כותרות חמות :

שופטת או שוטרת?

שופטת או שוטרת?

 

אם נשאל נער או נערה במה יעדיפו לעסוק בבגרותם, אם ירצו להיות שופטים או שוטרים, נדמה לי שהתשובה ברורה. זה לא רק הדימוי השלילי שדבק במשטרה ובשוטרים, זה ההבדל שבין היותנו אנשי הגות להיותנו אנשי התנהגות.

כשהייתי סטז'רית בבית המשפט המחוזי, אני זוכרת ממש את ההילה שהרגשתי מעל לראשי כשכתבתי הכרעות דין. זו הייתה עבודה אינטלקטואלית, שאיפה להכתיב בעולם התנהגות 'גבוהה' יותר. לא רציתי בכלל להיות השוטר או השוטרת שהתלוו לנאשם מהזינזאנה לאולם המשפט.

כך עלולים להחמיץ את אלול, ובעידן הזה אולי את היהדות כולה. מי רוצה להוציא לפועל את הכרעת הדין? להתעסק בעשייה הלא הרואית הזו? לצאת מהיכל המשפט הממוזג? לא לדבר על פרצה בחוק כי אם על חשש מפריצת הניידת או האזיקים?

אלול מכתיב דווקא את המהלך הזה. ברור שבתי מדרש אלול הם אוויר לנשמה, ברור שהדיון באשר לתשובה הוא חיוני ומפרה: האם התשובה היא חסד או חירות? ומה בנוגע לכנות התשובה אם בכל שנה אנו חוזרים על עצמנו? הלימוד הזה מחטא, אבל הוא גם מחטיא את העיקר: אם אין שוטרים, אין שופטים.

הפער האדיר שבין יהדות ההגות ליהדות ההתנהגות הולך ונעשה ענקי. המון אנשים חושבים. מעט אנשים שבים. כאן מופיעות באומץ נשים. גם הן לומדות על עולם אידילי שיש לשאוף אליו, אבל אינן נרתעות גם מעולם התיקון. הן שואפות להוציא לפועל הגם שזו עבודה נחשבת פחות.

הרב מוישה שפירא זצ"ל חידש חידוש נפלא: חודש אלול הוא היחיד שמזלו נשי, ואלול בגימטרייה = בינה: "בינה היא על ידי שורש של טעות ודווקא על ידי הטעות, מזין האדם את ההתנהגות הבאה, הנכונה. וזה ההבדל בין חכמה ובינה: חכמה, היא הדרגה שאין בה אפשרות לטעות: כך צריכים הדברים להיות ותו לא! שם, יש אור פשוט בלבד. 'בינה' היא כשהמציאות דורשת מהלך של תיקון וזו השגת המציאות לאחר שתיתכן אפשרות של שבירה וטעות". ואו.

כדי ללדת אישה נשברת. בגוף ממש. "איבריה מתפרקין", בלשון חז"ל. זה מהלך גופני, כמה שלא ננסה להלביש לו מחלצות של הגות עמוקה. בלוחות הראשונים עוד שאלו המלאכים: "מה לילוד אישה בינינו?" הם היו שופטי המציאות המתוקנת.

בלוחות השניים, שנחצבו בחודש אלול, הם כבר לא שאלו דבר. הם ידעו שרק מי שנולד מאישה ידע שבירה, ידע צעקה, ידע מחשבה סוררת: אולי טעיתי? רק הוא ישב על המשבר, רק הוא יצעק: הראני נא! רק הוא פגש מרגע שיצא ממעי אימו את החטא הרובץ, רק הוא יוריד לעולם את מה שמבין רק רחם: מידות של רחמים.

בחודש אלול נתגייס למשטרה. נוציא אותנו לפועל, נלווה אותנו מהזינזאנה אל היכל המשפט, נתקן את מה ששופטים ממרום כיסאם מעולם לא תיקנו, ונהיה טובים.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן