אור הזורח

רוני שי

 

הָיֹה הָיָה אָדָם

שֶׁאָהַב

וְהִרְגִּיל עַצְמוֹ בְּאַהֲבַת אָדָם

וְיָדַע אֶת שְׂפָתָם

כֵּיצַד לִגְרֹם לָהֶם לְדַבֵּר

וְלִשְׁפֹּךְ אֶת לִבָּם

כֵּיצַד לְהוֹצִיאָם מְחַיְּכִים

מִתְּחוּם מַבָּטָיו

וְהָאָדָם הַזֶּה תָּמִיד הֵאִיר לַכֹּל

וּמֵרֹב שֶׁאוֹרוֹ שִׂמֵּחַ

רֹב בְּנֵי הָאֱנוֹשׁ

אֶת לִבָּם לֹא נָתְנוּ לָשׂוּם

כִּי זֶהוּ אוֹר מְעַט מְעֻמְעָם

אוֹר הַדּוֹרֵשׁ חִבּוּק בַּחֲזָרָה

אוֹר שֶׁקָּשֶׁה לוֹ

קָשֶׁה לוֹ לִזְרֹחַ

בְּלִי

שֶׁיַּשְׁקִיעוּ בּוֹ

אֲנָשִׁים אֶת אוֹרָם

 

צעידה

אביחי

בְּלֶכְתֵּנוּ בְּיַעַר יָרֹק

בְּיַחַד הוֹלְכִים, בְּלִי שְׂחוֹק

צוֹעֲדִים לְתוֹךְ הַשֶּׁקֶט הֶעָמֹק

טוּר שֶׁל אֲחוּזֵי שׁוּק

 

לֹא מְבִינִים, לֹא תּוֹפְסִים

אֶת אֲשֶׁר אֵרַע לֹא מִזְּמַן

לִפְנֵי שִׁבְעָה עֲשׂוֹרִים

בְּהֶמְשֵׁךְ הַשְּׁבִיל כָּאן

 

מִצְטוֹפְפִים יַחַד לְיַד גָּדֵר

כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב עַל הַדְּמוּת

אֲשֶׁר נֶעֶלְמָה בְּלַיְלָה קוֹדֵר

וְהִשְׁאִירָה גֶּזַע כָּרוּת

 

חוֹשֵׁב אֲנִי עַל בַּת הָעֲשִׁירִים

שֶׁהוֹלֶכֶת עִם קְהִלָּתָהּ

חוֹשֵׁב עַל "הַתִּקְוָה" שֶׁהֵם שָׂרִים

מַבָּט נִצְחִי רֶגַע לִפְנֵי הַמִּיתָה

 

שְׁנָתַיִם עָבְרוּ מֵאוֹתוֹ הָעֶרֶב

הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ כָּעֵת בִּשְׁנֵי טוּרִים

בַּדֶּרֶךְ אֲנִי נִזְכָּר בִּכְאֵב

שֶׁל צְעִידָה בְּלִי מַדִּים בֵּין עֵצִים

 

חֲבוּרָה שֶׁל נְעָרִים צְעִירִים

שֶׁרַק לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת

לָרִאשׁוֹנָה קִבְּלוּ מַדִּים יְרֻקִּים

סוֹחֲבִים עַל גַּבָּם אֶת שְׁלוֹשׁ הַשְּׁבוּעוֹת

 

כֵּן לִמְרֹד בָּעַמִּים

כֵּן לְקָרֵב אֶת קֵץ הַיָּמִין

כֵּן לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ צְבִי

כֵּן לִהְיוֹת בְּנֵי חֹרִין

 

אַחֵינוּ עֲצָמוֹת מְפֻזָּרוֹת

קִיַּמְנוּ אֶת שֵׁשֶׁת מִילְיוֹנֵי הַצַּוָּאוֹת

נַמְשִׁיךְ אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת

עַד שֶׁיּוּפְחוּ בָּרְקָבִים רוּחוֹת

 

הלוואי – לזכרו של הרב דרוקמן זצ"ל

יהושע אודרברג

 

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיַעֲלֶה

אֲבַקֵּשׁ שֶׁיַּאֲצִיל קְצָת

לְגַרְעִינֵי נְתִיבוֹתָיו,

אֲקַוֶּה:

 

הַלְּוַאי שֶׁנְּקַבֵּל מָה'הִנְנִי' שֶׁלּוֹ,

הַלְּוַאי שֶׁנְּקַבֵּל מֵאַהֲבַת הַתַּלְמִיד

בֵּין שְׁאָר אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל,

הַלְּוַאי שֶׁנְּקַבֵּל מִמְּסִירוּתוֹ,

לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁצְּרִיכִים אֶת דְּמוּתוֹ,

אֶת הַמְּדִינָה תָּמִיד לְהַלֵּל.…

הצעה למערכת עולם קטן

סבתא מ'

כדי לשמור על המשפחה בטהרה

במחשב גולשים עם תוכנת בקרה

אך תכנים המסוננים על ידי אינטרנט רימון

נכנסים לבתינו בתוך העלון.

לא מתאים לי לחטוף את עולם קטן מהנכדה הקטנה ותמימה ששואלת שאלות לא מתאימות לגילה.…

לקטר לעז

יהושע אודרברג

"תּוֹדָה לְכָל הָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה

שֶׁנָּתְנוּ אֶת הַנְּשָׁמָה

וּבְּעוֹד אָנוּ פֹּה צוֹפִים, מְשַׁחֲקִים,

הֵם שׁוֹכְבִים מִתַּחַת

לְמַעַן הַמְּשִׂימָה".

 

הָלוֹ קַרְיָן,

יֵשׁ לְךָ אֶת זֶה יוֹתֵר מְכֻבָּס?

חֲתִיכַת שַׁקְרָן,

הֲרֵי אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לְחַיֵּיהֶם, שֶׁקֶט, הָס.

הָיְתָה לָכֶם מַטָּרָה,

קִדַּשְׁתֶּם הָאֶמְצָעִים

לְהַכְשִׁיר הַמִּגְרָשׁ

וְעַל הַדֶּרֶךְ אֶת הַשְׁ-רָצִים,

שִׁכּוֹרִים אַתֶּם וְלֹא מִבִּירָה.…

למי אתם מאמינים?

א"ד

בימים אפלים

לפני כמה שנים

אז, במרתפים חשוכים

עת נאסרו ועונו נערים.

ואמר האיש המכובד מרעננה

עוד בטרם נודע שהחליק על בננה:

חברים! למי אתם מאמינים?

לשרת פנים או לעורך דין של מתנחלים?

ומאז כידוע קרו כמה דברים…

וכעת, לקראת בוא יום בוחרים,

מהדהדת שוב השאלה: למי אתם מאמינים?…

 

בקשה אחת

נועה כהן

אבא ואימא

אם אפשר בקשה אחת

מהלב שלי אליכם.

כשאני צועקת. מתחצפת. בועטת במילים.

תחבקו אותי חזק.

תסתכלו לי עמוק עמוק בעיניים.

תגידו לי שאתם אוהבים אותי, לא משנה מה.

ככה אולי גם אני אלמד

לאהוב את עצמי

כשמבפנים אני מדממת

וכשמבחוץ אני צועקת.…

בין שמחה לכאב

שלומית כץ

איך אנשים מחזיקים את הצער,
בשתי ידיים רועדות.
מוכנים להסתכל בלבן של העיניים,
ופתאום מסכימים להודות –
שאלו החיים,
ויש איזה גשר,
שאדם צריך עליו ללכת.
ויש גם זמנים
בין שמחה לכאב,
שהלב מרגיש קצת שלכת.…

 

פרדה מהמוצב

ארז

מודה אני לפניך ה' אלוקיי ואלוקי אבותיי,

ששמת חלקי מיושבי בית הכנסת של המוצב,

ולא שמת חלקי מיושבי פינת העישון.

שאני משכים, שאני משכים כדי להתפלל במניין.

אני עמל, אני עמל בלימוד תורה.

אני יוצא מהבסיס, אני יוצא לישיבה, לבתי כנסת ביישוב, למשפחה.…