אוטיזם בקרב ילדים – אפשרות שחשוב להכיר ולאבחן על מנת להעניק טיפול וליווי נכונים

מהו בדיוק אוטיזם, אילו סוגים שונים של אוטיזם קיימים וכיצד ניתן לזהות (או לפחות לפתח חשד מסוים) כי הילד/ה שלנו סובלים מהפרעה זו, כצעד הכרחי ובסיסי בדרך להתאמת הטיפול הרצוי עבורם? ללא ספק, זהו נושא שחשוב לכל הורה באשר הוא להכיר.

מהו אוטיזם?

על מנת להבין ולהכיר יותר לעומק את תופעת האוטיזם מומלץ כמובן לקרוא על כך בהרחבה, ולא חסרים ברשת מקורות מידע מקצועיים ומהימנים. אך אפילו עוד לפני שקוראים יותר בהרחבה ולעומק, כדאי להכיר כי אוטיזם היא הפרעה התפתחותית נוירולוגית אשר מאפיינת כ 0.3% מהילדים בישראל, קרוב לשלושים אלף במספר (וזה רק בישראל…).

הפרעה מסוג זה גורמת לילד/ה הסובלים ממנה לליקויים ובעיות מתמשכות באינטראקציה החברתית ובתקשורת שביניהם לבין ילדים ומבוגרים אחרים. כתוצאה מבעיות אלו נוצרים דפוסי התנהגות חזרתיים מסוימים, על פיהם ניתן גם לקבל אינדיקציה ראשונית לכך שקיימת בעיה בהתפתחות התקינה של הילד/ה וגם בהמשך לאבחן את המצב באופן מקצועי ומפורט.

אחד הדברים שחשוב ביותר לדעת בנוגע לאוטיזם הוא כי מדובר כאמור ברצף רחב המתאפיין ברמות שונות ונבדלות של חומרה ותפקוד. כלומר, קיימים לא מעט אנשים אשר סובלים מאוטיזם בתפקוד נמוך ומתקשים מאוד לתפקד באופן יומיומי וליצור קשר תקין ובריא עם העולם שסביבם, כמו גם אנשים רבים הנמצאים במצב של אוטיזם בתפקוד גבוה ומנהלים לרוב חיים יחסית תקניים וסטנדרטיים הכוללים אף מידה רחבה של עצמאות בבגרותם.

שם נוסף לאוטיזם בתפקוד גבוה הוא "אספרגר", אשר הוגדר בעבר כתופעה שונה, אך כיום נחשב כאמור לאוטיזם בתפקוד גבוה. אנשים רבים הסובלים מאספרגר מנהלים חיים תקינים ועצמאיים לחלוטין, ובמקרים רבים אף ניחנים בלא מעט יכולות גבוהות במיוחד ואף יוצאות דופן ביחס לאוכלוסייה הכללית.

זיהוי ואבחון של אוטיזם

חשוב כאמור להכיר סימנים המעידים על אפשרות לאוטיזם בקרב ילדים, על מנת להתאים להם את הליווי והטיפול הנכונים אשר יעלו אותם על דרך המלך לפיתוח חיים תקינים, בריאים וכאשר יגדלו גם עצמאיים ככל הניתן.

סימנים מקדימים לקיומו של אוטיזם כוללים קשיים שמפגין הילד בתקשורת ויצירת קשרים חברתיים, כמו גם הפגנה של דפוסי התנהגות חזרתיים ויוצאי דופן. למשל – היצמדות אובססיבית של ממש לשגרה מסוימת או לטקסיות מסוימת בהתנהגות ו/או בדיבור, קשיים בוויסות החושי, דפוסי תנועה חזרתיים ועוד.

ניתן לזהות דפוסים בלתי שגרתיים אלו כבר החל מהשנה השנייה לחיים. בכל מקרה, מומלץ בחום לכל הורה לחקור ולקרוא יותר לעומק בנושא זה, ולהיות ערניים ועם האצבע על הדופק בכל הנוגע להתפתחות ולהתנהגויות שמציגים ילדים קטנים הנמצאים בשלבי הגדילה הראשוניים. כך נוכל לאבחן את המצב בגיל כמה שיותר צעיר, ולהתאים לילד/ה את הסיוע, הטיפול והליווי להם הם זקוקים.