

לבד על האוטובוס בפעם הראשונה
השבוע הייתה לי חתיכת פריצת דרך בחיים בשנים האחרונות. נוסף על מתכונות, בגרויות וכו' התמודדתי עם עוד בעיה שרוב העולם היה פוטר אותה בהינף יד אבל אצלי היא הייתה ענקית: פחד מטורף מנסיעה בתחבורה ציבורית.
נסיעה באוטובוס נתפסת כאחד הדברים הכי שגרתיים ומקובלים.…

מקום חשוב לאושר קטן
האמת היא שהתקופה עכשיו קצת נעה לי בין לחוץ-לחוץ לסופר-כיף. יש המון עומס, בכל זאת סוף י"א, אבל אם לומדים איך לעבוד נכון, התוצאה בסוף מדהימה. אחד הפתרונות שמצאתי לעצמי הוא לעשות לעצמי בין הריצה ממתכונת לבגרות עצירות קטנות וסתם לעשות דברים שאני אוהבת, להיפגש עם חברות (המון), להכין אוכל, לדבר עם אימא וגם לתת זמן לדברים שכיף לי לעשות.…

בין שני עולמות
לפני כמה זמן היינו אני ואימא בקניון, הסתובבנו בין החנויות ועשינו קצת שופינג. הסתובבתי לרגע כדי להגיד לאימא שאני רוצה להיכנס לצומת ספרים, ופתאום באה מולי אישה שהייתה קצת מוכרת, מהסוג שבטוח פגשתי מתישהו אבל אני לא זוכרת איפה. רציתי לשאול אותה מי היא, אבל עד שגייסתי מספיק אומץ היא כבר התרחקה.…

פריחה מוקדמת
רופאים רצים, אחיות רצות, מכשירים מזמזמים וכולם מאוד ממהרים, תינוקות חדשים מגיעים בפער של דקות זה מזה, מתנדנדים בין מוות לחיים. כל כך כל כך קטנים, וכבר נלחמים על חייהם.
גם אני התחלתי ככה, תינוקת קטנה וחמודה אבל לא ממש צפויה.…