נעים שמכם ולא יושבת

שולחנות ארוכים ייפתחו ערב השבת הזו. שולחנות אלו יגיעו עד ניו יורק, מלבורן, דובאי וגיברלטר. לפני עשר שנים בדיוק הוא קרא לי, הרב וורן גולדשטיין, רבה הראשי של דרום אפריקה, ואמר: יש לי חזון. שבת עולמית! נקרא לזה let's keep it together!

המשמעות הבסיסית היא "בואו ונשמור יחד", אבל המשמעות העמוקה הייתה "בואו ונשמור על היחד שלנו". אלפי נשים היינו שם, ברחוב הראשי ביוהנסבורג, שנחסם לתנועה. העוברים ושבים הביטו בתימהון בנשים שעומדות ליד קערות, לשות בצק, שרות ומתפללות. כמה אנשים נעצרו לידי ושאלו אותי בסקרנות: מה משמעות הטקס הזה? אמרתי להם: הנשים האלה מתרגשות לקראת השבת. הן אופות לקראתה לחם, אבל הן גם ממשיכות מסורת תנ"כית עתיקה מאוד.

בשבת הזו החלה המסורת הזו לראשונה. "מהרי! לושי! אפי עוגות!" אומר אברהם לשרה אשתו. היא יושבת באוהל מיואשת, לא מאמינה שיהיה לה המשך. הזמן פועל נגדה. "האף אומנם אלד ואני זקנתי?" איך יהיה לי ילד "אחרי בלותי?" היא צודקת. היא כבר אחרי. אבל אז באות ההכנות לשבת.

את אולי אחרי שבוע קשה כל כך, אחרי אכזבה או בדידות, אבל בסוף השבוע את 'לפני'. את חייבת להספיק לפני שתיכנס, את יוצאת 'לקראת' שבת, את עושה 'קבלת שבת'. קבלת שבת היא בדיוק ההפך מקבלת הדין. היא לא מתייחסת למה שהיה, למה שקורה אחרי בלותך, כי אם למה שעשוי לקרות. החלות ייקחו אליהן לקערה אחת את כל רכיבי הקיום הלא פתורים: עפר, מים, אש ואוויר (קמח, מים, תנור ותפיחה) ויבראו מהם עולם חדש, שבוע חדש, תקווה חדשה.

מה משמעותה המרכזית של התקווה הזו? נדמה לי שמה שרצתה שרה היה שלא יתפזר לה כל זה, כל מפעל החיים האדיר שלה ושל אברהם. היא רצתה שזה יימשך. היא רצתה שכל הרכיבים, גם אלה שעלולים לסתור זה את זה, כמו מלח ושמרים, ייאספו לחלה אחת, יזינו משפחה אחת על השונויות שבה, ימשיכו מסורת של אבות ואימהות ששמרו את השבת הזו. בואו ונחבר את כל הפחדים האלה כדי שלא נתפזר בעולם, let's keep it together!

אנחנו שובתים בשבת רק בשביל זה. שלא יושבת החבל הקלוע הארוך הזה שמחבר אותנו, שנותן בנו רצון לצאת איש לקראת רעהו, כמו לקראת שבת. לקבל האחד את האחר, כמו קבלת שבת, לטעום מהלחם הזה שכולנו תלויים בו. אנחנו שובתים כדי שלא נושבת: "נעים שמכם ולא יושבת, שבו נוחו ביום השבת".

מהרי, לושי, אומר אברהם ברוך לשרה אשתו. זה לא סוף השבוע שלך, זו ראשית עריסתך. שימי בבצק הזה את כל דמעותייך, עוד יהיה לך ילד שיצחק כל כך.