רשות הדיבור ויגש

 

 

אור הזורח

רוני שי

 

הָיֹה הָיָה אָדָם

שֶׁאָהַב

וְהִרְגִּיל עַצְמוֹ בְּאַהֲבַת אָדָם

וְיָדַע אֶת שְׂפָתָם

כֵּיצַד לִגְרֹם לָהֶם לְדַבֵּר

וְלִשְׁפֹּךְ אֶת לִבָּם

כֵּיצַד לְהוֹצִיאָם מְחַיְּכִים

מִתְּחוּם מַבָּטָיו

וְהָאָדָם הַזֶּה תָּמִיד הֵאִיר לַכֹּל

וּמֵרֹב שֶׁאוֹרוֹ שִׂמֵּחַ

רֹב בְּנֵי הָאֱנוֹשׁ

אֶת לִבָּם לֹא נָתְנוּ לָשׂוּם

כִּי זֶהוּ אוֹר מְעַט מְעֻמְעָם

אוֹר הַדּוֹרֵשׁ חִבּוּק בַּחֲזָרָה

אוֹר שֶׁקָּשֶׁה לוֹ

קָשֶׁה לוֹ לִזְרֹחַ

בְּלִי

שֶׁיַּשְׁקִיעוּ בּוֹ

אֲנָשִׁים אֶת אוֹרָם

 

צעידה

אביחי

בְּלֶכְתֵּנוּ בְּיַעַר יָרֹק

בְּיַחַד הוֹלְכִים, בְּלִי שְׂחוֹק

צוֹעֲדִים לְתוֹךְ הַשֶּׁקֶט הֶעָמֹק

טוּר שֶׁל אֲחוּזֵי שׁוּק

 

לֹא מְבִינִים, לֹא תּוֹפְסִים

אֶת אֲשֶׁר אֵרַע לֹא מִזְּמַן

לִפְנֵי שִׁבְעָה עֲשׂוֹרִים

בְּהֶמְשֵׁךְ הַשְּׁבִיל כָּאן

 

מִצְטוֹפְפִים יַחַד לְיַד גָּדֵר

כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב עַל הַדְּמוּת

אֲשֶׁר נֶעֶלְמָה בְּלַיְלָה קוֹדֵר

וְהִשְׁאִירָה גֶּזַע כָּרוּת

 

חוֹשֵׁב אֲנִי עַל בַּת הָעֲשִׁירִים

שֶׁהוֹלֶכֶת עִם קְהִלָּתָהּ

חוֹשֵׁב עַל "הַתִּקְוָה" שֶׁהֵם שָׂרִים

מַבָּט נִצְחִי רֶגַע לִפְנֵי הַמִּיתָה

 

שְׁנָתַיִם עָבְרוּ מֵאוֹתוֹ הָעֶרֶב

הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ כָּעֵת בִּשְׁנֵי טוּרִים

בַּדֶּרֶךְ אֲנִי נִזְכָּר בִּכְאֵב

שֶׁל צְעִידָה בְּלִי מַדִּים בֵּין עֵצִים

 

חֲבוּרָה שֶׁל נְעָרִים צְעִירִים

שֶׁרַק לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת

לָרִאשׁוֹנָה קִבְּלוּ מַדִּים יְרֻקִּים

סוֹחֲבִים עַל גַּבָּם אֶת שְׁלוֹשׁ הַשְּׁבוּעוֹת

 

כֵּן לִמְרֹד בָּעַמִּים

כֵּן לְקָרֵב אֶת קֵץ הַיָּמִין

כֵּן לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ צְבִי

כֵּן לִהְיוֹת בְּנֵי חֹרִין

 

אַחֵינוּ עֲצָמוֹת מְפֻזָּרוֹת

קִיַּמְנוּ אֶת שֵׁשֶׁת מִילְיוֹנֵי הַצַּוָּאוֹת

נַמְשִׁיךְ אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת

עַד שֶׁיּוּפְחוּ בָּרְקָבִים רוּחוֹת

 

הלוואי – לזכרו של הרב דרוקמן זצ"ל

יהושע אודרברג

 

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיַעֲלֶה

אֲבַקֵּשׁ שֶׁיַּאֲצִיל קְצָת

לְגַרְעִינֵי נְתִיבוֹתָיו,

אֲקַוֶּה:

 

הַלְּוַאי שֶׁנְּקַבֵּל מָה'הִנְנִי' שֶׁלּוֹ,

הַלְּוַאי שֶׁנְּקַבֵּל מֵאַהֲבַת הַתַּלְמִיד

בֵּין שְׁאָר אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל,

הַלְּוַאי שֶׁנְּקַבֵּל מִמְּסִירוּתוֹ,

לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁצְּרִיכִים אֶת דְּמוּתוֹ,

אֶת הַמְּדִינָה תָּמִיד לְהַלֵּל.

הַלְּוַאי שֶׁנִּהְיֶה פְּנוּיִים לִקְטַנִּים כִּגְדוֹלִים,

לְיַשֵּׁר מַבָּט אֶל הָאֱ-לֹהִים,

עַל יָדוֹ יָסוּרוּ כָּל הַפְּחָדִים.

הַלְּוַאי שֶׁנִּרְאֶה בְּקִיּוּמֵנוּ סִבָּה לָאַחֵר,

וְלֹא לִרְדֹּף כָּבוֹד

גַּם כְּשֶׁמִּזְדַּקְּנִים, וְהוּא מָהִיר יוֹתֵר.

הַלְּוַאי נִרְאֶה עַצְמֵנוּ תָּמִיד כְּתַלְמִיד,

הַלְּוַאי שֶׁנִּהְיֶה גַּם מִמַּעֲבִירֵי הַלַּפִּיד.

 

ממבט של ילד

נועם אודרברג

בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְאַף קָטָן

יַבִּיט בִּשְׁקִיקָה בַּמְּבֻגָּר הַמְּזֻקָּן.

לֹא בַּסֵּפֶר וְלֹא בִּכְתִיבָה עַל הַלּוּחַ

יִלְמַד הַיֶּלֶד אֶת מַדְּעֵי הָרוּחַ.

אַךְ אִם תַּשְׂכִּיל אֲדוֹנִי בַּעַל הַנִּסָּיוֹן

לִשְׁמֹר עַל הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא יֵרֵד לְטִמְיוֹן

חַיֵּךְ וְהַבֵּט בְּעֵינָיו הָרַכּוֹת

כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ שׁוּם סִבָּה לִבְכּוֹת.

כְּכַדּוּר הַבְּדֹלַח פָּנָיו זוֹהֲרוֹת

וְאֶת לְבָבוֹת בְּנֵי הָאָדָם תָּמִיד מְאִירוֹת.

בְּבַקָּשָׁה אֶת הַיֶּלֶד לְעוֹלָם אַל תְּאַכְזֵב

רַק תַּרְאֶה לוֹ שֶׁאוֹתוֹ אַתָּה אוֹהֵב.

כִּי אָז מַתָּנָה גְּדוֹלָה מְאוֹד יִתֵּן לְךָ

לְעוֹלָמוֹ הַמְּיֻחָד יַזְמִין אוֹתְךָ.

בּוֹ תְּגַלֶּה אָדוֹן נִכְבָּד

שֶׁהוּא אַף פַּעַם לֹא לְבַד.

בְּעוֹלָם שֶׁל כּוֹכָבִים, דִּמְיוֹנוֹת וַחֲלוֹמוֹת

פֵיוֹת, כִּרְכָּרוֹת נְסִיכִים וּנְסִיכוֹת.

עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְיָפֶה

בְּאוֹרוֹת נוֹצְצִים אוֹתוֹ יְצַפֶּה.

לֵב קָטָן וּפְעִימוֹת קְטַנּוֹת

וְהַרְבֵּה שְׁאִיפוֹת וּרְצוֹנוֹת.

הָאֵר לִי אֶת הַדֶּרֶךְ, הוּא דּוֹרֵשׁ

זֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי מִמְּךָ מְבַקֵּשׁ.

כִּי יוֹם יָבוֹא וְאֶגְדַּל וּגַם אֲנִי אֶהְיֶה מְזֻקָּן וּמְבֻגָּר

וְאֶרְצֶה לְגַלּוֹת לַיֶּלֶד הַבָּא אֶת הָעוֹלָם הַנֶּהְדָּר.

בִּזְכוּת דֻּגְמָה אִישִׁית וּמַבָּט מְחַמֵּם

אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד תְּרוֹמֵם.

 

זמן לאחדות

אמונה פרנק

זְמַן לְאַחְדוּת
לְקָרֵב כָּל אֶחָד
לִרְאוֹת בְּכָל אָדָם אֶת הַמְּיֻחָד
גַּם אַחֵינוּ הַחִלּוֹנִים, הַדָּתִיִּים,
יְמָנִים, שְׂמֹאלָנִים,
מָסוֹרָתִיִּים, פַּשְׁרָנִים,
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים,
חֲרֵדִים לִיטָאִים,
חֲסִידִים, מִתְנַגְּדִים,
כָּעֵת, כְּשֶׁמֵּת הָרַב,
הוּא נִקְרָא לַמְּרוֹמִים
נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים,
זוֹ הַעֵת לְהָרִים רֹאשׁ וְלִקְרֹא בָּרְחוֹבוֹת
מָשִׁיחַ עַכְשָׁו
רוֹצִים לִפְרֹץ בִּזְעָקוֹת.
אֵלֶּה שֶׁמְּלַבִּים אֶת הָאֵשׁ
גַּם אֵלֶּה שֶׁנּוֹטִים לְהִתְיָאֵשׁ
כֻּלָּנוּ כָּאן אַחִים
בְּדָם, בְּאֵשׁ, בְּמַיִם
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנָּרִים כֻּלָּנוּ רֹאשׁ לַשָּׁמַיִם.
וְנִתְאַחֵד בֵּינֵינוּ.
שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם. אֲמִתִּי, בְּתוֹכֵנוּ.

 

פשוט לאהוב

יגל אברהם

אַהֲבָה חֲזָקָה אִי אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר

לְשַׁחְרֵר וּלְהַפְסִיק, אִי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר

הַנְּשָׁמָה פּוֹעֶמֶת חָזָק וְהַלֵּב דּוֹפֵק

מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, אֲנִי צוֹעֵק

מִדּוֹת רַבּוֹת הֻזְכְּרוּ בְּהֶסְפֵּדִים

אַךְ מִדָּה אַחַת בָּלְטָה בְּעֵינֵי רַבִּים

הַמִּטְרִיּוֹת כֻּלָּן הוּנְפוּ בְּגָאוֹן וּבְאַהֲדָה

כִּי מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה

זֶה לִהְיוֹת מַדְרִיךְ, אַבָּא וּמְחַנֵּךְ

וְאֶל כָּל יֶלֶד וְיֶלֶד תָּמִיד לְחַיֵּךְ

פָּשׁוּט לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ

גַּם כְּשֶׁהוּא הָיָה בֶּן תִּשְׁעִים וְתַשׁ כּוֹחוֹ

מְשִׂימָתֵנוּ הִיא לְהַכְנִיס אַהֲבָה לְלֵב עִקֵּשׁ

וְזֹאת דַּרְכֵּנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ

 

יוסף הצדיק

רעותא

 

שֶׁלֹּא רַק נַחֲלֹם

כְּמוֹ יוֹסֵף הַצַּדִּיק,

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה

כְּמוֹ הַצַּדִּיק יוֹסֵף.

 

שֶׁלֹּא נִתְיָרֵא מִבְּנֵי אָדָם,

רַק מָה'.

יִרְאָה שֶׁבָּאָה מֵאַהֲבָה.

 

שֶׁשֵּׁם שָׁמַיִם יִהְיֶה שָׁגוּר בְּפִינוּ .

 

שֶׁנִּזְכֹּר שֶׁכְּשֶׁיָּדֵנוּ מַצְלִיחוֹת

זֶה ה' שֶׁהִצְלִיחַ בְּיָדֵנוּ.

 

שֶׁנִּחְיֶה בִּתְחוּשַׁת שְׁלִיחוּת

וְשֶׁנִּהְיֶה רְאוּיִים לָהּ.

 

שֶׁגַּם אִם חוֹשְׁבִים עָלֵינוּ רָעָה,

נַאֲמִין

שֶׂה' חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה.

 

וְנִרְאֶה אֶת הַטּוֹב,

וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִפְעַל

בְּלִי נְקָמָה

בְּלִי טִינָה

בְּלִי לָשׁוֹן הָרַע.

 

בְּעֶזְרָה לְאַחִים, לַאֲחֵרִים.

בִּידִיעָה וּבְפִרְסוּם שֶׁלֶּאֱ-לֹהִים פִּתְרוֹנִים.

 

נַרְבֶּה בְּכִבּוּד הוֹרִים

נִהְיֶה צְנוּעִים,

מְעֹרָבִים

אֲבָל

לֹא מְעֻרְבָּבִים .

עִם מָה שֶׁלֹּא שֶׁלָּנוּ

שֶׁלֹּא אֲנַחְנוּ

צְנוּעִים, עֲלֵי עַיִן.

 

שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּנוּ עֵינָא בִּישָׁא

וְנִזְכֶּה לְעַיִן טוֹבָה.

 

וְכֵן,

שֶׁגַּם נַחֲלֹם כְּמוֹ יוֹסֵף הַצַּדִּיק.

 

חוויה מדהימה

רבקה ברש, בית אל

רציתי לשתף אתכם בחוויה מדהימה שהייתה לי בנר שביעי של חנוכה. גם אני הייתי במצטרפים לסיור בעיר יריחו שאת פרטיו ראיתי בעלון זה, עולם קטן, תחת הכותרת "ארבעה אתרים ביום אחד". סיירנו בשלושה אתרים היסטוריים מדהימים. לצערנו לא יכולנו לבקר באתר הרביעי בגלל מהומות שעשו הערבים.

 

קודם כול הכרתי שם אישה ששמה ארנה קובוס, אישה אמיצה ומדהימה, שמלבד הסיפורים שסיפרה קיבלתי ממנה השראה ולמדתי ממנה גבורה אמיתית למען ארץ ישראל מה היא.

 

בהזדמנות זאת, תודה רבה למועצת בנימין על האוטובוסים שהוציאה, חמישה אוטובוסים יצאו לסיור.

ותודה רבה לעולם קטן, תמשיכו לעשות חיל. ממליצה בחום להצטרף לסיורים הבאים.

 

הכול יגיע

שלומית כץ

אַל תִּדְחֲקִי בַּזְּמַן,

הַכֹּל יַגִּיעַ, מְחַכֶּה

לָרֶגַע הַנָּכוֹן,

לְשַׁעַר פָּתוּחַ,

לַלֵּב שֶׁלְּךָ שֶׁיִּתְנַקֶּה.

 

אַל תִּדְחֲקִי בַּזְּמַן,

אֱ-לֹהִים יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת.

רַק תִּהְיִי מִי שֶׁאַתְּ

וּפָשׁוּט תַּמְשִׁיכִי לְנַסּוֹת

אַתְּ הֲכִי טוֹב שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ אַתְּ נִמְצֵאת.

תִּרְאִי אֶת הַיֹּפִי הַקַּיָּם,

תַּאֲמִינִי שֶׁיֵּשׁ אוֹר בַּקָּצֶה.

 

אַתְּ מְבִינָה,

הַחַיִּים הֵם תְּמוּנָה

שֶׁמֻּרְכֶּבֶת מֵהָמוֹן חֲלָקִים –

זִכְרוֹנוֹת שֶׁאָסַפְתְּ,

אֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁתְּ,

הַרְבֵּה רְגָעִים מְתוּקִים.

 

מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּלוּנָה פַּארְק

אַתְּ נוֹסַעַת בְּרַכֶּבֶת הָרִים,

וּבֵין הָעֲלִיּוֹת לַיְּרִידוֹת

תּוּכְלִי לֶאֱסֹף שִׁירִים.

 

אַל תִּדְחֲקִי בַּזְּמַן,

הַכֹּל מַגִּיעַ, מְחַכֶּה,

הִנֵּה הָרֶגַע הַנָּכוֹן,

הַשַּׁעַר נִפְתַּח,

וְהַלֵּב שֶׁלְּךָ כְּבָר

רוֹקֵד.

 

ילדים

ב"ג

 

אֲנִי מַבִּיט בָּךְ

יְשֵׁנָה עַל הַסַּפָּה

כָּל כָּךְ פְּגִיעָה

יַלְדָּה שֶׁלִּי אֲהוּבָה

מַבִּיט בָּךְ אַחֲרֵי שֶׁלָּחַמְתְּ אֶת כָּל הַמִּלְחָמוֹת בָּעוֹלָם

אֲבָל תַּעַצְרִי רֶגַע בִּשְׁבִילִי

תַּגִּידִי מָתַי הִפְסַקְתְּ שְׁנִיָּה לָרוּץ

לְנַסּוֹת לִגְדֹּל

לִכְבֹּשׁ הַכֹּל

לְהִתְבַּגֵּר מַהֵר מִדַּי

מַרְגִּישׁ שֶׁאַתְּ בּוֹרַחַת לִי מִשְּׁתֵּי יָדַי

תַּגִּידִי מָה אִתָּךְ

מָה הַלֵּב שֶׁלָּךְ מַסְתִּיר

וּמָה הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּךְ

וַאלְלָה, לֹא יָצָא שֶׁנְּדַבֵּר בִּכְלָל

תִּרְאִי, עַכְשָׁו אֲנִי מוּכָן פֹּה בִּשְׁבִילֵךְ

אַבָּא

אֶחָד כָּזֶה אוֹהֵב

וְנָכוֹן שֶׁלֹּא הֶרְאֵיתִי אַהֲבָה אוּלַי

פָּשׁוּט אֲנִי עוֹד יֶלֶד בְּעַצְמִי

וְאַתְּ יוֹדַעַת

אֲנִי קְצָת מְפַחֵד עָלַיִךְ

מֵהַשְּׂרִיטוֹת שֶׁלִּי

מְפַחֵד שֶׁתִּגְדְּלִי מַהֵר מִדַּי

שֶׁתְּוַתְּרִי עַל עַצְמֵךְ

וְלָמָּה אַתְּ דּוֹחָה אוֹתִי כָּל הַזְּמַן

גַּם אֲנִי וְגַם אִמָּא פֹּה בִּשְׁבִילֵךְ

יַלְדָּה שֶׁלִּי

זֹאת אַהֲבָה מֻרְכֶּבֶת

בְּלִי מִלִּים

פָּשׁוּט כִּי

גַּם אֲנַחְנוּ

יְלָדִים