"החיילים השתנו ב-7 באוקטובר", אומר גלעד אך, מנכ"ל ומייסד תנועת עד כאן. "אלה אנשים אחרים, ויש בקרב המילואימניקים דאגה אמיתית בנוגע לשאלה איך המלחמה הזאת תיגמר".
מה הכוונה שהחיילים השתנו?
"לדוגמה, היה לי חייל פציפיסט שנכנס לכלא כדי שלא להגיע למילואים בינואר השנה, אבל בהקפצה של 7 באוקטובר פתאום ראיתי אותו חותם על נשק. שאלתי אותו איך פציפיסט כמוהו חותם על נשק, והוא אמר לי: זה נגמר. הבנו הכול.
"יש לא מעט אנשים כאלה", הוא מוסיף. "במילואים הללו לא היו שום בעיות מוטיבציה או התייצבות. כולם נתנו גט כריתות לאזרחות. שחררו אותנו עכשיו לחודשיים, אבל כולם רצו להמשיך להילחם. העוצמות שיש בעולם המילואים אדירות, ויש אחדות מופלאה, אבל זה לא משהו שמרגישים בחוץ, כי המציאות בחוץ כמעט הפוכה ממה שקורה בעולם של אנשי המילואים. אלה שני עולמות שונים".
"יש קרע אמיתי בין דרגי השטח של הלוחמים, מפקדי הפלוגות והמג"דים, ובין הפקידות הבכירה של הצבא. אני בכוונה אומר פקידות ולא פיקוד, כי בעוד למפקדים וללוחמים בשטח יש רצון ליצור מצב של ניצחון מוחלט, למעלה כל הזמן מהססים. הם לא רוצים להגיע להכרעה כי הם אנשי הפרוגרס. היה להם מחדל מודיעיני ומחדל ביטחוני שלא קרה פה מעולם, והם חוזרים אל הקונספציה ככלב השב על קיאו. יש פה הבדל גדול בין העם הבריא ובין הפקידות החולה"
במה זה מתבטא לדעתך?
"בחזרת הקונספציה", הוא עונה בפשטות. "חזרו להזרים את העזתים לצפון הרצועה, חזרה הפלגנות. התחושה של האחדות והמוטיבציה להיכנס באויב, לגמור אותו אחת ולתמיד ולעורר הרתעה נשארת בבועה של החזית ולא עוברת לעורף".
אך טוען כי בבחירות הבאות יהיו המילואימניקים כוח של ממש: "זה גיוס המילואים הכי גדול שהיה מאז קום המדינה ולמשך הזמן הכי ארוך. כבר עברו 78 יום, ויש חצי מיליון חיילי מילואים מגויסים. זו עוצמה מטורפת בעם. מבחינתי יצאתי כוח חלוץ מהמילואים כדי לקדם את הרוח של המילואימניקים לפסים מעשיים.
"יש קרע אמיתי בין דרגי השטח של הלוחמים, מפקדי הפלוגות והמג"דים, ובין הפקידות הבכירה של הצבא. אני בכוונה אומר פקידות ולא פיקוד, כי בעוד למפקדים וללוחמים בשטח יש רצון ליצור מצב של ניצחון מוחלט, למעלה כל הזמן מהססים. הם לא רוצים להגיע להכרעה כי הם אנשי הפרוגרס.
"היה להם מחדל מודיעיני ומחדל ביטחוני שלא קרה פה מעולם, והם חוזרים אל הקונספציה ככלב השב על קיאו. יש פה הבדל גדול בין העם הבריא ובין הפקידות החולה". אך אומר כי המילואימניקים הרבים, והוא בתוכם, מודאגים מאוד מסיום הלחימה: "חשוב לנו לוודא שהפעם זה לא יסתיים כמו עוד סבב שבו יטאטאו את הדברים מתחת לשטיח".
כבר ביום הארבעים למילואים הוא הוציא נייר עמדה שכותרתו 'עוז לישראל'. במסמך הוא מסביר את הסיבות שבגללן המלחמה הזו צריכה להיראות אחרת, ואחר כך מציג איך צריכה להיראות המציאות בסוף המערכה. "במסמך מפורטים חמישה עקרונות שיש ליישם כדי לקבל את תמונת המציאות הרצויה בסוף המלחמה. התוכנית היא חלופה לשלוש הצעות שנמצאות כרגע על שולחן ההנהגה". אך מונה באוזניי את שלוש החלופות שמדינת ישראל בוחנת כעת:
- רשות פלשתינית שתשלוט ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. "את הדבר הזה כבר ניסינו ב-2005. אריק שרון נתן את הרצועה לרשות, ועכשיו יש מי שרוצים לעשות זאת שוב על חשבון הדם של החיילים שלנו, שמתים בכל יום. מאוד ברור שזה יביא עוד פעם לשליטה של חמאס, כפי שהיה אחרי הגירוש, כאשר חמאס זרקו את פקידי הרשות מהגגות והשתלטו על הרצועה".
- כוח בין-לאומי כדוגמת כוח יוניפי"ל בדרום לבנון. "זה מעולם לא היה פתרון. תמיד כשיש מלחמה הם בורחים. הם גם בדרך כלל עומדים לימין הערבים. אנחנו רואים את הסיפור של אונר"א, שמעסיקה מקומיים, וכיום חמאס ואונר"א זה כמעט היינו הך: בבתי הספר של אונר"א הילדים לומדים מספרים של חמאס".
- שליטה ביטחונית ישראלית ושליטה אזרחית פלשתינית על ידי רשות עזתית כלשהי. "הדבר הזה מאוד דומה למה שהיה לנו ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנים 1984–2000, אחרי מלחמת של"ג. בשביל לשלוט ביטחונית ברצועה צריך להוציא פטרולים רגליים ורכובים ולהעמיד מוצבי בט"ש. הדבר הזה יביא בוודאות לידי מכוניות תופת, מטעני צד, ירי וחיילים הרוגים ממש כמו ברצועת הביטחון בלבנון. במהירות יקומו ארגוני שמאל וידרשו לצאת משם, וכך מהר מאוד נצא משם ונחזור לאותה סיטואציה".
"עלינו לשנות את המפה, להכניס את שדרות לרצועת עזה, להקים על הים את קו היישובים במנהלת תקומה. הדבר הזה ייצרב בתודעה כניצחון ישראלי במערכה"
מה אתם מציעים?
"אנחנו אומרים שהמלחמה הזו חייבת להסתיים בהכרעה כזו שגם האויב יודע שהוא הוכרע וגם העולם יודע שהייתה הכרעה. זה חיוני כדי לעורר הרתעה". אך פורס ב'עוז לישראל' חמישה עקרונות:
- פירוק יכולות האויב ואובדן הישגיו – כיבוש כל שטח הרצועה, מחיקת תשתיות חמאס בארץ ובעולם והשבת החטופים.
- הגירת אוכלוסיית הרצועה – עידוד ההגירה בפעילות בין-לאומית אינטנסיבית ובכלים דיפלומטיים מסחריים וביטחוניים לפיזור ולאזרוח אוכלוסיית עזה במספר מדינות רב ככל האפשר. "הקול הזה צובר עוד ועוד תאוצה", אומר אך. "זו האוכלוסייה שהצמיחה מתוכה את חמאס, ורבים מהם השתתפו בטבח. הם צריכים לשלם מחיר, וודאי שאינם יכולים להישאר כאן. מדינות ברחבי העולם צריכות לקלוט אותם. עלינו לפזר בכל העולם לפחות מיליון עזתים, ואז יישארו רק כ-700,000 איש בקו שמדרום לנחל עזה עד לכרם שלום. שם יוכל להיות שלטון עצמאי בלי מעורבות ישראלית, ואם הם ימשיכו בטרור, ניקח להם עוד שטח ונצמצם עוד יותר את האוכלוסייה".
- החלת ריבונות ישראלית על הקרקע – "הפרשנות המצומצמת היא לקחת שטח מקו נחל עזה וצפונה. זה שטח שמבחינה היסטורית יהודים שלטו וגרו בו עד שנת 1929", מסביר אך. "בפרעות תרפ"ט יהודים ברחו משם בגלל הערבים שבאו ממצרים, אז גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה פרקטית ומוסרית זה דבר שנכון לעשות. עלינו לשנות את המפה, להכניס את שדרות לרצועת עזה, להקים על הים את קו היישובים במנהלת תקומה. הדבר הזה ייצרב בתודעה כניצחון ישראלי במערכה". אך אומר כי החלק שנותר לעזתים מדרום צריך להיות מפורז, בדיוק כמו בג'נין או בשכם, שהכוחות שלנו נכנסים אליהן לפעילות מבצעית לפי הצורך.
- ענישה בלתי פרופורציונלית – "אלף מחבלים עצורים של הנוח'בה לא יכולים לקבל ערכאות בבתי המשפט שלנו. יתחילו להגיע עורכי דין מארגוני זכויות אדם ולדרוש דיני ראיות, וזה יימשך שנים. בשביל האנשים האלה צריכים לחוקק את חוק הנאצים ועוזריהם, כמו במשפט אייכמן, ואת כל מי שהיה מעורב בטבח ב-7 באוקטובר צריך להוציא להורג".
צריבת התודעה –על פי 'עוז לישראל', ארבעת השלבים הראשונים יביאו לידי השלב החמישי. "השקעה ויצירת שיתופי פעולה בין-לאומיים להקמת מיזמים פיזיים ותקשורתיים שכותרתם 'זכור את אשר עשה לך עמלק', פרסום והסברה בנושא הכרעת ארגון הטרור חמאס והפיכת הרצועה מבסיס הטרור הגדול ביותר בעולם לחבל ארץ משגשג ופור
"יש המון מדינות בעולם שצריכות ידיים עובדות, כמו נורווגיה ושוודיה; יש מדינות שלא דורשות ויזה לפלשתינים, כמו בדרום אמריקה. כמו כן יש הרבה מדינות שיש לנו כוח מיקוח בהן, אם באמצעות המוסד ואם באמצעות מכירה של חץ ודברים אחרים. אפשר להציב תנאי למדינות שרוצות לקנות את החץ שעליהן לקלוט גם 30,000 פועלים עזתיים בעסקת חבילה"
"אלה הדברים שיעוררו הרתעה בכל המזרח התיכון", אומר אך. "אם לא נעשה את זה מהר מאוד, נחטוף חלילה שוב את 7 באוקטובר בלבנון ואולי גם בסוריה. היבט ההכרעה של האסלאם הרדיקלי צריך לעניין הרבה מאוד מדינות ברחבי העולם. באירופה ובארצות הברית חייבים להבין שהאסלאם הרדיקלי יגיע גם אליהם. ברגע שהעולם המערבי, שאנחנו מייצגים אותו, יתחיל להכריע את האסלאם הרדיקלי באמת, הווקטור ישתנה", הוא מסביר. "אנחנו נלמד את מדינות המערב איך מכריעים את המערכה הזו אחת ולתמיד".
איך תשכנע מדינות לקחת אליהן עזתים?
"יש המון מדינות בעולם שצריכות ידיים עובדות, כמו נורווגיה ושוודיה; יש מדינות שלא דורשות ויזה לפלשתינים, כמו בדרום אמריקה. כמו כן יש הרבה מדינות שיש לנו כוח מיקוח בהן, אם באמצעות המוסד ואם באמצעות מכירה של חץ ודברים אחרים. אפשר להציב תנאי למדינות שרוצות לקנות את החץ שעליהן לקלוט גם 30,000 פועלים עזתיים בעסקת חבילה".
"אני חושב שהכוח הזה, של המילואימניקים, המשפחות השכולות, משפחות החטופים ותושבי העוטף יהפוך לתנועה חזקה שאנחנו נהיה חלק ממנה"
איפה התוכנית עומדת כעת?
"אנחנו הולכים להעביר את זה לממשלה ולהציע לה לאמץ אותה לתוכנית ממשלתית", הוא אומר. "אם הממשלה לא תאמץ את ההצעה שלנו, ההצעה תהפוך לתנועת מחאה עממית. למדנו טוב מאוד מהקפלניסטים ומהרונן צורים איך עושים תנועות מחאה. גם לפטריוטים במדינה ולגופים הלאומיים יש הרבה מה להגיד על תנועת מחאה ועל הדרך שבה המדינה מתנהלת.
"אני חושב שהכוח הזה, של המילואימניקים, המשפחות השכולות, משפחות החטופים ותושבי העוטף יהפוך לתנועה חזקה שאנחנו נהיה חלק ממנה". התנועה הזו, לדברי אך, כבר מתחילה להתגבש: "יש המון פגישות, המון גופים שקמים ומתחילים לאסוף כסף לדבר הזה. המבחן של התוכנית יהיה להביא את זה לשטח דרך הרשתות החברתיות".
עם זאת הוא מקווה מאוד שהממשלה אכן תאמץ את התוכנית ותהפוך אותה למתווה הפעולה הממשלתי: "יש פוליטיקאים שתומכים לפחות בחלקים מהתוכנית. יש זעם עצום ורצון מאוד גדול בציבור לקחת את זה הלאה, וזה יקרה. הוצאנו עצומה, וכבר חתמו עליה 4,000 איש שמוכנים להצטרף לכל משימה. תבינו, כשהמילואימניקים ישתחררו הם לא יחזרו לחיים הרגילים: יש לי לא מעט חיילים שאיבדו את העבודה, בעיקר בעלי עסקים. אין להם לאן לחזור, והם רוצים להשלים את המשימה, כי זה מה שלמדנו בצה"ל: לא חוזרים עד שמבצעים".
