הרב דוד קהלת
"שלושים יום קודם החג דורשין בהלכות החג" – בחודש הקרוב ידרשו בעיר בית שמש בהלכה נדירה ומיוחדת במינה והיא "דין עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון"!
הנתון החדש המתווסף בימים אלו הוא אכלוסה של שכונת רמה ד בבית שמש. מיקומה של שכונה זו צמוד לתל ירמות. ירמות היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ושרידי העיר שנחשפו בתל מורים על אחת מהערים הגדולות בעולם באותם ימים קדמוניים.
כידוע, חז"ל קבעו שני מועדים לחג הפורים: ט"ו באדר לערים המוקפות חומה וי"ד לכל השאר. החת"ם סופר קובע: "עיקר יום טוב הוא ביום ט"ו מנוחת שושן… על כן אין שמחה לכלל ישראל אלא ביום ט"ו". מבאר החת"ס שיום ט"ו נועד להיות חגו של רוב ישראל: "במהרה יתקבצו כל ישראל גוי אחד לארצם, וישכנו בעריהם בארץ ישראל, ויהיה רוב עיירות גדולות… יום ט"ו לרוב ישראל…" .
דברי החת"ם סופר על "רוב ישראל חוגגים בט"ו לחודש אדר את חג הפורים", רחוקים מהמציאות העכשווית לחלוטין. לעדנה זו זכתה באופן ראוי רק ירושלים. עוד ערים בודדות הוכרו כערים מסופקות כמו חברון, יפו, טבריה, לוד ושילה. הרמב"ם מדגיש שכבודה וזיכרונה של ארץ ישראל מתקיים דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בין נון . הר"ן מדגיש שגנאי הוא לארץ אם לא מתקיימת תקנה זו. מאות רבות של ערי חומה נשכחו מלב, וכך הפך קיומה של תקנה חז"ל זו לנדיר.
לפני שנים אחדות יצא ספרו של הרב יהודה זולדן – 'מגילה במוקפות חומה'. בספר זה עשה הרב זולדן מחקר מעמיק על כל המקומות בארץ בעלי פוטנציאל לחדש בהם דין מוקף. כפי העולה שם, אחת הערים בעלות סיכוי מובהק לכך היא העיר בית שמש.
סוגיה זו היא מסוג השאלות שבהן הנתונים הדינמיים מחייבים בחינה מחודשת. חיבורה של רמה ד עם תל ירמות הוא אחת הדוגמאות לכך.
כדי שעיר תצליח להיכנס לרשימה האקסקלוסיבית של הערים בדין מוקף בחג הפורים, היא צריכה לעבור כמה משוכות מאתגרות. בייחוד אם מדובר, כמו במקרה דנן, בערים קדומות חרבות. אם נתמצת את השאלות לשתיים, הרי הן אלה:
1. האם העיר סמוכה למיקומה של חומה מימות יהושע בן נון?
2. האם דין סמוך למקום חרב הוא כדין עיר מוקפת חומה?
מחקר מקיף העוסק בסוגיה זו על כל צדדיה יצא לאחרונה והובא בספרנו 'חומת בית שמש'. העולה ממחקר זה הוא כי מדובר בשרידי שמונה ערים (!) קדומות הקיימות באזור בית שמש של ימינו. כל אחת מהן זוכה לזיהוי ברמת ודאות שונה.
ואולם החיבור של כולן יחדיו יוצר זיהוי של תא שטח תנ"כי ברמת ודאות גבוהה ביותר!
המחקר הנ"ל מתמודד עם משוכה גבוהה של רתיעה הקיימת אצל אנשי בית המדרש. הוא נשען על ניתוחיהם של חוקרים כמו הרב פרופסור יואל אליצור בדבר תופעת שימורי השמות של הערים הקדומות. כמו כן הוא נשען על ממצאי הארכאולוגים, המסייעים בהבנת המפה המקראית בימות יהושע בן נון של ימות יהושע בן נון. ואולם אוסף הראיות הללו 'לא עובר חלק בגרון' כאשר נתוני המחקר לקוחים מ'אנשי האקדמיה'. האחרונים הספיקו להרגיז ולאבד את האמון בניתוחיהם המגמתיים שנבעו מתוך הנחות יסוד כפרניות.
טענת המחקר הנ"ל היא כי יש להפריד בין עובדות להשערות, בין ראיה קלושה לניתוח מציאות בהסתברות גבוהה. השלילה הגורפת ולעומתה האמון המוחלט ממסקנותיהם של אנשי המדע הן שתי נקודות קיצוניות הזקוקות לאיזון ובחינה מדוקדקת.
טענה נוספת שהייתה ראויה לליבון היא הידיעה כי אותן ערים קדומות היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. הנחה זו מסתמכת על קביעתו של רבי שמעון בן לקיש בגמרא הירושלמית. אומנם יש שטענו שדבריו נתונים במחלוקת, אולם עיון בראשונים והאחרונים, כדוגמת רש"י והגר"א, מורה כי דבריו מוסכמים ואין עליהם חולק. לשאלה זו יש מעט מקורות, ולא רבים התייחסו לכך לאורך הדורות. פה אנו נקלעים לסוגיות שלא זכו לליבון מספיק. החיים המחודשים בארץ ישראל לאחר הגלות הארוכה מזמנים לנו אתגרים שדורות קודמים לא זכו שיאתגרו אותם.
בשאלת דין סמוך לכרך חרב עסקו באופן משמעותי בשני זמנים עיקריים: הראשון היה בימים שבהם העיר העתיקה של ירושלים הייתה בידי שלטון ירדני. הספק שעלה היה האם סמיכות לעיר נוכרית או חרבה נשאר בדין מוקף.
סוגיה זו עלתה שוב כאשר לפני כארבעים שנה הרב פרופסור יואל אליצור אִתגר את הרבנים בנוגע ליישוב בית אל.
בספרנו 'חומת בית שמש' נעשה מחקר הלכתי הנוגע בשורשם של כל המקורות העוסקים בנושא זה. התגלו מקורות שלא היו ידועים בעבר, המורים באופן מובהק שיש בכוחם לערער על חלק מהקביעות דאז. מכיוון שכך, סוגיה זו ראויה להיפתח שוב ולהיות נידונה מחדש.
תוצאותיו של מחקר זה הובאו לפני רבנים וזכו להסכמתם המפתיעה. הרה"ג דב ליאור קבע בפסיקה תקדימית כי בית שמש ראויה וצריכה להיות בדין מוקף ודאי! מצטרפים אליו הרה"ג אביגדור נבנצל והרה"ג יוסף ליברמן (בעל שו"ת משנת יוסף) הסוברים גם שיש לחגוג בבית שמש את יום ט"ו (לפחות מספק אם לא ודאי).
השבועות הקרובים יספרו לנו האם התשובה לשאלה פורימית זו תזכה להוסיף לכבודה של ארץ ישראל או לא.
1. דרשות חתם סופר, דרוש לשנת תקי"ף.
2.רמב"ם מגילה א ה
3. ר"ן בדפי הרי"ף דף א'
