1. נראה שבתוך חוסר ההידברות יש בכל זאת כמה דברים שהפכו איכשהו למוסכמים. נכון שהצעקות הן אותן צעקות, אבל בתוך הרעש כבר אין הרבה אנשים, גם בשמאל, שאינם מודים שהסיפור שעליו מתקוטטים היום הוא לא רק הביטוי המכובס 'מי מגן על הדמוקרטיה' אלא בתכלס מי ייתן את המילה האחרונה במדינת ישראל, אם ההמון, שנעשה למסורתי, או האליטה, שמחזיקה בערכי המערב, ומה שמכונה העולם הנאור.

כמו הרבה התמודדויות קשות מנשוא, משיכה לבני אותו המין היא חתיכת אתגר. גם בהתמודדות איתה דרושות סבלנות רבה, תפילות ובעיקר הליכה בדרכי ה'. בסוף בסוף גם ההגבלות שה' נתן לנו מביאות טוב. גם טוב לעולם וגם לנו באופן אישי. אחרי הצגת העמדה המוסרית של מסורת ישראל, שמה שהיה אסור יישאר אסור ולא ישתנה גם אם העולם שבחוץ חושב שזה מיושן, אפשר לצאת למסע הלא פשוט.…

"את יודעת מה עשיתי בתוך המעגל?" שואלת אותי חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. "התפללתי. אמרתי לקב"ה: תן לי את המוחין הנכונים בתוך הסיטואציה המאיימת הזו, כלואה במעגל של ארבעה גברים, שבכל פעם שניסיתי לנוע בתוך המעגל הם צמצמו אותו עוד כדי להעביר לי את המסר שאין לי חופש תנועה.…

 מערכת

אחרי מיני סערת הרשת שהתרחשה בעקבות דבריו של הרב שמואל אליהו נשאלנו כיצד העזנו לפרסם דברים שאינם מסתדרים עם הרחמים והכאב שעולים כששומעים את התיאורים הקשים מטורקייה ומסוריה.

לפני מה שאנחנו הקטנים חושבים או לא חושבים על דברי הרב שמואל אליהו, יש משהו אולי חשוב יותר מהסוגיה עצמה.…

סערת ברברה – תודה!

ד"כ

כְּשֶׁסַּעֲרַת בַּרְבָּרָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת בַּחוּץ

הִיא נוֹתֶנֶת לִי הִזְדַּמְּנוּת לְלִמּוּד גָּדוֹל

זְמַן הַכָּרַת הטּוֹב וְהוֹדָיָה לְבוֹרֵא עוֹלָם.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַקֹּר הַמַּקְפִּיא שֶׁיֵּשׁ בִּרְחוֹבוֹת

וְעַל הַסְּעָרָה שֶׁמִּשְׁתּוֹלֶלֶת

עַל אֲנָשִׁים חַסְרֵי בַּיִת.

אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁכָּל מִי שֶׁעַכְשָׁו בַּחוּץ מָצָא מַחֲסֶה

אֲנִי שׁוֹמַעַת מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן אֶת הַבְּרָקִים וְהָרְעָמִים

אֶת הַגֶּשֶׁף הַשּׁוֹטֵף וְרַעַשׁ שֶׁל הֲמֻלַּת הַמַּיִם שֶׁיּוֹרְדִים בְּלִי סוֹף.…

אֱמֹר לִי מָה פְּלֶיְלִיסְטְךָ

יהושע אודרברג

מִדֵּי לַיְלָה

לִפְנֵי הַשֵּׁנָה

בִּקֵּשׁ חֲבֵרִי לִשְׁמֹעַ

אוּדִי דָּוִידִי.

אֲבָל אֲנִי אִישׁ שֶׁל שְׁוֵאקִי,

בֶּן דָּוִד וּפְרִיד,

רָאִיתִי בְּשִׁירָיו

דָּבָר מוּזָר וּמַפְחִיד.

"שִׁיר פְרִיד, שִׁיר דָּוִידִי",

קָבַעְנוּ,

וְאָזְנַי הִתְחִילוּ לִקְלֹט

שִׁיר מִסּוּג אַחֵר,

מִכִּוּוּן פְּנִימִי.…

זו צפירת הרגעה. שלטון מדינת כל אזרחיה שנלקח מהעם בכוח ובמרמה נבלם. הוויכוח הנוקב והמכריע כל כך שהיה כאן כבר שנים בעצימות נמוכה ועלה לעצימות גבוהה בשנה וחצי האחרונות, הוכרע בדרמטיות בבחירות האחרונות. שמונה עשר מנדטים פער בין המפלגות היהודיות במחנה הלאומי לבין מפלגות השמאל היהודיות.…