הרב אברהם בורשטין
קצת חששתי להתעסק בדיני המקדש, זה נראה משהו תאורטי וסבוך שמתאים יותר לתלמידי חכמים גדולים. ובכל זאת, לפני יותר מעשור משהו מבפנים משך אותי לנסות לברר ולהבין איך זה ייראה באמת. איך העבודה במקדש, שאנחנו מדברים עליה, מתפללים וחולמים עליה כל כך, תהיה בפועל.
מהר מאוד גיליתי שזה לא עניין סבוך כל כך. לא צריך להיות בקיא גדול בענייני קודשים כדי ללמוד על המקדש. פתחתי במסע ארוך ומיוחד, למדתי והתרגשתי. עם הלימוד המיוחד מצאתי את עצמי מדמיין, ועם הדמיון נכנס לאווירה, ומתוך זה מנסה להבין איך תתרחש עבודת המקדש בצורה הכי פרטית ומעשית. הרבה מהלימוד עוסק במה היה בבית המקדש, אך כשכתבתי וסיכמתי את מה שלמדתי השתדלתי ממש לשנות ללשון הווה. התחלתי לכתוב חוברות שמתארות את העבודה ביום-יום ובחגים, וממש לאחרונה, אחרי יותר מעשור של עבודה, יצא הספר 'עבודת הדביר: מה יעשו היום בבית המקדש', שמנסה להסביר למעשה, גם ללמדנים באריכות וגם לכל הציבור בקצרה, איך תהיה בפועל העבודה במקדש בכל יום ובשבתות ובחגים.
בסך הכול שני ימים בשנה זוכה כל כוהן לעבוד באופן מלא במקדש, שבועיים בשנה להיות נוכח ולעזור במה שצריך, ומלבד זה לעבוד עוד כמה עבודות בשלושת הרגלים. עבודת המקדש מתחילה בבוקר השכם. הכוהנים, שישנים בבית המוקד, מתעוררים מוקדם (אם בכלל הצליחו להירדם), טובלים ומתכוננים לפיס הראשון. מכאן מתגלגלת עבודת הבוקר בהכנות לתמיד ובהקרבתו, בתפילות המיוחדות ובברכת הכוהנים המיוחדת שנאמרות במקדש, בהקטרת הקטורת ואחריה בהקרבת הקורבנות הפרטיים שאנשים מביאים. אחר הצהריים חותמים את עבודות היום בתמיד וקטורת של בין הערביים ובהדלקת המנורה. בחגים כבר יש עבודות נוספות, מיוחדות מאוד, ויש הרבה מה ללמוד עליהן והרבה מה לדמיין בהן.
ובכן, איך מתרגמים את הלימוד למעשה? ניקח דוגמה מוכרת מהלכות שבת. בהלכות שבת יש שני חלקים: חלק אחד הוא הלימוד התאורטי של ההלכות לפרטיהן, והחלק השני הוא היישום המעשי שלהן, להבין איך בפועל נוהגים בכל מיני סיטואציות בבית ואיך מתייחסים לחשמל ולטכנולוגיה ולשאר חידושים שעליהם לא דיברו חז"ל. כך לדעתי צריך לעשות גם בענייני המקדש, והרבה מהדברים כתובים כבר במשניות, בגמרות ובראשונים.
מעניין שגם חכמי התלמוד הבבלי עסקו לא מעט בשאלות המעשיות של עבודת המקדש: מסכת יומא עוסקת לא רק בעבודת יום הכיפורים אלא גם בעבודה היום-יומית. גם מסכת תמיד, שעליה יש מעט גמרא, מרחיבה בעניין זה. מסכתות אחרות, כמו סוכה ופסחים, מרחיבות על עבודת המקדש בחגים. כמובן, מי שעסק בהרחבה ובפירוט בכל הדברים הללו הוא הרמב"ם, שייחד לבית המקדש שני כרכים מהי"ד החזקה. אחריו עסקו לא מעט ראשונים ואחרונים, כל אחד מהזווית שלו, בדרך העבודה במקדש. כמה מחכמי ישראל כתבו תיאור מפורט איך תיראה העבודה, ובהם היעב"ץ, מהאחרונים הקדומים, ורבי אהרן הכהן, חתן החפץ חיים, שכתב ספר שלם על כך.
שמתי לב שככל שאני צריך להעביר את הלימוד התאורטי למשהו שמקיימים למעשה, עולות בי עוד ועוד שאלות. אני לא מתכוון לשאלות מחשבתיות עקרוניות, כמו אם ראוי שבית המקדש יהיה משופע במסכים או אם נכון לוותר על טיפוס של פרחי כהונה נושאים תיק מלא שמן זית לצורך התאורה של שמחת בית השואבה ולהחליף אותו במנופים ובתאורה חשמלית. כוונתי לשאלה ההלכתית לאילו פעולות מותר להשתמש בכלים טכנולוגיים. גם לשאלות כאלה אפשר וראוי למצוא מקורות ולדון בהם, בדומה להלכות שבת.
תוך כדי תנועה גיליתי שאיני לבדי. ראיתי איך ההתעוררות למקדש בכלל וללימוד ענייניו בפרט הולכת וצוברת תאוצה. ניסיתם ללכת ברחובות העיר העתיקה בחול המועד? לפעמים קשה להתקדם שם מרוב אנשים. בדור שלנו עוד ועוד אנשים מרגישים שזהו המקום הכי מתאים לעלות אליו בזמנים שכל עם ישראל היה מגיע להיראות לפני ה'. המוני מיזמים הקשורים להכנות המעשיות למקדש קמו וקמים כל הזמן. חלקם עוסקים יותר בצדדים ההלכתיים, חלקם בצדדים המעשיים, ולכן כיום אנחנו מוכנים הרבה יותר מבעבר.
בשנים האחרונות המוני אברכים חרדים, נוסף על אחרים שלומדים בבתי מדרש דתיים-לאומיים, עוסקים שעות על גבי שעות בענייני המקדש. לא פעם אני מרגיש שחלק מאהבת חינם שבונה את בית המקדש נמצאת שם, בבית המדרש שבו כולנו יחד לומדים את אותה תורה בכלל ואת תורת המקדש בפרט.
בניין המקדש מתקרב, ההתעוררות בציבור מתגברת. נסו למצוא גם אתם במה אתם מתכוננים למקדש ולעבודתו ואיך אתם עוסקים בהם.
הרב בורשטיין הוא מחבר הספר 'עבודת הדביר: מה יעשו היום בבית המקדש'
