הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר
שאלה
החברים מארגנים טיול לצפון למחרת צום י"ז בתמוז. במסגרת הטיול הם גם מתכוונים להיכנס לכינרת לרחצה. האם בכלל מותר לטייל ולשחות בים בימים הללו?
תשובה
את הפסוק "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", ייחסו חכמינו לימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב. מצד אחד ההלכה התלמודית כמעט ולא הטילה מגבלות הנהגתיות על הימים הללו, אבל תחושות המועקה והמצוקה אופפות כל בית יהודי בתקופה זו.
בקרב רבותינו בוטאו דעות שונות בהבנת מהות הימים הללו: האם הם ימי אבלות עם הנהגות מסוימות הדומות לדיני אבלות של אדם על הוריו במהלך השנה הראשונה, או שזו תקופה מועדת לפורענות בגלל האירועים שהתרחשו בה, אבל לא בהכרח חלים עליה דיני אבלות.
בימינו איתרע גורלם של ימי החופש הגדול שכמעט בכל שנה יש חפיפה רחבה בינם ובין ימי בין המצרים, מה שמאתגר את כולנו הן ברמה ההלכתית, ולא פחות מכך ברמה החינוכית והרוחנית.
חפצים אנו להרגיש את תקופת החורבן, שגרמה בעבר וגורמת לנו בהווה קשיים רבים, ומצד שני בהיעדר מסגרות מסודרות יש צורך להציע חלופה נכונה וראויה לזמן הפנוי לרובנו.
א. ראוי לייחד בימים אלה זמן מוגדר בכל יום לעסוק בלימוד בענייני החורבן. אפשר לעסוק בהלכות בית הבחירה לרמב"ם או בהלכות שביעת שבסופה אנו נמצאים, או בכל תחום הנוגע לבניינה או לחורבנה של הארץ. בכך נמצא עצמנו זוכרים ומזכירים לנו את מהותם של הימים הללו.
ב. בספרות ההלכה המרכזית (רמב"ם, שלחן ערוך ונושאי כליהם הגדולים) אין התייחסות מפורשת המגבילה טיולים או רחיצה בים, ואין לנו לחדש ולהמציא איסורים מדעתנו (הרב נחום רבינוביץ בשו"ת שיח נחום).
עם זאת, השולחן ערוך כתב שבימי "בין המצרים" לא ילך אדם יחידי בשעות מסוימות (מתחילת שעה חמישית עד סוף שעה תשיעית), ושבתקופה זו אין להכות את התלמידים. מהנהגות אלו הבינו חלק מהפוסקים שימים אלו מועדים לפורענות, ולכן בלי קשר לדיני אבלות, יש צורך להימנע ממעשים שיכולים להביא לידי סכנה.
היו שציינו (הרב חיים פאלאג'י) בכתביהם שבקהילות מסוימות הונהגו בתקופה זו תקנות שלא לטייל בגינות ובפרדסים ושלא לשחות בימים ובנהרות. אולם מנהגים אלו לא התקבלו בפועל אצל רוב עם ישראל.
ג. בכל השנה אסור לטייל במקומות מסוכנים, אולם בימים אלה ראוי להיזהר בכך בכפל כפליים ולהימנע מכל טיול למקום סכנה או משחייה במקום שאינו מושגח ומפוקח כחוק.
ד. החל מראש חודש אב אנו נכנסים לתקופה שעליה אמרו חכמינו שבה "ממעטים בשמחה", ולכן מיעטו במסחר ובקניות שלא לצורך. קהילות אשכנז נהגו גם שלא לרחוץ לתענוג, ולכן אשכנזים אסורים ברחיצה בים או בבריכה החל מראש חודש. הספרדים לא נהגו חומרה זו, והם רשאים לרחוץ בים או בבריכה (ילקוט יוסף).
אף שבהלכה אין התייחסות מפורשת לטיולים בימים אלה, ההיגיון אומר שהאווירה הקיימת בטיול עומדת בניגוד לעיקרון של "ממעטים בשמחה" וממילא יש למעט בזה. שמעתי בעבר מהרב יעקב אריאל שליט"א כי מומלץ לקיים בימים אלו טיולים רק במקומות שבהם ניתן ללמוד על תולדות הארץ וחורבנה.
ה. הלכות שמיעת מוזיקה ושירה בימי בין המצרים אינן קשורות לדיני הטיול והשחייה, וממילא ההימצאות בטיול אינה מתירה שמיעת מוזיקה שמחה, האסורה בימים הללו.
ו. השנה צום תשעה באב נדחה ליום ראשון, ולכן כל ההגבלות החלות בדרך כלל על פעילות הפנאי בתאריך י' באב אינן רלוונטיות השנה, ומותר לטייל ולשחות החל מיום שני, י"א באב.
יהי רצון שימים אלה יהפכו עלינו לששון ולשמחה במהרה בימינו.
