המרגלים זורעים תבהלה, וכשהעם רואה את חשיבות האנשים ומעמדם, הוא מאמין למי שמשמשים ערוץ בין העם ובין מנהיגיו הגדולים. ויבכו העם בלילה ההוא.
בהשתלמות למורי תיכון השבוע אמרתי להם שעיקר תפקידם השנה היה תפקידו של כלב, תפקיד לא פשוט בכלל, לאחר שתלמידיהם שצפו בסרטונים מבהילים ושמעו בשורות קשות.
כשהקב"ה מראה לנביא את מה שהוא מכנה "אחת התועבות הגדולות", הוא מוביל אותו לקבוצת נשים ש"מבכות את התמוז". הן מצביעות על הא-ל הבוכה, חסר האונים, "מבלתי יכולת ה'" כביכול. "חזק הוא ממנו", הם אומרים, וחז"ל מבארים שהמרגלים "כלפי מעלה דיברו".
הנשים שמבכות את התמוז הן מורות לתבהלה אבל באצטלה שאנחנו, ציבור אמוני, צריכים להיזהר מפניה מאוד: שוב ושוב מצאנו עצמנו השנה אומרים בייאוש את המילים "הסתר פנים". המשמעות היהודית היא שבתקופות מסוימות קשה לנו, לנו! לראות את יד ה' באירועי העולם
הנשים שמבכות את התמוז הן מורות לתבהלה אבל באצטלה שאנחנו, ציבור אמוני, צריכים להיזהר מפניה מאוד: שוב ושוב מצאנו עצמנו השנה אומרים בייאוש את המילים "הסתר פנים". המשמעות היהודית היא שבתקופות מסוימות קשה לנו, לנו! לראות את יד ה' באירועי העולם. בטעות אנחנו מעבירים לפעמים את מסר נשי התמוז: פניו מוסתרים. הוא אינו יכול לראות, חלילה. מבלתי יכולת ה'. ההבדל דק מאוד, אבל הוא בדיוק המקום שבו נבדלות הנשים שמבכות את התמוז מנשים וגברים המברכים את התמוז. הברכה היא גילוי פניו לעינינו, שאינן רואות אותו לפעמים.
בחודש הזה נהיה כולנו מורים ומורות שימחו מהלוח את הכיתובים המבהילים, נהיה מי שמברכים את התמוז. יהא החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו.
