"אם הממשלה לא תאמץ את ההצעה שלנו, היא תהפוך לתנועת מחאה עממית" – קווי התוכנית של ארגון עד כאן
"החיילים השתנו ב-7 באוקטובר", אומר גלעד אך, מנכ"ל ומייסד תנועת עד כאן. "אלה אנשים אחרים, ויש בקרב המילואימניקים דאגה אמיתית בנוגע לשאלה איך המלחמה הזאת תיגמר".
מה הכוונה שהחיילים השתנו?
"לדוגמה, היה לי חייל פציפיסט שנכנס לכלא כדי שלא להגיע למילואים בינואר השנה, אבל בהקפצה של 7 באוקטובר פתאום ראיתי אותו חותם על נשק.…
בין טוב מאוד ללא מספיק
נכון שאסור להרפות לרגע מלמשוך את ממשלת ישראל מהיעדים הגדולים של המלחמה הזאת. מובן מה מקור הביעותים שלנו מעוד רפיון ופניית פרסה לפני שיסיימו כאן את המשימה, אבל מדי פעם כדאי להביט במספרים. בזהירות רבה מותר להאמין לקולות מהשטח שמתעקשים שהעצימות אינה יורדת.…
רשות הדיבור שמות
מכתב לאבא ואימא
יוסף
מרגיש בודד. ועצוב.
ממש עצוב.
אין לי עם מי לדבר.
אין לי אצל מי לפרוק.
אין לי משענת.
אני עוד שנייה נופל אחורה,
ואין לי על מי להישען.
אני רוצה לחיות.
רוצה לממש את החיים שיש לי,
רוצה לנצל אותם נכון,
רוצה לדעת לנהל אותם בחוכמה.…
רשות הדיבור ויחי
ארצי
א"כ
ארץ ארצי מפוארת, כה את מהוללת,
ארבע עונות בארבע כנפותייך מתחוללות,
ומהרגע שאלייך עלינו, עם חופשי בארצו הרגשנו.
מלחמות רבות ואירועים אדירים עברנו, אך זה מה שיעצור אותנו?
אנו עם הנצח, שמדרך ארוכה לא יברח,
ארץ קדושה, מלאת זיו ושכינה,
כמה קשה ונאה עבודת הקודש שעלייך נעשתה,
יום, חודש, שנה, עשור…
אלייך חוזרים הגולים ונהפכים לגאולים,
זוכים הם למגמה שבחוץ לארצם אי אפשר אליה להגיע,
קמעה קמעה מתעלים בטהרה,
קמעה קמעה מתקרבים לגאולה.…
רשות הדיבור מקץ
תראה איזה עם
שירה ג'רפי
הבט משמיים וראה ה', תראה איזה עם
הבט על מי שידעו שהאדמה בוערת תחתם
ולמרות הכול נשארו לחיות שם
אוהבים עד מוות את ארצם
ועכשיו היא מחבקת אותם באהבה
ממאנת לכסות את דמם
איך הם מתו מחובקים ביחד
באיזו עוז הם נלחמו עד הכדור האחרון
איך הם קפצו על הרימון
כדי להציל אנשים אחרים
גם אם הם לא מכירים אפילו
באיזו מסירות נפש הם טיפלו
תחת אש מחבלים
בכמויות של פצועים וחללים
תראה כמה הם מתנדבים
איך הם אוהבים
אהבה גדולה יותר ממה שהלב יכול להכיל
מול מראות שהנפש לא יכולה לקלוט
מול נהרות הדם השפוך, מול ים הדמעות
נשפכת פה אהבה בכמויות
אהבה שמסירה מחיצות ופורצת גדרות
אהבה שלפתע התפרצה
מול הגדר הפרוצה
כי ברגע האמת
נחשפה האמת על העם הזה
האמת שאחים בדם אנחנו
והאהבה העזה שלנו
בעז"ה עוד תנצח,
יש לאחריתנו תקווה
כי עזה כמוות האהבה.…
הוראות פתיחה בגדר
כדי להבין את משמעותו הדרמטית של הדיון שנערך בבג"ץ לפני חמש שנים בלבד ואת הקשר של מה שנאמר שם לטבח שהיה כאן ב-7 באוקטובר ואת המחיר הכבד שגבתה מאיתנו חדירת המשפטיזציה ושופטי בג"ץ לשיקולי הביטחון של מדינת ישראל, יש להקדים הקדמה היסטורית, תזכורת למי שהספיקו לשכוח מהר מדי מה היה כאן רק לפני שנים אחדות.…
דברים הנשמעים
שואלים אותנו מדי פעם: תגידו, חברים יקרים ב'עולם קטן', למה אתם מאתגרים את הקונצנזוס? עד שיש הסכמה להוריד את חמאס אתם צריכים להביא רעיונות שלרבים יכולים להישמע הזויים כמו לתפוס את הליטאני ואפילו ליישב אותו? או למה צריך לפמפם כל כך הרבה על חזרה לערכי המדינה היהודית וחיזוק היהדות בזמן לחימה?…
חברים, מי שתהיו, אנחנו באים
סיפור מלחמת המכבים ביוונים שזור בהרבה סיפורי גבורה מעוררי השראה. בני משפחת חשמונאי וכל תומכיהם הסתערו על צבא אימתני שכלל חיות טורפות ומספרים אדירים של חיילים אף שהיו חמושים בלא יותר מאומץ ואמונה גדולה. מי היה מאמין שסיפורי הגבורה הללו, שהסתיימו בנס מדהים וזכור לדורות, ישובו אלפי שנים לאחר מכן ביום שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.…
גיבורים חסרי תהילה
גיבורים רבים התגלו במלחמה הזו. כולנו ראינו אותם: גיבורים שהסתערו אל תוך האש בידיעה ברורה של מה שעתיד לקרות שם. היו אלו חבריי לגדוד, שקפצו גם הם בבוקר אותה שבת, בוקרו של חג שמחת תורה, באפוד, בנשק קל, בלי מגן קרמי ובלי רימונים, בולמים בגופם עשרות מחבלים.…
רשות הדיבור וישב
אני רואה אותך
א"כ
אם נבלת באמצע יום חורפי
אם נרקבת בייאוש ובריכוז עצמי
אם ביקשת ללכת בלי לשוב
אם גם היום הרגשת כה עצוב
אם שמעת מסוקים בשמיים
אם כך פתאום התמלאו בדמעות העיניים
אם ניסית ואף אחד לא הבין
אם לִמְרק החיים ביקשת תבלין
אני רואה אותך, אני יודע
אני בוכה איתך, אתה לא שומע
אני כואב את כאבך
אני מתפלל פה לשלומך
אני רואה אותך, אני שומע
אם שוב קמת בלי רצון
ושוב בלט החיסרון
ולא רצית גם לא לחדול
אם בכית בלי קול
אני רואה אותך, אני מקשיב
ואני נשרף, כן, זה מכאיב
אני נחנק כאן איתך
אני תפילה שתמצא את דרכך
אם הכול נראה טפל
וחשק אין להתפלל
אם העולם סוגר אותך
רק תזכור, אני איתך.…
