חודש המפנה במלחמת השחרור, אדר ב' תש"ח, היה גם מהשחורים שבהם. בשטח הכול בער. כל יום ובשורת האיוב שלו. התמורה לא התרחשה עד שהוגדשה סאת הדם ולא היה מנוס מלהפוך תקליט.

שיירה של גבעתי ניסתה לפרוץ למחרת ראש חודש, בב' באדר ב', את הדרך לקיבוצים הנצורים גת וגלאון דרך הכפר פלוג'ה – כיום צומת פלוגות – ונתקלה באש עזה ביציאה מהכפר.…

סיפור חז"ל המפורסם על חוני המעגל, שעג עוגה ועמד בתוכה עד שירד גשם, אירע על פי מגילת תענית בכ' באדר, שיחול בשבוע הבא. ללמדנו שהיו דברים מעולם, וגם שנים יבשות וגרועות מזו הנוכחית היו לנו, עוד הרבה לפני "עידן ההתחממות הגלובלית".…

בליל שבת שעברה הלכה לעולמה, והיא כבת 95, יעל בן דב, ששמה האמיתי היה בכלל חיה, אבל הוסיפה להיקרא בשם המחתרתי שניתן לה בלח"י גם שבעים וחמש שנים אחרי פירוק המחתרת. בהרבה מובנים היא המשיכה להיות לוחמת כל חייה. "כולנו גויסנו לכל החיים, משורה ישחרר רק המוות", כדברי מפקד הלח"י אברהם יאיר שטרן.…

אחד החודשים הקשים והעגומים בקרבות נגד הערבים במלחמת השחרור נפתח דווקא במלחמת אחים: חטיפות וחטיפות נגד שביצעו אנשי ההגנה בחיפה באנשי אצ"ל ולהפך בעקבות הפעולה הכושלת של האצ"ל בבתי הזיקוק (שפורטה בחודש שעבר) – הסתיימו באסון. ידידיה סגל, בן 21, איש אצ"ל ותושב שכונת אחוזה שבכרמל, נחטף בידי ההגנה בליל א' בשבט תש"ח מצריף שבו שמר בשכונת הדר, ולא שב לביתו גם כאשר הוסכם על שחרור הדדי של כלל החטופים.…

כסלו-טבת: מתחממים על הקווים

חודש קשה עובר על יהודי ארץ ישראל. חזיתות מקומיות בתל אביב, בירושלים ובפתח תקווה וגם בגוש עציון. המחתרות משיבות אש באומץ רב, אבל השינוי התודעתי טרם נוצר * וגם קטעי יומן נדירים ומרגשים

ארנון סגל

חלקה הראשון של מלחמת השחרור, זה שנמשך מסוף הסתיו ועד סוף החורף, היה מדכדך למדי.…

את עוונותיי אני מזכיר היום: הפעם האחרונה שביקרתי בקבר יוסף הייתה לפני קרוב לשלושים שנה, עוד כשהיה בשליטה ישראלית מלאה, טרום עידן אוסלו ושאר הרעות שעברו על המקום הזה. מעט קשה להאמין שהייתה תקופה כזו שבה יהודי שרצה לבקר בקבר יוסף היה יכול פשוט לנסוע אליו במכוניתו באור יום ולא באישון לילה, ללא צורך ברישום מוקדם ובוודאי בלי צורך במבצע צבאי ברמת האוגדה.…

מרד החשמונאים לא היה רק רצף של קרבות או ניצחונות במערכה. התייחסות רק להיבט הטכני הזה תהיה החמצה של העיקר, כי מהי ההיסטוריה היהודית בלי "מי לה' אלי" (שמתברר שנאמר מעט אחרת, אם כי רוח הדברים היא בהחלט אותה הרוח), בלי "מעטים מול רבים" ובלי "לא ארץ נוכרייה לקחנו"?…

המסקנה החשובה ביותר שאלוף (מיל') גרשון הכהן מסיק ממדינת החשמונאים ומדעיכתה לדורנו היא שלעולם אסור לבקש לשבת בשלווה. לדעתו דרושה לנו מהפכה מתמדת, כזו שלעולם איננה נרדמת בשמירה, שמזהה בנחישות את נקודות התורפה, שאיננה קופאת אל שמריה ובשום אופן לא נלחמת את המלחמה הקודמת.…