מקודם
מהי סכרת סוג 2?
סכרת סוג 2 היא מצב כרוני המשפיע על האופן שבו הגוף מעבד סוכר בדם (גלוקוז). בסוג זה של סכרת, הלבלב מייצר אינסולין לא מספיק או שתאי הגוף הופכים עמידים להשפעות האינסולין. אינסולין הוא הורמון חיוני להעברת גלוקוז ממחזור הדם לתאים, שם הוא משמש לאנרגיה. לכן ברור מדוע הוא עד כדי כך חשוב. כאשר מערכת זו נכשלת, רמות הגלוקוז בדם נותרות גבוהות, מה שמוביל לבעיות בריאותיות שונות לאורך זמן. בניגוד לסוכרת מסוג 1, שאובחנה לרוב בילדות וכרוכה בחוסר מוחלט של אינסולין, סוכרת מסוג 2 מתפתחת בדרך כלל אצל מבוגרים והיא קשורה קשר הדוק לגורמי אורח חיים.
מהם גורמי הסיכון של סוכרת מסוג 2?
הופעת סוכרת מסוג 2 מושפעת מגורמי סיכון מרובים, חלקם בשליטתנו ואחרים לא. הגיל הוא גורם משמעותי; בעוד שבעבר היא נצפתה אצל מבוגרים מעל גיל 40, היא נפוצה יותר ויותר בקרב אוכלוסיות צעירות יותר עקב שינויים באורח החיים. השמנת יתר ואורח חיים שכולל ישיבה ממושכת המהלך היום הם גורמים תורמים עיקריים. הסיבה לכך היא שעודף שומן גוף, במיוחד סביב הבטן, עלול להגביר את עמידות האינסולין. גם לגנטיקה יש תפקיד בסיכון שלנו לחלות בסכרת מסוג זה; קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם סוכרת מסוג 2 מעלה את הסיכון שלנו לחלות בעצמנו. גורמים נוספים כוללים לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול גבוהות והיסטוריה של סוכרת הריונית.
האם נוכל לעשות שינויים כלשהם כדי למנוע סכרת מסוג זה?
מניעה או עיכוב הופעת סוכרת מסוג 2 ניתנים להשגה באמצעות שינויים באורח החיים שמטרתם להפחית גורמי סיכון. למשל, שמירה על משקל בריא היא בעלת חשיבות עליונה; אפילו ירידה במשקל של 5-10% יכולה להפחית משמעותית את הסיכון לסוכרת. פעילות גופנית סדירה יכולה גם היא לסייע בצורה משמעותית ביותר. 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע, משפרת את רגישות האינסולין ועוזרת לנהל את המשקל. אימוץ תזונה מאוזנת עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים תוך הגבלת מזונות מעובדים וסוכרים ממלא גם הוא תפקיד קריטי. בנוסף, הפסקת עישון וניהול לחץ באמצעות מיינדפולנס, מדיטציה או טיפול יכולים להפחית עוד יותר את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.
האם קיימים טיפולים יעילים?
אי אפשר לדבר על סכרת סוג 2 ולא לדבר על טיפולים יעילים וחדשניים בתחום הזה. ברוב המקרים הטיפולים במחלה כמו סכרת סוג 2 כוללים בעיקר התמקדות בניהול רמות הסוכר בדם כדי למנוע סיבוכים. זה מתחיל בשינויים באורח החיים, כולל תזונה, פעילות גופנית וניהול משקל. כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים, ניתן לעבור גם לשימוש בתרופות. מטפורמין היא בדרך כלל התרופה הראשונה בה משתמשים, המשפרת את רגישות האינסולין. קבוצות תרופות אחרות כוללות מעכבי SGLT2, אגוניסטים של קולטן GLP-1 וטיפול באינסולין, המותאמים אישית לכל מטופל. ניטור רמות הסוכר בדם הוא קריטי, וחולים משתמשים לעתים קרובות במד סוכר או במערכות לניטור רציף של גלוקוז. התקדמות בטיפול מדגישה גם את החשיבות של התייחסות לבריאות הלב וכלי הדם ולמצבים נלווים אחרים הקשורים לסוכרת, תוך מתן גישה הוליסטית לטיפול.
