנו".

למרות ניסיונות חוזרים עד לירידה לדפוס לא הצלחנו להשיג את תגובת הרב יוסף לוי, רב העיר קצרין.