פריצת הרחם

בשקט בשקט, בלי שכמעט שמתם לב, השבוע ישתנו בישראל סדרי בראשית באחד התחומים הרגישים והמורכבים ביותר בחברה הישראלית, שינוי שתהיה לו ככל הנראה השפעה דרמטית על החברה בישראל ועל הדורות הבאים. פגיעה קשה במבנה המשפחה ועידוד לחד־מיניות, לאי הורות ונישואין. וכן, גם זה נעשה תחת משמרת 'ממשלת הימין' של בנט ושקד. בעבר התבטאה שקד נגד המהלך, היום קולה נדם.

חוק הפונדקאות, בשמו הרשמי 'חוק הסכמים נשיאת עוברים', עתיד להשתנות השבוע באופן רשמי, והליך הפונדקאות, אותו פתרון רפואי מופלא לנשים שאינן יכולות ללדת מסיבה רפואית, אך המורכב מבחינה אתית ומוסרית, עתיד להפוך מפתרון רפואי לשירות אזרחי לכל דורש. בכך מדינת ישראל עתידה להיות מהמדינות היחידות בעולם שבהן יוכל כמעט כל אדם לשכור רחם, ממש פשוטו כמשמעו, כדי לזכות לגדל ילד לעצמו.

הפונדקאות, שבמסגרתה מחדירים ביצית מופרית לרחמה של אישה זרה למשך ההיריון, היא הליך לא זול, שבכל העולם מבינים את מורכבותו האתית. אין שום דבר מובן מאליו בתינוק שנלקח ברגע הלידה מהאישה שנשאה אותו ברחמה תמורת כסף. בישראל הוסדר ההליך לאחר שהוגשו מסקנות מפורטות ומעמיקות מאוד של ועדה מקצועית שכונתה ועדת מור יוסף, על שם הפרופ' לרפואה שלמה מור יוסף שעמד בראשה. מסקנות הוועדה שהוגשו בשנת 2012, שללו מכול וכול פונדקאות בתשלום שאינה באה כפתרון רפואי, כלומר עבור נשים מסכנות שאינן יכולות להרות מסיבה רפואית. בשיחה שערכנו השבוע עם מור יוסף הוא מבהיר ומנמק, מבלי להיכנס לטעמים דתיים או אידאולוגיים, את העמדה שהתקבלה אז, השוללת מה שהוחלט כעת.

"מנכ"ל משרד הבריאות דאז, רוני גמזו, מינה את הוועדה, ואנחנו הגשנו את המסקנות לוועדת יישום שהגישה את זה כחוק", מסביר פרופ' מור יוסף. "בשנת 1996 החלו בישראל טיפולי פונדקאות. הוועדה דנה במגוון נושאים בתחום הפוריות והילודה, בין השאר בעיקר בנושא הפונדקאות. היו שתי גישות בוועדה – גישה אחת שהייתה אומנם בדעת מיעוט אבל בפער של אדם אחד בלבד מדעת הרוב, סברה שצריך להפסיק לחלוטין עם פונדקאות בישראל. ההסבר היה שבמדינות רבות אין פונדקאות בכלל ושיש בזה משום ניצול האישה שנכנסת לזה מסיבות כלכליות. לכן הם השוו את זה לתרומת איברים שמתאפשרת בישראל רק באופן אלטרואיסטי, כלומר בהתנדבות".

דעת הרוב, מסביר פרופ' מור יוסף, תמכה בהמשך הפונדקאות תחת מגבלות. "הדיון היה אם להרחיב את החוק לכמה תחומים, כגון האם אישה נשואה יכולה להיות פונדקאית או לא. אבל הנושא המרכזי היה השאלה אם לאפשר פונדקאות גם לגברים יחידניים ונשים יחידניות".

לדברי מור יוסף, "אנחנו קבענו והמלצנו לאפשר פונדקאות לזוגות שיש להם בעיות רפואיות. ככה זה הוצג לכנסת ולבית המשפט העליון. לפי הערכות היה מדובר אז בכ-30 מקרים בשנה של נשים עם בעיה בהחזקת היריון, בעיה ברחם או עם מחלה קשה שמונעת מהן להרות. לגבי נשים יחידניות שיש להן בעיה רפואית, לא ראינו בזה בעיה, וגם ליצמן בסוף אישר את זה".

ולגבי גברים?

"לגבי גברים יחידניים, הסברנו שאנחנו מפרידים בין בעיה רפואית לבעיה חברתית. גבר אומנם לא יכול להיכנס להיריון אבל זו לא בעיה רפואית. הסברנו שאם יבואו כל הגברים היחידניים לתוך השוק הזה תהיה דרישה עצומה לנשים פונדקאיות, והדבר עלול להביא נשים למכור את גופן. נוסף על כך, חששנו לקבוצת הנשים שעבורן רצינו לפתור את הבעיה והן לא יצליחו להתמודד עם רמת ההוצאה, שהרי גברים יחידניים חיים בדרך כלל ברמת השתכרות גבוהה יותר.

"הכנסת המקרים של הגברים היחידניים לשוק הישראלי עלולה לגרום לכך שנשים שזקוקות לטיפול הזה לא תקבלנה אותו, ונשים ייגררו להיות פונדקאיות גם אם הן אולי לא באמת רוצות את זה".

מור יוסף ממשיך: "בסוף הגענו לפשרה. אנחנו לא מתנגדים שלגבר יהיה ילד, אבל אם רוצים לאפשר פונדקאות עבור גבר, זה צריך להיות רק בהתנדבות מוחלטת של הפונדקאית, כמו בתרומת כליה. אם אישה רוצה לתרום את גופה להיריון, צריך שתהיה קרבה חברית ביניהם והיא תקבל רק הוצאות ולא תשלום. צריך להבין: בהרבה מדינות בעולם פונדקאות אסורה, ויש הרבה מדינות אחרות שפונדקאות מותרת בהן רק בהתנדבות. הייתה נגד ההחלטה הזאת עתירה לבג"ץ. בג"ץ נתן לממשלה פרק זמן להחליט, והשר הנוכחי, מנימוקיו הברורים, לא קיבל החלטה בעניין וכך בג"ץ החליט שגם גברים יחידניים יכולים להשתמש בפונדקאות בתשלום.

"במהלך עבודת הוועדה הייתה הצעה להגביל את המחיר", מספר מור יוסף, "אבל חשבנו שזה לא ישים, כי כולם ימצאו דרכים אחרות להשלים לפונדקאית את הכסף כדי לשכנע אותה. הוועדה ישבה כשנה וראיינה בין השאר נשים פונדקאיות. התברר שיש לזה השפעה על היולדת ועל הילדים שלה, ויש גם כניסה של המיועדים לתוך הנשמה שלה – הם אומרים לה מה לעשות ומה לא לעשות, לא לנסוע לחו"ל ולא לקיים יחסי מין. מבחינתם הם שילמו ולכן הם יכולים להיות מעורבים. מדובר בהשפעה שחלקה נפשית, ולכן קבעו הרבה הגבלות על זהות הפונדקאיות".

בכמה אחוזים עתיד 'השוק' לגדול?

"מאות רבות. אנחנו יודעים כמה אנשים עושים כיום פונדקאות בחו"ל וזה יכול ללמד על הכיוון".

החשבונות החדשים של הרווקות

בשנים שלאחר הגשת מסקנות הוועדה ואישורן בכנסת, אכן התבצעו בישראל עשרות הליכי פונדקאות בלבד מדי שנה לטובת אותן נשים שנמצאו זכאיות לכך מכוח החוק. ארגוני הלהט"ב שעתרו לבג"ץ זכו בפסק שחייב את המדינה לאפשר בתחילה פונדקאות גם לנשים שאינן נשואות, שיש להן בעיה רפואית המונעת מהן להרות באופן טבעי. בעקבות הפסיקה שונה החוק, ופסיקה זו הוסיפה כמות מזערית של הליכי פונדקאות אם בכלל. כפי שהסביר מור יוסף, ארגוני הלהט"ב עתרו בשנית לבג"ץ והוא חייב את המדינה להכריע בשאלה "האם יזכו זוג גברים או גברים יחידניים לזכות לגשת להליך פונדקאות". סבבי הבחירות עיכבו את העניין, הנושא הגיע לפתחה של הממשלה שבה חבר שר הבריאות הגאה הורביץ, שהודיע לבג"ץ כי הוא אינו מכריע, אגב רמיזה ברורה לשופטים שיכריעו בעצמם משום שאין דרך להעביר את החקיקה בממשלה שעומדת על קולותיהם של מנסור עבאס ורע"מ. השופטים נרתמו למשימה והורו על המהפכה: על המדינה לשנות את החוק ולאפשר גם לגברים לגשת להליך פונדקאות. השבוע הודיע סופית שר הבריאות הורביץ: מהשבוע הבא יוכל כל גבר יחידני או זוג גברים, גם גברים בריאים לחלוטין ללא כל בעיית פריון, לקבל ילד לרשותם על ידי הליך פונדקאות שיתקיים בישראל.

מעבר לפרץ הלהט"בי הצפוי, רק חשבו על עובדי הייטק עשירים מתל אביב שעושים כעת את החשבון ומתלבטים בין המשך חיי רווקות, הוללות וקריירה ללא מחויבות לאישה אחת, כאשר תעודת הביטוח מונחת בכיסם – בכל רגע הם יוכלו לקנות ילד מאם פונדקאית.

כך יוסללו נשים לסחור בגופן

ד"ר עינת רמון היא מרצה בכירה למחשבת ישראל ולימודי האישה ומגדר ביהדות. רמון כותבת ומתבטאת לאורך שנים רבות נגד מה שהיא מכנה כ'תעשיית פונדקאות, שיבוש המשפחה בישראל, הפיכת ילדים לחפצים ובנות ישראל לשפחות פריון'. "מדינת ישאל מיישמת את המתווה. הגזרה הקשה שבג"ץ כפה תהיה על בנות ישראל, כי מוסלמיות מלכתחילה לא תעבודה בתעשייה הזו, אולי רק בהמשך. המדינה מחייבת את המערכת הרפואית והאזרחית לפתוח תעשיית פונדקאות נרחבת לכל מי שרוצה לקנות ילד", היא אומרת ותוהה: "האם זו החברה שאנחנו רוצים לחיות בה? האם הרבנים מודעים לזה? הם חייבים להרים קול זעקה כדי למזער את הנזק".

לדבריה, "האיש והאישה נבראו כבני חורין. אסור לאדם למכור את עצמו לעבדות גם כשהוא רעב. פונדקאות היא בעצם עבדות, למעט מקרים נדירים שבהם היא למעשה תרומת איברים כחסד לאישה שיש לה מחלה קשה ואינה יכולה בשל כך ללדת, וגם במצב כזה יש להיזהר ולא להסליל את בנות ישראל לעובדות בתעשייה הרפואית הזאת פעם אחר פעם".

התומכים מסבירים שזה מבחירה ובעד תשלום

"מדוע למכור את הרחם זה בסדר ויצאנות תמורת תשלום לא? בשני המקרים מדובר במכירת איבר מהגוף. צריך להבין שהאישה אינה אוטונומית על גופה מרגע שהיא חותמת על חוזה הפונדקאות ועד שהיא מוכרת את הילד לאבות המיועדים או לאם עשירה שאינה רוצה להרות. פונדקאות לאימהות עם בעיה רפואית קשה היא מקרה אחר, כמקרה של תרומת איבר לאדם חולה. בית המשפט העליון למעשה גזר על הבנות העניות להיות מוסללות לעבודה בתעשייה הזאת. אני שואלת שוב ושוב את עצמי אם ככה אנחנו רוצים שהחברה שלנו תיראה. האם רבני ישראל סבורים שכך ראוי שתתפרנסנה בנות ישראל? האם השרה הרואה את עצמה מורמת מעם, מירב מיכאלי, ושאר הפמיניסטיות היו מוכנות בעצמן לעבוד בתעשיית הפונדקאות? להרות אחרי הרבה טיפולים כימיים־הורמונליים, ללדת ולמכור חלב לסוחרים בגופה וחוזר חלילה, שוב ושוב?! ומדוע היחידות שכבר שנים מתריעות נגד התופעה הנוראה הזו הן בעיקר נשים כמוני וכמו עירית לינור, נשים שגדלו בחברה החילונית? איפה 'הפמיניסטיות הדתיות'? איפה הפוליטיקאים נציגי הציבור שבימין? אולי אם הרבנים יקימו קול זעקה מרה, אמירה מוסרית ברורה שאין להסליל את בנות ישראל להתפרנס בדרך הזו, אולי זה ימנע בפועל את רוע הגזרה המשפטית והפוליטית. חרדים, דתיים ומסורתיים מכל הפלגים נדרשים לעשות יד אחת לעצור את התופעה ההרסנית והאכזרית הזו, לרבות השמאל בציונות הדתית".

לדבריה, "כל אדם שרוצה ילד ולא רוצה את אימו של הילד, בין אם בשל הנטייה המינית ובין מסיבה אחרת ויש לו ארנק תפוח מספיק, יקנה ילד. כל אישה שיש לה מספיק כסף כדי לקנות ילד, כמו מירב מיכאלי, במקום להיכנס להיריון היא יכולה לקנות ילד". ילד הופך להיות מוצר בסופרמרקט. במיוחד אם הוא מנותק מהוריו הטבעיים שלדעת מיכאלי ושותפיה 'מזיקים' לילדם מתוקף היותם הוריו הטבעיים. אלו תפיסות עולם בלתי נתפסות בהיגיון הבריא. האם זהו העולם שהחברה ה'נאורה' חותרת אליו?

רמון ממשיכה ומבקשת "שכל אחד ישאל את עצמו אם הוא רוצה שהבת שלו או אחותו יעבדו בתעשייה הזאת. תהיה כאן הסללה של דלת העם מעיירות הפיתוח, משכונות המצוקה, ועוד יטענו שעוזרים להן כלכלית. לאט לאט יהיו בני מעמדות שעבורם השימוש בשפחת פריון יהיה יותר ויותר מקובל 'כי זה נוח'. אני דואגת לכל בנות ישראל שאוהבות את עמן. כולן אמורות להתקומם: דתיות, חרדיות, מסורתיות וחילוניות. כל מי שמאמינה בתקומת עם ישראל שחרת על דגלו חירות של האדם בצלם א-לוהים וברית בין איש ואישה בהורות. עליהן להימנע ממכירת עצמן לעבדות של פריון ולהקים בתים על פי העקרונות המוסריים שעם ישראל דבק בהם במשך כל הדורות, ולשם כך הקים את מדינתו".

לידים:

פרופ' מור יוסף: הסברנו שאם יבואו כל הגברים היחידניים לתוך השוק הזה, תהיה דרישה עצומה לנשים פונדקאיות, והדבר עלול להביא נשים למכור את גופן. נוסף על כך, חששנו לקבוצת הנשים שעבורן רצינו לפתור את הבעיה והן לא יצליחו להתמודד עם רמת ההוצאה, שהרי גברים יחידניים חיים בדרך כלל ברמת השתכרות גבוהה יותר.

"הכנסת המקרים של הגברים היחידניים לשוק הישראלי עלולה לגרום לכך שנשים שזקוקות לטיפול הזה לא תקבלנה אותו, ונשים ייגררו להיות פונדקאיות גם אם הן אולי לא באמת רוצות את זה"

"בג"ץ נתן לממשלה פרק זמן להחליט, והשר הנוכחי, מנימוקיו הברורים, לא קיבל החלטה בעניין וכך בג"ץ החליט שגם גברים יחידניים יכולים להשתמש בפונדקאות בתשלום"

ד"ר עינת רמון: "האם השרה הרואה את עצמה מורמת מעם, מירב מיכאלי, ושאר הפמיניסטיות היו מוכנות בעצמן לעבוד בתעשיית הפונדקאות? להרות אחרי הרבה טיפולים כימיים־הורמונליים, ללדת ולמכור חלב לסוחרים בגופה וחוזר חלילה, שוב ושוב?! ומדוע היחידות שכבר שנים מתריעות נגד התופעה הנוראה הזו הן בעיקר נשים כמוני וכמו עירית לינור, נשים שגדלו בחברה החילונית? איפה 'הפמיניסטיות הדתיות'? איפה הפוליטיקאים נציגי הציבור שבימין? אולי אם הרבנים יקימו קול זעקה מרה, אמירה מוסרית ברורה שאין להסליל את בנות ישראל להתפרנס בדרך הזו"

"תהיה כאן הסללה של דלת העם מעיירות הפיתוח, משכונות המצוקה, ועוד יטענו שעוזרים להן כלכלית. לאט לאט יהיו בני מעמדות שעבורם השימוש בשפחת פריון יהיה יותר ויותר מקובל 'כי זה נוח'"