שכונה ערבית חדשה על מזבח יהושע

מסמכים רשמיים של משרד השלטון המקומי ברשות הפלשתינית שהגיעו לידי פורום 'מאבק על כל דונם' חושפים תוכנית בנייה ערבית של עשרות מגרשים בשטח מזבח יהושע העתיק בהר עיבל.

על פי התוכנית, עשרות בתי קבע ייבנו על מרבית חומת המזבח. המזבח עצמו יישאר שטח ירוק, קרי שטח ציבורי, אך יקיפו אותו בתים ערביים שייבנו על החומה עצמה ובשאר שטח האתר הארכאולוגי, שהם חלק בלתי נפרד מהאתר ההיסטורי. החומה העתיקה והשטח שסביב המזבח, שנמצאים כעת בסכנת השמדה, מלאים ממצאים ארכאולוגיים ייחודיים אפילו בקנה המידה של מדינת ישראל, המשופעת באתרים ארכאולוגיים.

נוסף על תוכנית בניית הבתים בשטח האתר הארכאולוגי של המזבח פורסמו ברשות הפלשתינית גם תוכניות לשלב ב, שיחברו סופית את העיר שכם, שהלכה והתפשטה בשנים האחרונות במעלה רכס עיבל, עם הכפרים שממערב לרכס. באמצע שוכן המזבח ההיסטורי, שיהפוך כאמור לשטח ערבי לחלוטין.

מעבר להשתלטות ולפגיעה האנושה באחד מאתרי הארכאולוגיה החשובים ביותר בארץ ישראל, החיבור של הכפרים לשכם ולעיבל אסטרטגי ומסוכן ועלול להשפיע על הביטחון ועל השליטה בכל אזור שכם וממערב לה. הפיגועים האחרונים שיצאו משכם, וכמוהם גם ארגון הטרור גוב האריות, שצמח בעיר, הם תזכורת לחשיבות השליטה היהודית באזור.

תוכניות הבנייה עתידות לצאת לפועל כבר בחודשים הקרובים, אבל לפי שעה לא נראה כי במנהל האזרחי מתכננים לעשות כל צעד שהוא כדי למנוע את האסון המתקרב. כיצד הגענו למצב שבו אחד מאתרי המורשת החשובים ביותר של העם היהודי עומד מופקר זה שנים, ואיך מי שאשם יותר מכול בהשתלטות הערבית על הרכס החשוב הוא דווקא מערכת הביטחון הישראלית? לפניכם סיפורו של רכס עיבל בשנים האחרונות.

לפני שנים מספר החלו ברשות הפלשתינית בניסיונות השתלטות על ההר ונטעו נטיעות ברחבי הרכס. בתגובה על ניסיונות ההשתלטות הערבית עלו למעלה ההר לפני כשנתיים וחצי ידידיה משולמי ובני משפחתו והקימו במקום חווה חקלאית שמטרתה לשמור על הרכס האסטרטגי ועל האתר החשוב בידיים יהודיות

עדות לקשר יהודי למקום

הר עיבל שוכן מצפון לעיר שכם, ועל פי המסורת הוא מכונה הר הקללה. בכניסת בני ישראל לארץ אסף יהושע בן נון את כל השבטים לשכם למעמד גדול ומיוחד של קבלת עול מלכות שמיים. עם ישראל עמד על שני ההרים הגדולים, הר גריזים והר עיבל, ובתווך, בין ההרים, עמדו הכוהנים והלוויים והחזיקו את ארון הברית. במעמד מיוחד זה נקראו האזהרות על קיום התורה והמצוות שאמר משה רבנו בסוף ימיו, לפני הכניסה לארץ.

בניסן תש"ם נערכו בהר עיבל חפירות ארכאולוגיות בראשות פרופ' אדם זרטל, ארכאולוג בכיר מאוניברסיטת חיפה. במהלך החפירות נתגלה ממצא מדהים ונדיר ביותר: המזבח העתיק שבנה יהושע בן נון על הר עיבל, כמתואר בספר יהושע. המידות של המזבח התאימו למתואר במשנה ובגמרא, העצמות שנמצאו סביב היו של בעלי חיים טהורים, וכלי חרס המתוארכים לתקופה המתאימה התגלו בכל רחבי האתר הארכאולוגי.

זרטל, אף שלא היה יהודי מאמין ובתחילה אף נטה להכחיש את קיום המזבח בהר, הצהיר כי הממצאים תואמים במדויק למסורת היהודית ולכתוב בספר יהושע. אם כן, לא יהיה מופרז לקבוע שמדובר באחד הגילויים החשובים ביותר בארכאולוגיה של ארץ ישראל.

אבל נראה שהמזבח והאתר הארכאולוגי חשובים לא רק ליהדות ולמחקר הארכאולוגי, כי גם ברשות הפלשתינית הביעו עניין רב באתר ובמזבח ובקשר שלו להיסטוריה היהודית של המקום, אבל מטרתם כמובן אינה שימור האתר ופיתוחו אלא החרבה ומחיקה של המקום החשוב הזה.

מלבד האתר ההיסטורי החשוב, הר עיבל הוא גם נכס אסטרטגי לשליטה הישראלית על האזור כולו. הוא מתנשא לגובה של 940 מטרים מעל פני הים, והוא הגבוה בהרי שומרון. העיר שכם ומחנה הפליטים עסכר, ששוכנים לרגליו, לוטשים את עיניהם זה שנים רבות לשליטה על ההר המתנשא מעליהם.

הר עיבל מחבר בין הכפר עצירא א-שמאליה וכפרים נוספים באזור לעיר שכם. ההשתלטות על ההר תיצור גם רצף טריטוריאלי של גוש ערבי באזור החשוב שיאפשר שליטה ערבית על נקודת התצפית הגבוהה.

חוות משולמי

בשנים האחרונות עמלים ברשות הפלשתינית צעד אחרי צעד בפעולות מגוונות להשתלט על הרכס. המטרה הסופית ברורה: דחיקת רגלי היהודים מן ההר, השמדת השריד ההיסטורי במזבח יהושע שממחיש את הקשר של העם היהודי לרכס והפיכת המקום לחלק בלתי נפרד ממרכז המדינה הפלשתינית העתידית.

לפני שנים מספר החלו ברשות הפלשתינית בניסיונות השתלטות על ההר ונטעו נטיעות ברחבי הרכס. בתגובה על ניסיונות ההשתלטות הערבית עלו למעלה ההר לפני כשנתיים וחצי ידידיה משולמי ובני משפחתו, במקור מהיישוב איתמר, והקימו במקום חווה חקלאית שמטרתה לשמור על הרכס האסטרטגי ועל האתר החשוב בידיים יהודיות.

החווה של משפחת משולמי אכן הצליחה לבלום לזמן מה את המשך ההשתלטות הערבית, אך לא זכתה להאריך ימים. בכפרי הסביבה וברשות הפלשתינית לא ראו בעין יפה את ההתיישבות היהודית בהר, והוועדה למאבק בהתנחלויות, יחידת החוד של הרשות הפלשתינית נקראה לדגל.

עם מועצת הכפר הסמוך, עצירא א-שמאליה, הקימו חברי הוועדה מאהל בסמוך לחווה, וממנו יצאו מדי שבוע מתפרעים, גרמו נזק לחוות משולמי ולחצו על מערכת הביטחון הישראלית. ידידיה לא התכוון להישבר לנוכח ההתפרעויות, אבל ברשות הפלשתינית הפעילו לחץ כבד גם על פקידי המנהל האזרחי, והם שבו התגלו כקבלני ביצוע של הרשות הפלשתינית בשטח. המנהל האזרחי ומערכת הביטחון פינו שוב ושוב את החווה של ידידיה משולמי, עד שלבסוף נאלצו בני משפחת משולמי לעזוב את ההר בעקבות הפינויים התכופים וההתנכלות מצד מערכת הביטחון.

לאחר פינוי החווה הטיל הצבא על ההר צו שטח צבאי סגור ליהודים וסגר את כביש הגישה למקום בשער ברזל. הערבים, כצפוי, קיבלו זריקת מרץ מפינוי החווה והגדירו זאת "ניצחון להתנגדות הערבית". בתוך ימים אחדים כבר פתחו ערביי הסביבה בהשתלטות חקלאית נרחבת על כל שטחי החווה של משולמי לצד חרישה מסיבית של השטחים הסמוכים כדי לקעקע כל זכר לתושבים היהודים ששכנו ברכס.

השלב הבא היה מהלך מתוכנן של הרשות הפלשתינית לסלילת כביש שמחבר בין הכפרים הסובבים את הר עיבל לבין שכם. במהלך עבודות הסלילה של הכביש נכנס אחד הקבלנים הערבים לשטח האתר והעמיס עשרות טונות של אבנים עתיקות וממצאים ארכאולוגיים אחרים, והם נגרסו לחצץ לצורך הסלילה.

בניגוד למה שניסו לטעון אז עיתונאים בתקשורת השמאל, גריסת החומה לא נעשתה בתום לב. בפורום מאבק על כל דונם מצאו סרטון של חבר מועצת הכפר עצירא א-שמאליה המציג את החומה הגרוסה ומתגאה במעשה שפוגע באתר הארכאולוגי.

את שלב הסלילה של האספלט עשו הערבים במחטף באחת השבתות כדי לנצל את העובדה שבשבת אין אכיפה של אנשי המנהל האזרחי, אבל נדמה שחששם היה לשווא.

בניהו מלט: "התוכנית שחשפנו היא קריאת השכמה לממשלת ישראל. מחיקתו של אתר מזבח יהושע, שנמנה עם האתרים הארכאולוגיים החשובים ביותר במדינה, תהיה בכייה לדורות"

לפתוח את ההר ליהודים

חמישה חודשים חלפו מסלילת הכביש, ובמנהל האזרחי לא פעלו דבר בעניין. הכביש עומד סלול לכל אורכו וכבר נעשה ציר תנועה מרכזי של ערביי האזור. השיא, כך נדמה, הגיע השבוע בפרסום תוכניות הבנייה על שטח המזבח שחשפו בפורום מאבק על כל דונם, תוכניות שביצוען ימחק למעשה את האתר המרכזי ברכס וישמיד עד עפר אוצרות ארכאולוגיים שערכם לא יסולא בפז.

"על פי התוכניות, רוב השטח של האתר הולך להימחק, פשוטו כמשמעו", מתריע בניהו מלט, רכז שומרון בפורום מאבק על כל דונם, שהיה שותף בחשיפת תוכנית הבנייה. "גם החלק הקטן שכביכול נמצא בשטח ירוק יהיה מוקף מכל עבר בבתים ערביים, ולמעשה לא תהיה גישה לאתר. ככל הנראה גם המזבח עצמו ייהרס לחלוטין.

"בפורום אנחנו עוקבים כבר שנתיים אחרי פעילות הרשות הפלשתינית באזור במעקב שכולל גם סיורים תכופים בשטח כדי לנטר מקרוב את מבצעי ההשתלטות. מי שיגיע היום לשטח הרכס יראה בבירור איך הכביש ותוכניות הבנייה עתידים לחבר את העיר שכם לכפרים שממערב להר עיבל ולהפוך את רכס עיבל עצמו לשטח ערבי באופן מלא", מספר מלט.

הוא מוסיף ומציין את הסיבה שאפשרה לדעתו את השתלטות הרשות הפלשתינית על הרכס: "צריך לזכור שההידרדרות במצב החלה מאז הפינוי של החווה היהודית ששמרה על השטח והסגירה של ההר לביקורי יהודים. התגובה שלנו צריכה להיות הפוכה בדיוק: לפתוח את ההר לנוכחות יהודית ולהתיישבות על הרכס. בעזרת התיישבות במרחב נוכל לשמור גם על הנכסים האסטרטגיים וגם על החשיבות התרבותית והדתית של האתר הארכאולוגי.

"התוכנית שחשפנו היא קריאת השכמה לממשלת ישראל. מחיקתו של אתר מזבח יהושע, שנמנה עם האתרים הארכאולוגיים החשובים ביותר במדינה, תהיה בכייה לדורות".