מהם תנאי הקבלה ללימודי מדעי כדור הארץ?

מגוון זה של תת דיסציפלינות משפיע גם על תנאי הקבלה לתואר ראשון במדעי כדור הארץ, אשר תלויים בנושאים הנלמדים. במאמר זה, נביא לדוגמה תנאי קבלה למסלולי לימוד במדעי כדור הארץ הנדרשים באוניברסיטת בן גוריון בנגב:

1. מסלול מדעי כדור הארץ והסביבה חד מחלקתי:
   • סכם כמותי 575
   • תנאי קבלה לפי ממוצע בגרות בלבד –
     • ממוצע בגרות 100 מתמטיקה 80/4 או 60/5

מתמטיקה 95/3.

דרישות נוספות: רמת ׳בסיסי׳ באנגלית, רמה ה׳ בעברית לנדרשים.

2. מסלול מדעי כדור הארץ והסביבה משולב לתואר כפול – עם מדעי החיים
   • תנאי קבלה לבעלי פסיכומטרי / נתיב לאקדמיה

סכם כמותי 585 ובנוסף פסיכומטרי כללי רב תחומי / נתיב לאקדמיה 585

דרישות נוספות: מתמטיקה 70/4 או 60/5

• תנאי קבלה לפי ממוצע בגרות בלבד:
  • ממוצע בגרות 109, אנגלית 90/5. מתמטיקה 90/5
  • רמה ״מתקדמים א׳״ באנגלית, רמה ה׳ בעברית לנדרשים

3. מסלול מדעי כדור הארץ והסביבה משולב לתואר כפול – עם מדעי המחשב
   • תנאי קבלה לבעלי פסיכומטרי / נתיב לאקדמיה

סכם כמותי 760 ובנוסף פסיכומטרי כללי רב תחומי / נתיב לאקדמיה 660

דרישות נוספות: מתמטיקה 90/4 או 80/5 ובנוסף, חשיבה כמותית 135.

4. מסלול מדעי כדור הארץ והסביבה משולב לתואר כפול – עם הנדסת בניין

• פסיכומטרי 640
• סכם הנדסה 530

דרישות נוספות: רמה ״מתקדמים ב׳״ באנגלית, רמה ו׳ בעברית לנדרשים.

5. מסלול מדעי כדור הארץ והסביבה משולב לתואר כפול – עם מחלקות הפקולטה למדעי הרוח והחברה.

• סכם כמותי 575
• תנאי קבלה לפי ממוצע בגרות בלבד:
  • ממוצע בגרות 100 מתמטיקה 80/4 או 60/5

מתמטיקה 95/3

דרישות נוספות: רמה ׳בסיסי׳ באנגלית, רמה ה׳ בעברית לנדרשים.

תחומים עיקריים בלימודי מדעי כדור הארץ

כאמור, מסלול מדעי כדור הארץ עשוי להפגיש אתכם עם מגוון דיסציפלינות שונות, כגון:

• ביומגנטיות – (Biomagnetism) חקר החיידקים המגנטיים והקשר שלהם לשדה המגנטי של כדור הארץ.
• מדעי הסביבה (Environmental Geoscience) – המחקר הבין תחומי המתמקד באינטראקציה של בני אדם עם הסביבה הגיאולוגית כולל הביוספרה, הליתוספרה, ההידרוספרה ובמידה מסוימת גם האטמוספירה.
• גיאופיזיקה – יישומים של סיסמולוגיה, כוח משיכה ומגנטיקה, על מיקומם של עפרות מרבצי נפט.
• דינמיקת נוזלים: יישום הפיזיקה והמתמטיקה לזרימת נוזלים ומוצקים.
• גיאוביולוגיה – חקר תהליכים בממשק בין חומרים אורגניים לחומרים לא-אורגניים, ותפקידם של חיידקים במקור החיים.
• גיאוכימיה – חקר התפלגות היסודות הכימיים וכמויותיהם והאיזוטופים שלהם במינרלים, בעפרות, בסלעים, באדמה, במים ובאטמוספירה.
• גיאוקרונולוגיה – חקר הזמן ביחס להיסטוריה של כדור הארץ.
• גיאופלואידים (Geofluids) – מקר הנוזלים בכדור הארץ ובכוכבי הלכת האחרים.
• מיפוי גיאולוגי והערכת משאבים – קביעת התפלגות הסלעים השונים על פני כדור הארץ, והשלכותיה הכלכליות.
• גיאולוגיה – חקר מדעי כדור הארץ – החומר ממנו הוא עשוי, התהליכים הפועלים על חומרים אלה, התוצרים הנוצרים וההיסטוריה של כדור הארץ וצורות החיים על פני הפלנטה מאז שהיא נוצרה. גיאולוגיה כוללת היום גם חקר של כוכבי לכת אחרים.
• גיאופיזיקה – מתמקדת ביישום חוקים ועקרונות פיזיקליים, לחקר כדור הארץ.
• גיאוסטטיסטיקה: יישום סטטיסטיקה לניתוח נתונים גיאולוגיים וגיאופיזיים.
• הידרוגיאולוגיה: חקר זרימת מים וכימיה על פני כדור הארץ, ובעומקו.
• לימנולוגיה: חקר משקעי אגמים, המשמש לרוב לקביעת אקלים וסביבות אקולוגיות בעבר.
• פיזיקה מינרלית – חקר השאלה כיצד מגיבים מינרלים לכוחות השונים.
• מינרולוגיה – חקר המינרלים (היווצרות, התרחשות, תכונות, הרכב, מבנה גושי וסיווג).