כותרות חמות :

אולי הפעם תקשיבו
אולי הפעם תקשיבו

אולי הפעם תקשיבו

 

הימין הערכי והמאמין הזהיר מראש, מחה, זעק והתריע מעל כל במה, אבל לאורך שלושים שנה מעולם לא הקשיבו לנו.

עוד ב-1993 הפצרנו בהם שלא יעזו להעניק לערבים נשק ושלטון. הזהרנו שזה יסתיים בנהרות של דם ובים של דמעות, אבל הם היו שיכורים מניחוחות ה'שלום' ולא הקשיבו.

הזהרנו גם ב-1994 שלא יעבירו את עזה ויריחו לשליטת הערבים, ובעיקר שלא יחלמו להביא לשם את ערפאת, כי אנחנו עוד נתחרט על כך מרה, אבל הם לא הקשיבו.

ב-1995 הזהרנו אותם שלא ימסרו לערבים חלקים מיהודה ומשומרון, כי זה יסתיים באסון, אבל הם לא הקשיבו.

ב-1996 ציפינו וביקשנו מראש הממשלה שלא ייפגש עם ערפאת לאחר שאנשיו רצחו 17 מחיילינו באירועי מנהרת הכותל ושינצל את הזוועות כדי לבטל את הסכמי אוסלו הרצחניים, אבל ראש הממשלה לא הקשיב.

באותה מידה הזהרנו גם ב-1997 את ראש הממשלה שלא יחתום על הסכם למסירת חברון לכוחות הדמים של הרשות הפלשתינית, אבל הוא לא הקשיב.

ב-1998 הפצרנו בו שלא יחתום על הסכם ואי, המרחיב מאוד את תחומי השליטה הערבית ביהודה ובשומרון, אבל הוא ואנשיו כרגיל לא הקשיבו.

ב-1999 ביקשנו מראש הממשלה החדש שלא יחתום על הסכם נוסף עם חבורת הרוצחים הפלשתינית, הסכם שארם, שבמסגרתו הסכימה ישראל מעבר לשלל נסיגות וויתורים גם לשחרור מחבלים מהכלא, אבל הוא לא הקשיב.

בשנת 2000 התחננו שלא יסכימו לחתום על הסכמי קמפ דייוויד, שבהם ויתור על כמעט מאה אחוזים מיו"ש ועל קודשי ישראל בירושלים, אבל הם לא הקשיבו והיו מוכנים לחתום על הכול.

ב-2001 הפצרנו בהם לנצל את הכרזת המלחמה הפלשתינית נגדנו כדי להשיב את הגלגל לאחור, לבטל את הסכמי אוסלו ולהחזיר את כלל השטח לשליטתנו, אבל הם לא הקשיבו.

ב-2002 לחצנו לנצל את ההזדמנות ולצאת למבצע חומת מגן 2 גם בעזה, אבל הם לא הקשיבו.

ב-2003 ביקשנו שינצלו את ירי הרקטות מעזה לעבר גוש קטיף וליישובי עוטף עזה כדי להשיב את עזה ושאר ערי הרצועה לשליטה ישראלית, אבל ללא הועיל. הם לא הקשיבו.

ב-2004 שזרנו שרשרת אנושית מגוש קטיף ועד ירושלים בקריאה נואשת שלא יחריבו את הגוש, אבל הם לא הקשיבו והמשיכו לדהור עם תוכנית ההרס.

ב-2005 הוספנו להתחנן שלא יבצעו את ההתנתקות ולא יחריבו את גוש קטיף. התכנסנו לתהלוכת מחאה המונית לעבר גוש קטיף, שנחסמה בידי צה"ל והמשטרה לשלושה ימים בכפר מימון, אבל הכול היה לשווא. הם סירבו להקשיב, החריבו את חבל עזה עד היסוד ונסוגו ממנו לאנחות.

ב-2006 ביקשנו שינצלו את חטיפת גלעד שליט ואת מבצע גשמי קיץ ברצועה, שבא בעקבותיה, כדי להשיב את שליטת ישראל לרצועה ולחדש בה את ההתיישבות, אבל כרגיל הם לא הקשיבו.

ב-2007 ביקשנו מהם שלפחות עכשיו – אחרי השתלטות חמאס באכזריות על הרצועה באותה שנה – ישתלטו עליה מחדש, אבל הם לא הקשיבו והוסיפו לפסוע בנתיב הנסיגות הכושל.

ב-20082009 ביקשנו מהם לנצל את מבצע עופרת יצוקה, שפתחנו בו בעקבות התעצמות הטרור מעזה, כדי להשיב את השליטה לרצועה ואת ההתיישבות לחבל עזה, אבל הם לא הקשיבו.

ב-2009 וב-2010 התחננו שלא יסכימו לדרישה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, מחווה לשלטון הרשע הפלשתיני, אבל הם לא הקשיבו והוסיפו להעניש את קורבנות האלימות.

ב-2011 התחננו שלא יסכימו לעסקת שחרורם של 1,027 מחבלים תמורת גלעד שליט וטענו שזה יעלה במחיר דמים עצום, אבל הם לא הקשיבו.

ב-2012 ביקשנו שינצלו את מבצע עמוד ענן, שישראל פתחה בו בעקבות ירי הטילים הגובר מעזה, כדי להשיב את הגלגל לאחור ולשוב לגוש קטיף, אבל הם לא הסכימו.

ב-2013 הפצרנו בהם שלא להמשיך במנהג המגונה של שחרור רוצחים מהכלא במחווה בלתי פוסקת לרשות הרשע הפלשתינית, אבל הם לא הקשיבו.

ב-2014 קראנו לנצל את מבצע צוק איתן כדי להשלים את המלאכה, להשתלט על כלל הרצועה ולבנות מחדש את גוש קטיף, אבל הם לא הקשיבו.

ב-2015, כשחזרו העזתים במהירות לירות מטחי טילים על חצי מדינה, קיווינו שאולי כעת יעשו מה שלא עשו בכל הפעמים הקודמות, אבל זה לא קרה. הם לא הקשיבו להסברינו ולשידולינו.

כך קרה גם ב-2016, אף שכל העת הוסיפו כוחותינו לגלות עוד ועוד מנהרות שחפר חמאס מעזה לעומק ישראל הקטנה כדי לחולל מעשי רצח וטבח. גם הפעם, למרות תחנונינו, הם לא נקטו כל צעד ממשי נגד אנשי החמס של חמאס.

ב-2017 הסלימו מאוד ההטרדות של עזה והשביתו שוב ושוב את חיי חלקים גדולים מאוכלוסיית ישראל. ציפינו שיעשו משהו, אבל גם הפעם הם לא עשו דבר.

ב-2018, ב-2019 וב-2020 קראנו להם לנצל את המהומות שחוללו אז ערביי עזה בקביעות על גדר הגבול בינינו ובינם כדי להכריע סופית את המטרד האיום, אבל הם לא הקשיבו.

ב-2021, באירועי הבלהות של שומר החומות וכשחמאס שיגר טיל לירושלים בעיצומו של יום ירושלים, חשבנו שאולי סוף-סוף הם יכריעו את ארגון הטרור ההולך ומתעצם הזה, אבל הם לא הכריעו.

ב-2022, כששוב נדרשנו לפעול בעזה בעקבות ירי בלתי נסבל משם במבצע עלות השחר, ביקשנו שכעת יעשו מה שנדרש, אבל גם הפעם הם לא הקשיבו.

אולי כעת, ב-2023, אחרי שמפעל השכול והיגון האדיר הזה, שיסדנו וטיפחנו במו ידינו במשך שלושים שנה, התפוצץ לנו בפנים, הם יקשיבו לנו סוף-סוף?

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן