סיפור חז"ל המפורסם על חוני המעגל, שעג עוגה ועמד בתוכה עד שירד גשם, אירע על פי מגילת תענית בכ' באדר, שיחול בשבוע הבא. ללמדנו שהיו דברים מעולם, וגם שנים יבשות וגרועות מזו הנוכחית היו לנו, עוד הרבה לפני "עידן ההתחממות הגלובלית". ובכל זאת מדובר בחורף חם ויבש באופן קיצוני. מי כמו החקלאים יכולים להעיד על כך. שם מצביעים בין השאר על ששליש מהתבואות בגולן לא צמח. מעבר לגשם דרוש לצמחים גם קור. חודש חלף מאז הגשם הניכר האחרון ברחבי הארץ, שגם לפניו עבר עלינו חודש ויותר של יובש מוחלט. השבוע טיפסו הטמפרטורות עד לרף של קיץ, וגשם של ממש עדיין לא נראה באופק. מה מנסים לשדר לנו מלמעלה בכל זה?
איתמר מנדל מהיישוב כרמל הוא מנהל גידולי השדה של הר חברון. השטחים החקלאיים של היישובים הללו מצויים דווקא בצפון הנגב. חווה אחת של השותפות הזו ממוקמת בין צאלים לאופקים, ועוד חווה באזור תל ערד, ושם יש בעיקר מטעים. כבר ארבעים שנה הוא בתחום, ומנקודת המבט ארוכת הטווח שלו הוא מעיד שלאורך העשורים הללו החורפים הולכים ומתקצרים.
"כל שטחי הבעל שלנו כנראה לא יחזיקו מעמד. ישרדו רק השטחים שאנו מוסיפים בהם השקיה. כעת עבר עלינו שבוע שלם של ימים חמים מאוד, וכשלתבואה אין מים באדמה היא לא מחזיקה מעמד. אומרים שהשנה יחסרו עשרים עד שלושים אחוזים של אוכל לבהמות. המטעים שלנו מצויים באזור שבו יש מיעוט גשמים גם כך, וזה אומר שחיים תמיד על הקצה"
עוברת בראשכם המחשבה לנטוש כליל את התחום בגלל המצב הלא פשוט הזה?
"אין מחשבה כזאת, כי אנחנו עושים חקלאות גם מאידאולוגיה, לא רק מסיבות כלכליות. אנחנו מגדלים בבקעת ערד תשעת אלפים דונם של חיטה רק בשביל לשמור את האדמות ברשות עם ישראל"
"בכל הנוגע לגשם המצב אצלנו מאוד לא טוב. ירד השנה הרבה פחות מהממוצע, וגם מה שכבר ירד לא ירד בפריסה טובה. כל שטחי הבעל שלנו כנראה לא יחזיקו מעמד. ישרדו רק השטחים שאנו מוסיפים בהם השקיה. כעת עבר עלינו שבוע שלם של ימים חמים מאוד, וכשלתבואה אין מים באדמה היא לא מחזיקה מעמד. אומרים שהשנה יחסרו עשרים עד שלושים אחוזים של אוכל לבהמות. המטעים שלנו מצויים באזור שבו יש מיעוט גשמים גם כך, וזה אומר שחיים תמיד על הקצה.
"אם הגשם לא מגיע בזמן או לחלופין יורד בכמויות קטנות מאוד, החיטה לא מחזיקה מעמד. מעבר לזה ההשפעה היא גם על גידולים שמושקים בקביעות. אם חסרים לנו השנה מאה מילימטרים למשל, המשמעות היא שכשאני מגדל סדר גודל של ארבעת אלפים דונם מושקים, חסרים לי בערך ארבע מאות אלף קוב.
"את החיטה משקים קצת במקרה הצורך, אבל אם דרושה השקיה מרובה, זה כבר לא משתלם לנו. בגזר או בתפוח אדמה אנחנו בונים מראש על השקיה, כי משתלם יותר להשקיע בזה, אבל בחיטה לא. בשנה כזאת החיטה פשוט הולכת לאבדון. לחלופין, הרווח ממנה יכסה בקושי את ההוצאות".
שנה שחונה כמו זו היא נדירה?
"יש לנו שנים כאלו בתקופה האחרונה. החורף הולך ומתקצר. פעם החורף היה מתחיל בנובמבר ומסתיים באמצע מרץ או באפריל. היום החורף מתחיל בדצמבר ומסתיים בתחילת מרץ. כשהתחלתי לעבוד בתחום, הגשמים היו מסודרים יותר וכמות המשקעים הגיעה בדרך כלל לממוצע הרב-שנתי. היום הגשם לא מפוזר להרבה גשמים קטנים. כשהוא כבר מגיע הוא יורד בפעמיים-שלוש ובמנות גדולות מאוד. האדמה לא מסוגלת לספוג כמויות גדולות כל כך, ואז הגשם סוחף איתו הכול, גם את הזרעים".
המצב הנוכחי מדיד שינה מעיניך?
מנדל צוחק, אולי צחוק מריר: "בהחלט מדיד. חשוב לציין שיש לנו מנגנון של הבטחת הכנסה. אנחנו מבוטחים בקרן נזקי טבע, שזו קרן ממשלתית. אבל הקרן הזאת בדרך כלל לא נותנת דבר מעבר להחזר הוצאות. במקרה של נזק גדול מקבלים בחזרה את מה שהשקענו, אבל אנחנו השקענו כדי להרוויח ולא רק כדי להחזיר את ההוצאות.
"אצלנו בגד"ש (ענף גידולי השדה, א"ס) המשותף של כרמל, מעון ויתיר, גידולי החיטה הם בסדר גודל של שישה עשר אלף דונם. בערך מאה וחמישים משפחות מהיישובים הללו מתפרנסות מהענף הזה. מעבר לדגן יש לנו גם מטעים וגידולי בוטנים, גזר ותפוחי אדמה.
"בענפים האחרים מלבד חיטה התוצאה של חורף כזה היא הוצאה גדולה יותר על מים. משלמים היום קרוב לשני שקלים לקוב מים, ואם לדוגמה צריך להשקות עוד מאה קוב לדונם, נשלם עוד מאתיים שקלים לכל דונם כזה. כשמדובר על ארבעת אלפים דונם זה אומר שמונה מאות אלף שקלים נוספים, כסף שבמצב גשם תקין לא היינו צריכים לשלם, וזה עוד לפני הפגיעה באיכות ובכמות של היבולים".
עוברת בראשכם המחשבה לנטוש כליל את התחום בגלל המצב הלא פשוט הזה?
"אין מחשבה כזאת, כי אנחנו עושים חקלאות גם מאידאולוגיה, לא רק מסיבות כלכליות. אנחנו מגדלים בבקעת ערד תשעת אלפים דונם של חיטה רק בשביל לשמור את האדמות ברשות עם ישראל".
לטעמך המדינה מעריכה דייה את המיזם הציוני הזה שלכם?
"קשה להגיד כך. חקלאים ששדותיהם צפוניים יותר מאיתנו זוכים גם לפיצויי בצורת בשנים שחונות. אבל לזה זכאי רק מי שבאזורו יורדים בדרך כלל יותר גשמים. מכיוון שבמקרה שלנו השדות אינם מצויים גם כך באזור גשום, אנחנו זכאים רק לפיצוי מהקרן לנזקי טבע ולא לפיצויי בצורת".
כלומר, מכיוון שהתנדבתם ליישב אזור מדברי, מבחינת המדינה זו הבעיה שלכם שאין גשם. אומרים לכם משהו בנוסח "הייתם צריכים לחשוב על כך מראש".
"אכן כך".
במקצועו של מנדל עוקבים בכסיסת ציפורניים אחרי התחזית המטאורולוגית: "חשבנו שנזכה למשלוח מנות לפורים, אבל בסוף הסתפקנו במתנות לאביונים", הוא מתבדח. "אני מתנחם בכך שלפחות הטמפרטורה יורדת סוף סוף, כי בימים חמים החיטה סובלת עוד יותר. כשקריר היא מחזיקה מעמד איכשהו. בשבוע הבא מדברים על גשמונים קטנים. מה נאמר? נקווה שיהיה בסדר".
