אם התנדבתם לוועד הבית בבניין המשותף בו אתם מתגוררים, בוודאי חשבתם כי תפקידכם יסתכם באיסוף ועד הבית לקופה המשותפת, ותשלום למנקה הבניין. אולי אפילו הפלגתם רחוק עד כדי טיפול מזדמן בתקלות במעלית או בתאורה בחדר המדרגות. יכול להיות שאפילו העזתם לחלום על יוזמה של שיפוץ ושדרוג הבניין כולו, או לפחות פרויקט תמ"א והוספת מרפסות. מה שרוב המתנדבים לועד הבית לא צופים בטרם עת, זו דרישה מהעירייה לגזום עצים.
מתי באמת נדרשים לכרות או לגזום עץ?
- פרוייקטים של בניה – מי שיוזם פרויקטים של נדל"ן צריך לעיתים לבקש אישורים לכריתה או להעתקה של עצים. הסיבה היא שהיזם רוצם לפתח מבנה בשטח זה או אחר, אך על השטח הזה גר עץ. עצים הם לא דבר מובן מאליו, ויש עליהם הגנה ופיקוח, וטוב שכך. לכן יזמים נאלצים לפנות לרשויות, ולקבל אישור לכריתה או להעתקה של העץ, בהתאם לתקנות שונות.
- מטרד – לפעמים, כאשר מדובר בשטח פרטי, העץ הוותיק גדל יתר על המידה, ומתחיל להווה מטרד סביבתי אמיתי. הוא פולש בענפיו למרחבים הציבוריים או הפרטיים, למרפסות ולחלונות, ומפריע להולכים ושבים ברחוב, או אז יש לטפל במפגע בצורה מסודרת.
- סכנת חיים – יש עצים שמהווים מטרד, אך יש עצים שממש מהווים סכנה אמיתית לחיים. עצים שנרקבים להם לאיטם ומטים לנפול, עצים שגדלים מתחת או לצד קווי מתח גבוה (כבלים של חשמל), עצים שגדלים בזווית מסוכנת שברור שיפלו בשלב זה או אחר, על בן אדם או על רכוש, ובעצם כל עץ שמהווה בחלקו או במלואו סכנה לבריאות האדם או לחייו, יש או לגזום או לכרות, לפי הסיטואציה הספציפית.
למה שלא אכרות בעצמי?
אנשים רבים שואלים עצמם מדוע בעצם לא לכרות את העץ שמפריע להם בעצמם, בלי לשאול איש, ובלי לבדוק דבר. בואו נתחיל בכך כי במדינת ישראל קיים חוק הנקרא " חוק הגנת הצומח". החוק הזה נועד להגן בצורה ברורה ובהירה על הצומח ברחבי המדינה, כדי שלא כל מי שרוצה יוכל פשוט לכרות כל עץ שמתחשק לו, רק כי מתחשק לו.
יבוא אדם ויאמר – "אבל זה הבית הפרטי שלי! אני יכול לכרות עץ". ובכן, הסיבה השניה שבגינה כריתת עצים בבית פרטי דורשת יותר מאשר בעלות על החצר בה העץ גדל, היא שכריתת עצים זה דבר מסוכן, לעיתים אפילו קטלני, ויש לתת לאיש מקצוע לבצע את התכנון, הכריתה והפינוי של העץ.
