סגנית שר האוצר ח"כ מיכל וולדיגר
פעם בשבוע, בסיום יום ארוך של פגישות ודיונים, אני נכנסת למייל הייחודי של לשכתי, שאליו מתנקזות כל פניות הציבור המגיעות אליי. מרבית הפניות נוגעות לסיוע במשרדי ממשלה ולבירוקרטיות למיניהן. את הפניות הללו אנו נוהגים לנתב לגורמים הרלוונטיים, ועוקבים אחריהן עד לסיום הטיפול בבעיה.
לצערי בתקופה האחרונה עלה מאוד מספר הפניות מסוג אחר, אלו הבאות מאנשים המבקשים סיוע בהתמודדות עם קשיים נפשיים ורגשיים. פניות אלו, דורשות טיפול שונה בתכלית.
לאורך ההיסטוריה נדחקו לקרן זווית אנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. בריאות הנפש נחשבה לאקס-טריטוריה של הרפואה המסורתית, ולפיכך הסובלים מהן הוקעו כ'משוגעים' והודרו מהחברה.
עם התפתחות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, חלה תפנית של ממש בתחום, וגברו ההבנה וההכלה של המתמודדים עם קשיים מסוג זה. הפסיכואנליזה לדוגמה חרתה על דגלה דבר שלא היה אפשר להעלות על הדעת בנוגע למצוקות נפשיות קודם לכן: לדבר. כן, כן, לדבר על הקושי. להציף את התסכול ואת שאר התחושות הקשות ולעבד אותם.
מאז ועד היום התפתחו שיטות טיפול רבות במצוקות נפשיות ורגשיות, והן ניתנות במוסדות רבים. אל לנו לשכוח כי המוסדות לבריאות הנפש ומערכי הטיפול בקהילה בישראל סובלים מתת-תקצוב חמור וממחסור בכוח אדם, אולם אנו נמצאים בתהליך ארוך, ובו נקצה להם משאבים ונעניק למטופלים פתרונות מתאימים להם.
המוסדות לבריאות הנפש ומערכי הטיפול בקהילה בישראל סובלים מתת-תקצוב חמור וממחסור בכוח אדם, אולם אנו נמצאים בתהליך ארוך, ובו נקצה להם משאבים ונעניק למטופלים פתרונות מתאימים להם
מכל מקום, יחס החברה לתחום זה עוד לוקה בחסר. השיח סביבו נוגע להכלת מתמודדי הנפש. להשקפת עולמי, בריאות הנפש אינה נושא צר, אין היא תחום ששמור רק לפסיכיאטרים במחלקות סגורות.
חוסן נפשי, פיתוח היכולת לדבר על קשיים רגשיים ולהתמודד עימם, הוא הכרח לכולנו. חוסן נפשי נוגע אף לתינוקות בגיל הרך, שבאמצעותו יוכלו לפתח אישיות יציבה ויכולות להתמודד עם עולם מאתגר ומלא בחירות. חוסן נפשי נוגע לאימהות טריות, שעל פי מחקרים יותר מ-50% מהן עלולות לסבול מדיכאון אחרי לידה. חוסן נפשי נוגע לילדים ונוער בעוטף ישראל, שחיים בחרדה מתמדת מהאזעקה הבאה.
חוסן נפשי נוגע לכולנו. עם יד על הלב, כמה פעמים הרגשתם שאתם טובעים בעומס משימות שמשפיע על מצבכם הנפשי? מדפיקות לב מואצות ועד כאבי ראש עזים, כמה פעמים תחושת הלחץ הזו התבטאה בתסמינים פיזיים?
הצפת הקשיים מסייעת בהתגברות עליהם, שכן היא מאפשרת להתאים טיפול הולם. כלומר, שיח עליהם מסלק את הבושה ומאפשר פנייה לקבלת עזרה.
רגע. לחלקכם עולות לראש המילים "אפקט ורתר". למי מכם שלא, מדובר בתאוריה שנבדקה כמה פעמים, ולפיה שיח על קשיים נפשיים ועל אובדנות מנרמל את התופעות האלו ועלול דווקא להרחיב אותן.
כפי שכתבתי בתחילת דבריי, הטיפול בפניות המגיעות אליי ונוגעות לקשיים כאלו דורשות פתרון שונה מהרגיל, שכן הן מחייבות טיפול ומעקב צמוד, משום שטיפול במצוקות נפשיות דורש ידע רחב והכשרה מתאימה שנקנים בתהליך ארוך שנים. כן, שיח לא נכון על בריאות הנפש עלול גם להזיק, וכך חלילה יצא שכרנו בהפסדנו.
בלהט המחאות והמצב הביטחוני שוב נדחקו לחצר האחורית מערכת הבריאות ומערכת הרווחה. ביישובי העוטף ילדים אינם נרדמים בלילה כי אין די כוח אדם לטפל בהם
בשנים האחרונות נכנס לשימוש מושג נוסף – אפקט פאפגנו – שלפיו לאמצעי התקשורת עשויה להיות תרומה רבה להתמודדות עם קשיים נפשיים ולמניעת מקרי פגיעה עצמית באמצעות שיח מבוקר ומושכל על כלים להתמודדות עימם. כן, אפקט הפוך לאפקט ורתר.
יש דרכים רבות לחזק את החוסן הנפשי, החל בהכנסת תכנים וכלים מתאימים למערכת החינוך שיעביר לילדים הצוות המקצועי, שיוכשר לכך, עבור בפריסת פתרונות לבני כל הגילים ולכל האוכלוסיות ורצף טיפולי, וכלה בשיח ער בתקשורת על כך והגברת המודעות לנושא. מכל מקום מדובר בצורך מהותי שלצערי נדחק לקרן זווית.
חשוב לי לומר: הציבור הדתי-לאומי הוא חוד החנית בעשייה החברתית בישראל, והוא צריך לעמוד בראש גם בנושא הזה. בניית החוסן הנפשי ברמת הקהילה דורשת הירתמות רחבה, ואני סבורה שתהיה לו תרומה רבה לכך.
בלהט המחאות והמצב הביטחוני שוב נדחקו לחצר האחורית מערכת הבריאות ומערכת הרווחה. ביישובי העוטף ילדים אינם נרדמים בלילה כי אין די כוח אדם לטפל בהם, והעמותות העוסקות בבריאות הנפש טובעות בין מאות אלפי פניות בשנה. אין לנו פריווילגיה להתעלם. לדחות. בואו נדבר על זה, זה מציל חיים.
