בישיבת חומש כמובן שמחים על ההתקדמות הניכרת שמתחילה להחזיר את הגלגל אחורנית, אך עדיין מסרבים לנוח על זרי הדפנה. מבחינתם הסוגיה איננה הסדרת הישיבה. "ישיבת חומש קמה לפני 16 כדי לנפץ את חומת ההתנתקות", מזכיר הרב אלישמע כהן, ראש ישיבת חומש, בשיחה שערכנו עימו השבוע. "לפרוץ את הגבול השקרי והמדומיין שהמדינה שמה לעצמה בימי הגירוש. זה היה גבול חדש באמצע החיים. דפקנו את הראש בחומה הזאת הרבה מאוד שנים, ולאט לאט הצלחנו לסדוק אותה בכל מיני שלבים".
מפנה גדול אירע באופן מצער לפני כשנה וחצי, עם הירצחו של יהודה דימנטמן ה"ד, אברך בישיבה. "הכול עמד על כף המאזניים, ומהר מאוד התברר כי זאת הייתה אחת הנקודות החשובות שהובילה להתעוררות עצומה של עם ישראל לגאול שוב את המקום. מהבחינה הזאת היעד שאליו הגענו כעת, של ביטול חוק ההתנתקות מצפון השומרון והצלחת מבצע העלאת המבנים החדשים וסלילת הכבישים, יוצר אחיזה חזקה מאוד. זה שינוי עצום", הוא קובע.
"נראה כרגע שאנשי המערכת היו רוצים מאוד לשמור על זה בקטן. שיישאר פתרון טוב לישיבה. במובן הזה היעד שלנו עוד רחוק. הישיבה יכלה לקבל מבני קבע בהרבה מקומות, אבל הסוגיה לא הייתה של מבנה אלא איך עם ישראל חוזר לצפון השומרון"
"עם זאת היישוב עדיין לא בנוי", מזכיר הרב. "יש עוד הרבה מה לעשות. אף שאנחנו מרגישים שהצלחנו לשבור את החומה של חוק ההתנתקות, זה עוד לא קורה לחלוטין. עדיין לא כולם מקבלים את זה, בטח לא ארצות הברית. נראה כרגע שאנשי המערכת היו רוצים מאוד לשמור על זה בקטן. שיישאר פתרון טוב לישיבה. במובן הזה היעד שלנו עוד רחוק.
"הישיבה יכלה לקבל מבני קבע בהרבה מקומות, אבל הסוגיה לא הייתה של מבנה אלא איך עם ישראל חוזר לצפון השומרון בכל הכוח. לכן חשוב בעינינו שיש לישיבה איפה להיות והיא יכולה להתמקם, משום שזאת אחיזה חזקה שלנו במקום, אבל היישוב כולו צריך להיבנות, שא-נור צריך להיבנות וגם גנים וכדים. ניפוץ חומת ההתנתקות מצריך השלמה רחבה מאוד", הוא קובע.
היעד הנוסף של ישיבת חומש רחוק ועמוק יותר. "בשיח פנימי של הישיבה הסוגיה מעולם לא הייתה חוק ההתנתקות", מגלה הרב אלישמע. "הסוגיה שלנו הייתה דבקות בארץ ישראל, כי הגירוש היה חטא גדול ומאיסה בארץ ישראל. רש"י הראשון על התורה אומר 'כח מעשיו הגיד לעמו', אומות העולם אומרות שאנחנו ליסטים. זה שורש הבעיה. לצערנו עם ישראל נבהל מהטענה 'ליסטים אתם'. בעומק את זה אנחנו צריכים לתקן. צריכים לדעת שהארץ של הקב"ה וכל ארץ ישראל שלנו, כולה, לפי הגבולות שהתורה קבעה לנו, מנהר מצרים ועד נהר פרת".
הרב מציין שהטענות של הגויים כלפינו מתלבשות בשנים האחרונות בטענה המכונה 'אדמות פרטיות'. "השמאל בגיבוי ערבי ואירופי מנסה לכבוש את הארץ בטענה הזאת, שאין מאחוריה ולא כלום. בטח במקומות שאין שום אדם פרטי שעומד מאחורי הטענה. גופי השמאל שבאים בטענות הללו, לא באמת מעניינת אותם הקרקע של האדם הפרטי, אלא טוענים נגדנו 'ליסטים אתם' ומנסים לכבוש את הארץ. זה נהיה היום הכלי הכי חזק למנוע מאיתנו את הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל. לכן בעצם התקדמנו לעבר יעד הרבה יותר גדול וחריף".
בתהליך הצבת המבנים החדשים פורק בית המדרש הוותיק ששימש את תלמידי הישיבה בשנים האחרונות. "מכיוון שזה הפך לכלי מלחמה ביד מי שרוצה להילחם נגד אחיזתנו בארץ ישראל, כרגע נעזרנו בכלי הנשק שנקרא 'אדמות מדינה'. גם היישוב חומש המקורי היה בכל המקומות בשל צו תפיסה על כל השטח. אין שום סיבה שלא נחזור לכל ההר הזה. ברור לי שכל המקום ייבנה בעזרת ה'.
"המטרה של הגופים שנלחמים נגדנו בחומש והבג"ץ שהגישו בעניין הייתה להעיף אותנו מחומש", הוא מזכיר. "בתוצאה של מה שקורה כיום, על ידי החזרת החוק למקום והצבת המבנים למעשה אנחנו שולטים בכל ההר, הן באדמות הכלליות, הן באדמות הפרטיות. זאת העובדה.
"הייתה לנו התלבטות גדולה בשאלה הזאת, וחלק מתלמידי הישיבה התקשו לקבל שנצטרך לפרק את בית המדרש. מאחר שמדובר במהלך גדול של בקיעת החומה של כל צפון השומרון, היינו צריכים כתפיים רחבות. התייעצנו עם תלמידים חכמים, הרב דוב ליאור והרב יצחק גינזבורג, והם אמרו לנו במפורש שבסיטואציה הזאת, כדי שגם המצב באדמות הפרטיות יהיה לטובת העניין, הכריעו שעם כל הכאב הנלווה, צריך ללכת על זה. כך שממש לא הפקרנו את המקום, ואנחנו מרגישים שלמים עם המהלך ושמחים בו".
