יום כיפור, מעבר להיותו יום של התבוננות והזדמנות באמת לקבל עלינו משהו חדש לשנה הקרובה, הוא יום של התגלמות הפער בנפער בין החברה החילונית לבין היהדות. "חג האופניים" הוא שמו של היום הקדוש בשנה. יום שבו יש מי שזוכרים את 2,700 ההרוגים של מלחמת יום כיפור ואינם זוכרים שחותמים את גורלם לשנה הקרובה.…

מדאיג כאן בארץ. לא פשוט להיות כאן. השבוע חזרנו מעשרה ימים בחופי יוון. חוץ מזה שאני לא מוכנה לאכול דגים בחודשים הקרובים, היה ממש מושלם. הבקרים נפתחו מוקדם יחסית לחופשה ובקול תרועת השופר. גילי לוקח איתו את השופר תמיד בקיץ, באלול, ותוקע בכל יום.…

הורים אינם בני אדם מושלמים. הם עושים טעויות. לרוב אנחנו לומדים את זה כשאנחנו עצמנו הופכים להורים ומגלים שכל העסק הזה לא פשוט. אבל אנחנו לומדים לקבל את זה ששום הורים אינם מושלמים, הם שלנו והם מושלמים בשבילנו.

הנקודה הזו שאנחנו לומדים שההורים אינם כול יכולים – והם לא סופרמן או וונדר וומן – היא שלב שעשוי להיות לא פשוט.…

"רְאֵה אָֽנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָֽה" (דברים יא, כו). כל השבת שעברה ישבתי והרהרתי על מה שקורה במדינה. איך הגענו למצב שבו אנחנו חיים מציאות שהיא בדיוק מראה לזו של הצד השני? הברכה והקללה. הבחירה בטוב לעומת הרע היום ובכל יום מחדש.…

כל דבר בחיים צריך להיות במידה. אם נאכל יותר מדי, בריאותנו תיפגע. אם נדבר יותר מדי, אומרים שהפרנסה תיפגע. אם יהיו יותר מדי אופציות, נתבלבל. אסור לנו להגזים כי זה פוגע בנו, קודם כול, ואז גם בסובבים אותנו.

גם השמחה מאירועי היום-יום צריכה להיות במידה.…

בנובמבר נערכו בחירות, והשגנו בהן תוצאה חלומית של 64 מנדטים. התפללנו ל-61 כדי שנוכל להקים ממשלת ימין על מלא, וקרה מה שלא דמיינו: ניצחון חד-משמעי ומוחלט של הימין. רוב ברור של העם רוצה מדיניות ימין. לא היה אפשר לקוות לתוצאה טובה יותר.…

השבוע ציינו את יום השנה ה-17 ללכתו של גיורא, חמי. גיורא היה איש שירות הביטחון ואחד האנשים הכי דיסקרטיים שיצא לי להכיר. לא היה אפשר להוציא ממנו דבר שלא התכוון לומר. בשבעה הגיעו עוד ועוד אנשים שהמשיכו לספר על אודותיו, וארבעת בניו שמעו בשקיקה כל סיפור.…

חלון אוברטון. יודעים מה זה? חלון אוברטון הוא טווח הרעיונות המקובל בשיח ציבורי. ג'וזף פ' אוברטון, שעל שמו נקרא המונח, טען שיכולת הקיום הפוליטית של רעיון תלויה לא בהעדפות האישיות או באינטרסים של פוליטיקאים, אלא בעיקר בשאלה אם הרעיון נופל בטווח הדעות המקובלות על הציבור. …

פעם יכולנו לדבר. פעם היה שיח. פעם יכולנו לצחוק על שלכל ארבעה יהודים יש לפחות שמונה דעות. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי תוהה מתי זה נגמר. מתי הגיע פתאום השלב שבו אנחנו כבר לא מסוגלים להקשיב לצד השני, שאנחנו לחלוטין לא מסכימים איתו, ולהתווכח כמו בני אדם מתורבתים.…