באתר המסיבה ברעים שקט וירוק כמו בבאבי יאר. חודש וחצי אחרי הרצח ההמוני נותרו מעט מאוד עדויות למחזה האימה שהתרחש כאן. משקפיים שבורים, פה ושם חלקי אוהל מרוסקים ובקבוקי מיץ ריקים שטרם פונו. רק מידת הדין עוד מורגשת היטב. המכוניות השרופות וההרוסות על כביש 232 – הכביש שנמתח לאורך כל עוטף עזה – נלקחו ממנו זה מכבר, ואת ממדי הזוועה מסגירים שוליים חרוכים לאורך קילומטרים רבים.…

הימין הערכי והמאמין הזהיר מראש, מחה, זעק והתריע מעל כל במה, אבל לאורך שלושים שנה מעולם לא הקשיבו לנו.

עוד ב-1993 הפצרנו בהם שלא יעזו להעניק לערבים נשק ושלטון. הזהרנו שזה יסתיים בנהרות של דם ובים של דמעות, אבל הם היו שיכורים מניחוחות ה'שלום' ולא הקשיבו.…

שש שנים אחרי רגעי העלבון שחווה הרב אברהם ישעיהו הבר ז"ל בשל מדינת ישראל, כשנאזק ונחקר והושם במעצר בית, השנה הגיע סוף-סוף סוג של תיקון. עיריית ירושלים הודיעה שבכוונתה לקרוא רחוב על שמו של הרב, ואלמנתו הרבנית רחל קיבלה בשם עמותת מתנת חיים, שייסד הרב, את פרס ישראל על מפעל חיים.…

במעבר מתש"ח לתש"ט קרסה ההפוגה השנייה בקול רעש גדול. אחרי יום כיפור תש"ט התחדשה האש בדרום, במרכז ובצפון בחודש שהתברר בדיעבד שברוב הגזרות הכריע סופית או כמעט סופית את תוצאות המלחמה.

גולת הכותרת הייתה מבצע יואב. כוחות בסדר גודל של אוגדה שצה"ל ייעד אותם לשים סוף למצור המצרי על הנגב, לחמו בגזרה הזאת בין י"ב לי"ט בתשרי תש"ט (15–22 באוקטובר 1948) ונחלו הצלחה גדולה, אם כי במחיר דמים כבד של 120 הרוגים.…

שלושת מושתלי הכליה בהצלבת ההשתלות המשולשת שלנו שוחררו מאושרים לביתם ביום שני, שבוע אחרי סדרת הניתוחים. אילן אסולין שב לביתו שבמושב הזורעים, בת שבע קריאף שבה לביתה שבגולן, ורפאל ישראל שב לדירתו שליד המרינה באשקלון.

שבוע של אור עבר עלינו במחלקת ההשתלות בבילינסון.…

אין הרבה דמויות שמזוהות עם גילוי סודותיה הארכאולוגיים של ירושלים כמו ד"ר גבי ברקאי. את המסע שלו התחיל ברקאי בכלל בחפירות שושן הבירה, ומשם הגיע עם משלחת ישראלית לקוניטרה שבסוריה, אבל מהר מאוד העביר את כובד המשקל של מפעל חייו לעיר הקודש.…

העיר העתיקה, הכותל המערבי וכמובן הר הבית נותרו גם 56 שנים אחרי שחרורם סוג של החצר האחורית של מדינת ישראל. הודות לוותק של 16 שנות מגורים באזור אני יכול לסכם חגיגית שלא מצאתי דרך טובה יותר לנוע בגזרה הזו ממקום למקום מלבד הליכה ברגל.…