כותרות חמות :

אז-מה-היה-לנו תשפ"ג
אז-מה-היה-לנו תשפ"ג

אז-מה-היה-לנו תשפ"ג

הדברים שקרו כאן השנה בין רעשי הרפורמה לערפילי קפלן

ראש השנה תשפ"ד כבר פה, וזו הזדמנות טובה לסיכום שנה. נכון, הרפורמה במערכת המשפט והמאבק נגדה הטילו צל ענק על שנת תשפ"ג וצבעו את כולה בצבע אחיד, אבל בשנה היוצאת קרו עוד הרבה דברים צבעוניים ומעניינים, קטנים וגדולים, טובים וטובים פחות, שחלקם לא זכו לדי תשומת לב וראוי שיאירו עליהם מחדש. קבלו אותו: סיכום שנת תשפ"ג של 'עולם קטן'

עולם התורה

12,000 תלמידי רבי עקיבא

"כי הם חיינו ואורך ימינו". שנת תשפ"ג האירה פנים לעולם התורה הציוני. את זמן אלול התחילו ישיבות ההסדר בזינוק במספר הלומדים: 13% יותר משהיו בשנה הקודמת! 2,587 תלמידים התחילו השנה את שיעור א' ונכנסו לעולם בית המדרש, ועימם עוד 211 בני חו"ל.

המספר הכולל של תלמידי ישיבות ההסדר בכל 64 ישיבות ההסדר ברחבי הארץ והשיעורים כולם עומד על כ-12,000 תלמידים, גידול של יותר מ-10,000% מאז הוקם מסלול ההסדר בשנת תשי"ד, לפני שבעים שנה.

 

ישיבת חומש, סוף-סוף

השנה הושגה עוד נקודת ציון חשובה בעולם התורה: הקמתה מחדש של הישיבה בחומש שבצפון השומרון. אחרי מאבק ארוך שנים סוף-סוף הקימו מחדש תלמידי הישיבה את ישיבת חומש במבצע שנמשך לאורך הלילה.

זמן קצר לאחר ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון עלתה ישיבת חומש למשכנה החדש על אדמות המדינה, כמה מאות מטרים מהמקום שבו ניצבה עד אז. כיום לומדים בישיבה כחמישים בחורים ואברכים, שעם מצוות לימוד התורה מקיימים גם את מצוות יישוב הארץ.

 

לומדים תורה גם באביתר

גם ישיבת אביתר התחילה השנה את זמן אלול בפעם הראשונה: הישיבה, השוכנת ביישוב הקרוי על שמו של אביתר בורובסקי הי"ד, הייתה אמורה להתחיל לפעול כבר בערב השנה שעברה, אבל הממשלה לא עמדה בהתחייבויותיה, והישיבה לא קמה. רק לאחר שמתיישבי אביתר עשו מעשה נפתחה הישיבה, ולומדים בה כיום 15 תלמידי שיעור א' ועוד כארבעים תלמידי שיעורים בוגרים יותר. בהצלחה!

 

עלייה ודמוגרפיה

ארץ קטנה ויהודים בה מעט מדי

במהלך שנת תשפ"ג גדלה אוכלוסיית ישראל ב-194,000 נפש לערך (שיעור גידול אוכלוסייה של 2%), וערב שנת תשפ"ד נאמדת אוכלוסיית ישראל ב-9.795 מיליון נפש. בישראל חיים כיום כ-7.181 מיליון תושבים יהודים (73% מכלל האוכלוסייה), כ-2.065 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-549,000 תושבים אחרים (6%). אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע לעשרה מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ולעשרים מיליון תושבים בסוף 2065.

 

עלייה בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה

למרות ניסיונות הנפל לעודד ירידה מהארץ התאפיינה שנת תשפ"ד בקליטת עלייה רבה, בעיקר בשל מלחמת רוסיה–אוקראינה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך השנה הגיעו לארץ כשבעים אלף איש, שמהם כ-66,000 עולים חדשים, רובם מאוקראינה ומרוסיה. מספר עולים זה גבוה יותר ממספרם בשנת תשפ"ב, שהייתה שנת השיא של העלייה בשני עשורים האחרונים!

שנת תשפ"ג מספקת נתון משמח שעוקץ בצידו: 60%–70% מהעולים שעלו לארץ השנה אינם יהודים. לשם השוואה, רק כ-5% מהעולים מארצות המערב, ארצות הברית, קנדה וצרפת, אינם יהודים. לעלייה המוגברת של אנשים שהם זכאי חוק השבות אך אינם יהודים יש מחיר דמוגרפי: שיעור היהודים במדינת ישראל הולך וקטן משנה לשנה, וגם בשנת תשפ"ג נמשכה המגמה העגומה, בין השאר משום שרוב העולים שהגיעו לארץ היו למעשה גויים.

 

מדע ורפואה

חיסון ראשון נגד סרטן הלבלב

נחיתה הודית מוצלחת בקוטב הדרומי של הירח, זרם תמונות חדשות ומרהיבות מטלסקופ החלל וב, ואפילו אסטרונאוט ערבי מאיחוד האמירויות שהלך בחלל בפעם הראשונה: השנה הייתה מלאה בחדשות מדעיות מלהיבות שתפסו את הכותרות, אבל בין לבין היו גם המון חדשות על פיתוחים קטנים שהולכים לעשות טוב לכולנו, ודווקא הם לא זכו לדי כבוד.

ובכן, הידעתם שהשנה פותח החיסון הראשון נגד סרטן הלבלב? החיסון, שמתבסס על טכנולוגיית mRNA, המוכרת לנו מהחיסון נגד נגיף הקורונה, הצליח להכפיל את תוחלת החיים של חולי סרטן הלבלב, שנחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

 

כפפה ליד, ג'ל למוח

עוד בשורה רפואית טובה באה מעולם ההנדסה הביוטכנולוגית: מהנדסים פיתחו שיטה לגידול רקמת עור תלת-ממדית, שתהיה מעין בגד ביולוגי, והראו שאפשר ליצור ממנה כפפה מותאמת אישית למידותיהם של מטופלים שנפגעו מכוויות קשות. כמו כן מדענים דיווחו לראשונה על פיתוח דרך להחדיר למוח חומר שיסייע לטיפול בסרטן המוח. החומר, שהופך לג'ל ומרפא במגע ישיר עם מוקדים של גידולים סרטניים, מצליח למנוע מהכימותרפיה להגיע לאזורים בריאים במוח. טיפול כזה עתיד לשפר את סיכויי ההישרדות של המטופלים וגם להקל עליהם את תופעות הלוואי של הכימותרפיה.

 

חומוס על חלל

ולקינוח (או: לניגוב), אי אפשר בלי זווית מדעית ישראלית: אחרי שבשנה העברית הקודמת הונבטו בהצלחה זרעי חומוס בתחנת החלל הבין-לאומית, השנה נחתם הסכם בין חברה ישראלית לחברה יפנית ולפיו ישוחזר הניסוי על פני הירח. אומנם זה יקרה רק בעוד כשנתיים, אבל אם אתם אוהבים חומוס משום מה, אתם כבר יכולים להתחיל לתכנן איך תנגבו ממרח קטניות בביקור הבא שלכם בחלל החיצון בשנת תשצ"ד. נשאר רק לדאוג להביא לשם פיתות טריות, ואתם מסודרים.

 

כלכלה

עסקאות הנשק הגדולות בתולדות המדינה

יש משהו סמלי בכך שהשנה מכרה ישראל לגרמניה את 'חץ 3', מערכת ההגנה מטילים המתקדמת בעולם. העסקה, ששוויה 3.5 מיליארד דולר, באה על רקע המתקפה של רוסיה על אוקראינה, שמאיימת גם על שאר מדינות אירופה, ובכלל זה גרמניה. לפני 78 שנה השמידו הגרמנים יהודים על אדמת אירופה בלי שהיה מי שהגן עליהם, והיום הגרמנים הם שמבקשים מאיתנו נשק להגנה עצמית. איכשהו המעגל נסגר.

משמחת גם העסקה בין ישראל לפינלנד למכירת מערכת ההגנה 'קלע דוד' בעסקה ששוויה 1.2 מיליארד שקלים, ומשמחת גם העובדה שעסקאות הנשק הללו הן עסקאות למכירת נשק הגנתי דווקא ולא נשק התקפי. זו הייתה יכולה להיות התגשמות מושלמת של חזון הנביאים, אלמלא למרות הכול גם נשק הגנתי הוא נשק שנועד להגנה מפני מי שנושא אלינו חרב, כך שעוד לא זכינו להתגשמות נבואת ישעיהו, "לא יישא גוי אל גוי חרב", אבל גם זה יקרה בעז"ה.

 

השנה שבה נעצרו האינפלציה ועליית הריבית

נראה שהמשק הישראלי התאושש אחרי הטלטלה הכלכלית של שנות הקורונה ומלחמת רוסיה–אוקראינה, אבל אז הגיעה האינפלציה, ואיתה סדרה של עשר העלאות רצופות בשיעור הריבית.

שנים עמדה הריבית של בנק ישראל על 0.1%, אבל באמצע שנת תשפ"ב החלו להעלות את הריבית עד שהגיעה לשיעור של 4.75%. רצף ההעלאות שהתחיל בתשפ"ב הסתיים סוף-סוף בתשפ"ג עם תחילת הירידה בשיעור האינפלציה. אומנם העלאות הריבית השפיעו לרעה על גובה ההחזר של לוקחי המשכנתאות וההלוואות, אבל לפחות העלייה נעצרה, ומעכשיו בעז"ה תחל שנה חדשה וברכותיה.

 

מטעני שיא והוזלת עלויות

פתיחת הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד שינתה את יכולות הייבוא והייצוא של מדינת ישראל. שני הנמלים אומנם נפתחו בשנים העבריות הקודמות, תשפ"א ותשפ"ב, אבל בחורף של שנת תשפ"ג נכנס הנמל הדרומי לעבודה מלאה, ואז גם נרשם שיא ישראלי חדש: בראש חודש כסלו עגנה לפריקה בנמל אשדוד החדש אוניית המכולות הגדולה ביותר שהגיעה לישראל עד אז, אונייה ששמה MSC Oscar, אשר נשאה על סיפונה כ-19,000 מכולות. שני הנמלים החדשים הצליחו במהלך השנה האחרונה לאיים על בכורתם של נמלי חיפה ואשדוד הוותיקים, לעודד תחרות ויעילות ולהוביל גם לצמצום מיידי של הפקק בנמלים.

 

מסילה מהודו ועד אירופה

השנה הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על תוכנית ענק להקמה של מסדרון תחבורתי חוצה גבולות ומדינות שיקשר את הודו עם המזרח התיכון ואירופה דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל.

הרעיון עצמו התחיל להתגלגל עוד בשנת תשע"ז, אבל רק עכשיו התחברו האמריקאים לרעיון והחלו לקדם אותו עם המדינות המעורבות. המסדרון החדש עתיד לקצר את שרשרת האספקה העולמית, להגדיל את מהירות השילוח ולהקטין את עלותו, אבל עוד יותר מכך הוא צפוי להפוך שוב את ארץ ישראל לנקודה שבה נפגשות כל יבשות העולם.

 

פתיחת הקו האדום

24 קילומטרים, זה אורכו של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, הדנקל. אחרי שנים של בנייה הוא נפתח סוף-סוף לתנועה בשנת תשפ"ג, ועתידים לנסוע בו בשנה הקרובה שבעים מיליון נוסעים. הקו מחבר בין תל אביב לפתח תקווה דרך תחנות בת ים, רמת גן ובני ברק.

חצי ממסלול הרכבת הקלה עובר מתחת לפני הקרקע, אבל פתיחת הקו האדום היא חלק מהאור שבקצה המנהרה לעידן הפקקים ועומסי התנועה של גוש דן, שבמסגרתו ייבנו גם נתיבים מהירים לתחבורה ציבורית, המסילה המזרחית החדשה והמטרו תל אביב (קו M1, קו M2, קו M3).

 

בינה מלאכותית מתוצרת הארץ

חברת Nvidia עשתה היסטוריה כשהוסיפה לשוויה 180 מיליארד דולר ביום מסחר אחד, וזאת בזכות הביקוש הגובר לשבבים שהיא מייצרת ומתאימים למחשבי-על שמריצים תוכנות בינה מלאכותית.

ויש גם זווית ישראלית לסיפור: ענקית הטכנולוגיה העולמית, שמחזיקה מרכז מחקר ופיתוח ביוקנעם, הודיעה השנה שתקים בישראל מחשב-על עוצמתי, והוא ייקרא Israel-1. המחשב, שעלותו מאות מיליוני דולרים, ישמש תחילה את Nvidia לצורכי מחקר ופיתוח, ובהמשך יהיה זמין בענן גם לארגונים, לחברות הזנק ולגופי מחקר ישראליים ועולמיים. לפי ההערכות, המחשב הישראלי יהיה אחד מעשרת מחשבי העל החזקים בעולם. כבוד.

 

ביטחון

מגן וחץ למען הדרום – החיסולים הגדולים

זה התחיל בשעות הקטנות של ליל ל"ג בעומר תשפ"ג, כשמטוסי חיל האוויר תקפו את בתיהם של שלושה בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלשתיני: מפקד מרחב צפון רצועת עזה, שהיה אחראי לירי הרקטות לעוטף עזה בשבוע שקדם למבצע; מזכיר המועצה הצבאית של הארגון, שבין השאר תכנן את הפיגוע שבו נרצחו טלי חטואל וארבע בנותיה בשנת תשס"ד, ובכיר שלישי, משוחרר עסקת שליט, שהיה אחראי להכוונת פיגועי טרור ביהודה ושומרון.

המבצע, שנפתח בחיסולים מהאוויר בהתקפת פתע הודות למודיעין מדויק, נמשך בפגיעה במחבלים נוספים והסתיים בניצחון ישראל. במהלך המבצע הושמדו כליל כל בורות שיגור הרקטות של הג'יהאד האסלמי ונהרגו 25 מחבלים.

 

הפיגוע בצומת מגידו

לצד הצלחות רבות של כוחות הביטחון במאבק בטרור הייתה שנת תשפ"ג גם שנה מאתגרת מאוד מבחינה ביטחונית, ובפיגועים בדרכים ובערים נהרגו ונפצעו רבים. כמה מהפיגועים הקשים ביותר היו פיגוע הירי בנווה יעקב, שנרצחו בו שבעה בני אדם ועוד שלושה נפצעו, והפיגועים בירושלים, בחווארה ובבקעה, שבהם נרצחו זוגות של אחים ואחיות, בני משפחות יניב, פלאי ודי.

לצד הכאב, האובדן והשכול חשוב לציין שדווקא הפיגוע בעל פוטנציאל הנזק הגדול ביותר בשנת תשפ"ג הסתיים בנס בפצוע אחד בלבד: מחבל לבנוני שחצה את גדר הגבול עם לבנון הצליח להגיע עד לצומת מגידו, מרחק של כשבעים קילומטרים מהגבול, והפעיל שם מטען צד תקני מסוג כלימגור נגד כלי רכב. אילו הופעל המטען על אוטובוס אזרחי או על הסעה של חיילים, כנראה היינו כותבים כאן על מלחמת הצפון הראשונה.

 

העברת חוק הפרוטקשן וחוק כלי הנשק הבלתי חוקיים

נטילת דמי חסות (פרוטקשן) היא שיטה לסחיטת כסף שנוקטים עבריינים או ארגוני פשיעה. אף שמדובר בעבירה חמורה שפוגעת בחקלאים ובעלי עסקים בכל רחבי הארץ, קשה להגדיר אותה ולאכוף אותה. כאן נכנס לפעולה בפעם הראשונה חוק הפרוטקשן.

החוק, שהיה דרישה של מפלגת עוצמה יהודית בהסכם הקואליציוני עם מפלגת הליכוד, עבר בכנסת בשנת תשפ"ג, ונעשה בו שימוש בפעם הראשונה נגד אחד אזרח ערבי, מגובי הפרוטקשן המפורסמים באזור הצפון, שנעצר בעת שניסה לגבות דמי חסות ממנהל של אתר בנייה בגליל.

נוסף על כך עבר השנה גם תיקון חקיקה לחוק המאבק בכלי הנשק הבלתי החוקיים, שמאפשר לשוטרים חיפוש בשטח ללא צו בית משפט במקרה של חשד לשימוש לא חוקי בנשק, וכבר הוגש כתב אישום ראשון נגד צעיר החשוד בשימוש בנשק לא חוקי.

 

פעילות ראשונה של המשמר הלאומי

אחרי שהוקם בשנה שעברה הגיע השנה המבחן המעשי הראשון של המשמר הלאומי של ישראל שהקים עוד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט: בחורף של שנת תשפ"ג פתח המשמר הלאומי במבצע סופה נודדת, שכוון נגד הפשיעה במחוז חוף בגזרת מרחב מנשה של המשטרה, אזור הכולל את זיכרון יעקב, חדרה, אום אל-פחם ועוד. במבצע נעצרו ועוכבו לחקירה עשרים חשודים ונתפסו אמצעי לחימה.

כיום כבר פועלות במשמר הלאומי עשרים פלוגות, עוד שמונה נמצאות בהקמה, ועוד 18 בתכנון להקמה עתידית. פלוגות אלו עתידות לשמש כוח מגן במקרה של פרעות לאומניות דוגמת פרעות שומר החומות. השנה גם אישרה הממשלה להעביר את הפיקוד על המשמר מידי המשטרה לידי המשרד לביטחון לאומי.

 

התיישבות

בשורה להתיישבות: תיקון חוק ועדות הקבלה

סוף לקיפאון בגדילת היישובים: בזכות שיתוף פעולה מרשים בין חברי כנסת מכמה מפלגות, ובראשן מפלגת הציונות הדתית בהובלת השרה אורית סטרוק, אושר השנה התיקון לחוק ועדות הקבלה.

חוק ועדות הקבלה המקורי נחקק לפני יותר מעשור כדי לעקוף פסיקה של בג"ץ שאסרה על יישובים קהילתיים להחכיר קרקעות ליהודים בלבד. החוק התיר ועדות קבלה ביישובים בנגב ובגליל שגרות בהם עד 400 משפחות.

התיקון החדש, שעבר בקריאה שנייה ושלישית בהצבעת 42 חברי כנסת בעד ו-11 בלבד נגד, הרחיב את החוק, והוא יחול על כל היישובים המוגדרים בעלי עדיפות לאומית, גם אלו שאינם בנגב או בגליל, ויש בהם עד 700 משפחות.

 

חוגגים שנה להקמת רמת ארבל

אחרי שלושים שנה שבהן לא קם אף יישוב אחד בגליל, בשנת תשפ"ב עלתה לקרקע נקודת ההתיישבות הגלילית רמת ארבל. ואולם העלייה לקרקע הייתה רק תחילתה של סאגה שעברה דרך צווי פינוי, התנכלויות ואכיפה בררנית, והגיעה לנקודת ציון חיובית ראשונה לאחר שנה של היצמדות עיקשת לקרקע.

זו אולי הסיבה שסיכום שנת תשפ"ג כולל את ציון השנה להקמת רמת ארבל, שלוותה הפעם גם באשרור החלטת הממשלה להקים את היישוב, אישור שנותן תוקף רשמי לעלייה על הקרקע.

המערכה על רמת ארבל עקרונית ורחבה הרבה יותר מהקמת היישוב עצמו, כי היא נועדה לשנות את המדיניות הדוגלת בערך השוויון, שלמעשה קיבע את הרוב הערבי והגדיל אותו בגליל, ולחזור לתפיסת ייהוד הגליל, שמטרתה לשרטט תוכנית חירום לאומית להחזרת היהודים לגליל. מזל טוב!

 

תרבות

דבורה גוטמן קיציס

  • יוצאים פחות ופחות אלבומים בצורתם הקלסית המוכרת. זו כבר עובדה ידועה (רק לצורך הנתונים, איש היח"ץ הוותיק והעיתונאי יוסף ארנפלד מנה השנה 49 אלבומים בלבד לעומת 68 בשנה הקודמת ו-111 לפני חמש שנים).

רוב השירים היוצאים עוברים היום דרך קצת שונה. ואם רוצים להבטיח להיט חדש, חייבים לתת לו לעבור דרך הפלטפורמה העולה והמובילה הטיקטוק. למשל, הזמר הצעיר שמואל הבטיח בטיקטוק את מקומו (ואפילו הגיח לאח הגדול כשאחד המשתתפים זמזם לעצמו את 'תן לי תפילה' שלו, אבל השיר הכובש 'נקודות' זכה לוויראליות ולשלל גרסאות כיסוי טיקטוקיות, והיוצרת עטרה אוריה, עם 'ילד מטריה' שלה, הנוגע בתופעת החרמות והנידויים שחווים ילדי בית הספר, החל כביצוע אישי על גיטרה, התפוצץ ברשת, וסופו שהגיע לקיסריה כשעטרה התארחה במופע של שלמה ארצי ושרה איתו את השיר על הבמה).

ובכל זאת חנן בן ארי, שנעשה בשנים האחרונות לקול ה'כול ישראלי', דווקא בחר באומץ להוציא השנה אלבום, 'יש כאן יותר מזה', והוא אכן הרבה יותר ממה שהתרגלנו לשמוע ממנו. שירים אישיים מאוד, עד כאב ממש. עמוקים ושקטים הרבה יותר ממכונת הלהיטים שניפק פה בשנים האחרונות.

  • גזרת ההופעות מקבלת מקום של כבוד. חנן הופיע (בשבוע שבו נולדה בתו השביעית) בסדרת מופעים באקספו על במה שנבנתה במיוחד לקראת המופע. ישי ריבו הדהים במופע ענק על אחת הבמות הגדולות והחשובות בעולם מול קהל במדיסון סקוור גארדן, מול קהל של 14,000 איש, אמירה ברורה של תרבות ישראלית שמיוצאת מארץ הקודש לאחינו היהודים וקביעת שפה וסדר יום ישראלי בגלות.
  • שורת אומנים מובילים בתעשיית המוזיקה הישראלית, זו הנושקת ליצירה היהודית, מציינים בשנת הזאת יובל שנים להיווסדם: אלו ילדי שנת 1973, שנולדו סביב מלחמת יום הכיפורים. יוני גנוט מציין יובל לחייו וחצי יובל להרכב שהיה מאבני הדרך במוזיקה היהודית ישראלית, 'בין השמשות' (וגם הוא הוציא השנה אלבום יום הולדת, 'הגלה נא').

אביתר בנאי נפרד השנה סמוך ליום ההולדת החמישים שלו מאביו השופט יצחק בנאי, וממשיך במלוא המרץ בעשייה מוזיקלית לקראת אלבום חדש בקרוב ומופע ואלבום מחווה לאלבום הראשון שלו. גם חברו הקרוב יונתן רזאל מציין יום הולדת והפציע לקראת סוף השנה בשיר חשבון נפש אישי, '50'. נספר גם שהאיש והאושייה אביב גפן, שגם הוא התייתם השנה מאביו היוצר יהונתן גפן, חוגג גם הוא יובל שנים.

  • זכינו גם לכמה שמות חדשים שמסמנים כיוון מעניין וחדש, למשל היצירה המסקרנת של נותי (מבטאים נוּסי) ליברמן, שכבר סומן כהבטחה בשירו 'ים של דמעות', שהצליח להיכנס לפלייליסט המוביל של גלגלצ. הוא מסמן בלי ספק גל אחר וחדש של מוזיקה חסידית, שמדברת לליבם של בני הדור הצעיר.
  • האיש והראפ האמוני אלייצור חורך במות ומוציא השנה את השיר 'חום ואהבה', שכדרכו של הסגנון המוזיקלי הזה, שהולך ומתייצב גם במוזיקה היהודית, מדבר יותר משהוא שר. מדבר דוּך, לא הולך מסביב, ונוגע בשאלות אמוניות.
  • ימים אחדים לפני סוף השנה נפרדנו מאגדת מוזיקה חסידית, הזמר ואיש העסקים דדי גראוכר ז"ל, שנפטר אחרי מאבק במחלה.
  • ולהבדיל, לאורך ימים טובים, הזמר דקלון נכנס לשנת השמונים לחייו וזכה השנה בפרס ישראל על תרומתו הנכבדת והחשובה למוזיקה הישראלית.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן