העיר העתיקה, הכותל המערבי וכמובן הר הבית נותרו גם 56 שנים אחרי שחרורם סוג של החצר האחורית של מדינת ישראל. הודות לוותק של 16 שנות מגורים באזור אני יכול לסכם חגיגית שלא מצאתי דרך טובה יותר לנוע בגזרה הזו ממקום למקום מלבד הליכה ברגל. פקקים מתישים גם בסתם יום של חול הופכים את האזור החשוב והקדוש בעולם לבלתי נגיש למעשה. וזה לא שאין תוכניות – יש והרבה – חלקן חזון, חלקן בגדר חלום, וחלקן בכל זאת כבר בסוג של ביצוע.
מעלית הכותל נועדה לשמש תחליף סביר יותר לטיפוס בכ-150 מדרגות מרחבת הכותל לרובע. שתי מעליות יעמדו לרשות המבקרים והתושבים, ומנהרה אנכית באורך 65 מטרים תוביל אליהן
הגענו לגשר
אבל נתחיל ממה שדווקא כן יוצא לפועל. בימים אלה הולך ונשלם גשר חבלים להולכי רגל שחוצה את גיא בן הינום. זה אומנם לא ממש פתרון תחבורתי אלא יותר בגדר אטרקציה חביבה, ובכל זאת משהו נחמד שצלח את כל שלבי האישורים המפרכים ואת שלל המכשולים המשפטיים שערמו בנתיבו, אפילו בנתיבו, סנבלטים מודרניים. זהו הגשר התלוי הארוך ביותר בישראל (אורכו כמאתיים מטרים), ועלות הוצאתו לפועל היא כעשרים מיליון שקלים.
מעלית הכותל
עוד יוזמה שנועדה להקל מעט את קשיי ההגעה לרובע היהודי היא מעלית הכותל. זו נועדה לשמש תחליף סביר יותר לטיפוס בכ-150 מדרגות מרחבת הכותל לרובע. שתי מעליות יעמדו לרשות המבקרים והתושבים, ומנהרה אנכית באורך 65 מטרים תוביל אליהן. עלות המיזם מסתכמת ב-55 מיליוני שקלים. מאחר שהאזור כולו רווי עתיקות, גם במקרה הזה מדובר במיזם מורכב במיוחד, שכמו כל דבר בסביבה הזו אורך שנים לא מעטות.
במקום התגלה למשל מקווה טהרה מתקופת בית שני, וכן עוברת בו אמת המים החשמונאית שהובילה מים למקדש מבריכות שלמה שמצפון לגוש עציון. אמה זו הוסיפה לשמש את העיר לאורך תקופות ארוכות, יותר מאלפיים שנה, עד למאה העשרים. כמו כן נמצאה במקום גם בריכת מים שבנו חיילי הלגיון העשירי הרומי, אשר שלט בירושלים אחרי החורבן.
לשם ההמחשה, מהו אורך הרוח הדרוש עד להוצאתו לפועל אפילו של מיזם פשוט למדי כדוגמת מעלית? היוזמה הוצעה לראשונה כבר ב-2001, ובשנת 2008 ניתנה תרומה ראשונית של עשרה מיליון שקלים ליישומה. ביום ירושלים תשע"ז (2017), שנת החמישים לשחרור העיר, התקבלה החלטת ממשלה להגשים את המיזם. ב-2020 נחתם הסכם בין עיריית ירושלים לבין החברה לפיתוח הרובע היהודי לתחילת העבודות. כעת הן בעיצומן, ועל פי מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע הרצל בן ארי, המעליות צפויות להתחיל לנוע בעוד כשנתיים וחצי. עוד חזון למועד.
הרכבת המהירה כבר לא תגיע לכותל, לפחות בכל הטווח הנראה לעין. ממש כמו טראמפ עצמו, גם התחנה הנושאת את שמו ירדה מסדר היום
תחנת דונלד טראמפ לא תקום
בשנת 2016, ימי ישראל כץ במשרד התחבורה, הוכרזה בחגיגיות הארכת נתיב רכבת ישראל העולה לבירה ממישור החוף עד לכותל. הוא תוכנן להיות מוקם הרחק מתחת למפלס העתיקות, בעומק של חמישים מטרים מתחת לרחבת הבורסקאים שעל יד שער האשפות.
חשוב להבהיר עד כמה דרמטית הבשורה: לו הייתה מתגשמת, היא הייתה מקצרת לתל אביבי מן המניין את הדרך לקודשי ישראל בירושלים העתיקה משעתיים בממוצע לכשלושת רבעי שעה.
הימים היו ימי ראשית שלטונו של הנשיא טראמפ, ולכן הודיע כץ שתחנת הרכבת הר הבית והכותל תיקרא על שם הנשיא האמריקני חובב ציון. ב-2017 הגיע משרד התחבורה לסיכום עם החשב הכללי במשרד האוצר על קידום מהיר של המיזם. בראשית 2020 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את תוואי הרכבת אל הכותל.
יוסי סעידוב, פעיל חברתי ירושלמי המתמקד בתחבורה ציבורית, מבהיר שהרכבת המהירה כבר לא תגיע לכותל, לפחות בכל הטווח הנראה לעין. ממש כמו טראמפ עצמו, גם התחנה הנושאת את שמו ירדה מסדר היום. "היא תמשיך מתחנת נבון הנוכחית לתחנה שתיבנה מתחת לאדמה במרכז ירושלים בין כיכר הדוידקה לצומת המלך ג'ורג'–יפו.
"משם תמשיך הרכבת לתחנה שתוקם בח'אן, לא בשער יפו או בכותל. במליאת הוועדה לתשתיות לאומיות שהתכנסה בסתיו האחרון הובהר שיש בעיה לחפור מנהרות בסביבת העיר העתיקה מחשש לפגוע באגן ההיקוות של השילוח. הם אפילו לא בטוחים שהתוואי הנוכחי לא יפגע בו. בכל אופן, מהח'אן ימשיכו הרכבות לחניון תת-קרקעי בקטמונים".
העבודות להקמת תחנת מרכז ירושלים מתוכננות לצאת לדרך ב-2024, והצפי לסיום הוא בשנת 2030. על פי הלו"ז הזה כבר אפשר להבין שגם אילו הייתה התחנה על שם דונלד טראמפ בכותל מגיעה לשלבי ביצוע, זה היה קורה רק בעוד שנים רבות, הרחק מעבר לאופק.
ייתכן שלא רק דאגה עמוקה לגורל השילוח שינתה את התוכניות במשרד התחבורה. כרגיל היו כאן מן הסתם גם חרדות עמוקות הזוכות במעוננו לכינוי המכובס "שיקולים מדיניים". כבר למחרת פרסום אישורה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לחציבת מנהרה שאורכה שלושה קילומטרים בעבור קו הרכבת החדש לכותל בתחילת 2020, פרסמה ירדן הודעת גינוי וכינתה את היוזמה "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי". נראה שבקריית הממשלה בירושלים קשובים היטב לקולות המגיעים מרבת עמון, הרבה יותר מששומעים משם את קריאות הייאוש של הממתינים לתחבורה הציבורית בסביבות ירושלים העתיקה.
על פי התכנון יעמוד אורך המסלול של הרכבל על 1,397 מטרים, והוא יכלול שלוש תחנות: בגבעת התנ"ך, הסמוכה לתיאטרון הח'אן ולמתחם התחנה, בהר ציון, ליד שער ציון, ובמרכז המבקרים גן לאומי עיר דוד, אשר יחובר במעבר תת-קרקעי אל מרכז דוידסון שלמרגלות הר הבית מצידה הפנימי של החומה
הקו הצהוב מתעכב
הלאה. יש או לפחות הייתה גם תוכנית לקו של הרכבת הקלה הירושלמית מגבעת רם דרך מרכז העיר אל הכותל ואל הר הבית. היא מכונה "הקו הזהוב" או "הקו הצהוב". תוכנן שהקו החדש יימתח ממסילת הרכבת הקלה הקיימת בכיכר צה"ל לאורך חומות העיר העתיקה עד להר ציון, ומשם, מתחת לפני הקרקע, עד לתחנת הקצה, סמוך לשער האשפות בואכה הכותל.
סעידוב מסביר שהקו הזהוב של הרכבת הקלה לכותל ירד מהפרק בגלל קידום יוזמה אחרת, שגם היא טרם יצאה לפועל – הרכבל לכותל – וכן בשל "חשש לפגיעה בעתיקות, שיפועים חדים מדי בנתיב המתוכנן וטענות נוספות. בשבוע האחרון נאמר לי שהקו הזה חזר לתוכניות האב לתחבורה בעיר, אבל בכל מקרה הוא רחוק מאוד משלבי ביצוע. הוא לא הגיע לאישור, ולמיטב ידיעתי בכלל לא הגיע לשלב ההכרחי של תכנון מפורט. הוא לא הגיע לוועדה המקומית, ובטח לא לזו המחוזית.
"כעת נמצא בשלבי דיון בוועדה המחוזית הקו הסגול, קו שמחבר בין קריית יובל לארמון הנציב דרך הקטמונים. הארכת הקו האדום, הקו הקיים, עד לבית חולים הדסה עין כרם ועד לנווה יעקב, נמצאת כיום בשלבי ביצוע אחרונים, וטוענים שיסיימו אותה בעוד כחצי שנה.
"העבודות שאנחנו רואים עכשיו ברחבי העיר הן של הקו הירוק, קו שיקשר בין גילה לגבעה הצרפתית ומתוכנן להסתיים בעוד כחמש שנים. אחריו יעברו לסלילת הקו הכחול, שמחבר בין גילה לרמות בציר של קווי השבעים, ויסתיים אולי, מי יודע, בעוד כעשור. אחר כך יעבדו על הקו הסגול. כלומר כך או כך לא נראה לי שהקו הזהוב זה משהו שנראה בקרוב. לא כדאי לבנות עליו".
יוסי סעידוב: "ברגע שיאושר הרכבל ויצא לדרך, לא ייקח הרבה זמן להשלים אותו. זה לא מיזם גדול מאוד"
רכבל לכותל
אם לא רכבת קלה ולא רכבת מהירה, מה כן יביא אותנו לכותל ולהר הבית? ובכן: רכבל שינוע מהח'אן להר ציון ומשם לשער האשפות בואכה הכותל המערבי והר הבית. כשהובן שחפירת מנהרה תת-קרקעית עשויה להתעכב שנים רבות בשל בעיית העתיקות ושאר המניעות, חיפשו תוכנית מהירה יותר שעלותה נמוכה יותר ותוקם במהירות וללא צורך בחפירה מסיבית, ומצאו את פתרון הרכבל. אלא שבאזור הטעון הזה, בטח כשמדובר בהר הבית, שום פתרון פשוט איננו באמת פשוט, קל, מהיר וזמין. ארץ ישראל נקנית בייסורים, וירושלים העתיקה על אחת כמה וכמה.
כבר לפני עשור, ב-2013, הכריז ראש העיר דאז ניר ברקת שהרכבל לכותל יתחיל לפעול כעבור שנתיים. זה כידוע לא קרה. ב-2017, שנת החמישים לשחרור העיר, אישרה הממשלה את המיזם והעריכה שבנייתו אמורה להסתיים ב-2021. גם זה לא קרה. ביום ירושלים שאחריו אישרה הממשלה תקציב של מאתיים מיליון שקלים למיזם, והוא עודכן בהמשך ל-220 מיליון שקלים.
על פי התכנון העכשווי יתחיל הרכבל את מסלולו סמוך לתחנת הרכבת הישנה בדרך חברון, ומשם יעבור מעל גיא בן הינום להר ציון. מתחת לשער האשפות תוקם התחנה שתשמש את הכותל המערבי, העיר העתיקה ועיר דוד. משם היה אמור הרכבל על פי התכנון לחצות את הקדרון ולהעפיל למצפה רחבעם שבמרומי הר הזיתים, ומשם להתחבר אל קו רכבת קלה נוסף שיגיע להר הזיתים – הקו החום.
ואולם "כדי למנוע התנגדות בינלאומית למיזם במתחם הרגיש" החליטה הממשלה ב-2017 לאשר רק את מקטע הרכבל שעד לשער האשפות ולבטל את המקטעים הנוספים להר הזיתים. ביטול המקטע הנוסף, שהיה יכול לשדרג ללא היכר את החיים בהר הזיתים, גם של התושבים הערבים, לא חסך כמובן את הביקורת הבינלאומית וגם לא את ההתנגדויות מבית.
על פי התכנון יעמוד אורך המסלול של הרכבל על 1,397 מטרים, והוא יכלול שלוש תחנות: בגבעת התנ"ך, הסמוכה לתיאטרון הח'אן ולמתחם התחנה, בהר ציון, ליד שער ציון, ובמרכז המבקרים גן לאומי עיר דוד, אשר יחובר במעבר תת-קרקעי אל מרכז דוידסון שלמרגלות הר הבית מצידה הפנימי של החומה.
על פי התוכניות העדכניות יכלול הרכבל 41 קרוניות שייתלו במרחק של כ-73 מטרים זו מזו, וכל קרונית תישא עד עשרה נוסעים, כך שבתפוקה מלאה יוכל הרכבל להסיע 3,000 נוסעים בשעה במהירות תנועה של שישה מטרים לשנייה וזמן נסיעה של ארבע דקות וחצי מצד לצד. עלות השימוש ברכבל צפויה להיות כעלות שימוש באמצעי תחבורה ציבורית אחרים בירושלים.
כצפוי, נגד התוכנית התגבשה חזית של שלל ארגונים שטענה לפגיעה בטבע, בקדושת בתי הקברות שמעליהם תוכנן לעבור הרכבל וכן בתושבי הסביבה. נראה שגם במקרה הזה ערכי הטבע ואיכות הסביבה וערכים נוספים נישאים לשווא בפי גופי שמאל או ארגונים ערביים כדי לשמש כסות למטרתם האמיתית: מניעת "ייהוד ירושלים". נראה ששם מתגעגעים לירושלים של התקופה העות'מאנית – עיר ספר נידחת, נחשלת ומנותקת.
בארגון הסטודנטים מגמה ירוקה הביעו התנגדות למיזם מסיבה זו: "המתקן החדשני עלול לפגוע בנוף העיר העתיקה ואף עשוי להיות מקור לזיהום סביבתי, שכן הפעלת מתקני הרכבל והליך בנייתם כרוכים בזיהום אוויר ויצירת מפגעי רעש". ב-2015 ביטלה חברה צרפתית שהייתה אמורה לספק שירותי תכנון למיזם את השתתפותה בו בעקבות פנייה של בכיר הרשות המנוח סאיב עריקאת לשר החוץ הצרפתי.
בשנת 2019 פתחו גם הקראים במאבק נגד הרכבל, שמתוכנן לעבור בסמוך לשטח בית הקברות של העדה שבמדרונות שכונת אבו תור. הרשות לפיתוח ירושלים ביקשה מהקראים לבנות סככה מעל בית העלמין כדי שגם כוהנים יוכלו לנסוע ברכבל ללא חשש מטומאת מת, אולם הקהילה הקראית השיבה בשלילה. הרב אריה שטרן, רבה של ירושלים, הקים ועדה, והיא מצאה פתרון הלכתי שיאפשר לכוהנים שימוש ברכבל גם ללא הצבת סככה בבית הקברות המדובר.
הקמפיין נגד הרכבל מזכיר לא מעט את זה שנעשה לאחרונה נגד הרפורמה המשפטית. ב-2019 פורסמה עצומה נגד התוכנית שחתמו עליה שבעים אדריכלים, ארכאולוגים ועוד דמויות מקומיות. בהמשך אותה שנה פורסמה גם עצומה של שלושים אדריכלים מחו"ל נגד הרכבל. הממשלה אישרה בכל זאת את ההקמה, ובתגובה הוגשה מייד עתירה לבג"ץ ביוזמת ארגון השמאל הירושלמי 'עמק שווה'. עוד שלוש עתירות נגד המיזם הגישו גופים אחרים.
גם מי ששימשה שרת תחבורה עד לא מזמן, מרב מיכאלי, טרחה לתקוע מקלות בגלגלי המיזם. בלשכתה טענו ל"רגישות עצומה לנזקים הנופיים שייגרמו", וכן ש"אין לרכבל תפקוד תחבורתי משמעותי. נזקו יעלה על תועלתו. יש לבחון את ההשלכות המדיניות והביטחוניות של קידומו".
בכל זאת, בהתערבות ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, דחה בג"ץ את כלל העתירות נגד התוכנית ונתן אור ירוק להרצת מפעל הרכבל. בוועדה לתשתיות לאומיות דחו עוד קודם לכן לא פחות מחמישים התנגדויות ואישרו את המשך תהליך הנעת הרכבל.
ומה תכלס? סעידוב מציין שביום ירושלים הקרוב ייערך טקס הנחת אבן פינה לרכבל, ואחר כך יצאו למכרז בינלאומי להפקת המיזם. "הרשות לפיתוח ירושלים מריצה את הרכבל, ויש שם פרויקטור שתפקידו לקדם זאת.
"ברגע שיאושר הרכבל ויצא לדרך", מביע סעידוב אופטימיות סוף סוף, "לא ייקח הרבה זמן להשלים אותו. זה לא מיזם גדול מאוד". ועם זאת, מציאותי שכמותו, הוא מציע פתרון מיידי פשוט יותר לבעיית הפקקים הבלתי אפשריים באזור המדובר: "צריך להפוך את כל סובב העיר העתיקה לנתיב תחבורה ציבורית. מה שקורה שם מטורף".
