תמרור קורא לבירור

כמו הרבה התמודדויות קשות מנשוא, משיכה לבני אותו המין היא חתיכת אתגר. גם בהתמודדות איתה דרושות סבלנות רבה, תפילות ובעיקר הליכה בדרכי ה'. בסוף בסוף גם ההגבלות שה' נתן לנו מביאות טוב. גם טוב לעולם וגם לנו באופן אישי. אחרי הצגת העמדה המוסרית של מסורת ישראל, שמה שהיה אסור יישאר אסור ולא ישתנה גם אם העולם שבחוץ חושב שזה מיושן, אפשר לצאת למסע הלא פשוט.

חפשו עם מי אתם מרגישים הכי בנוח ושתפו אותו בהתמודדות שלכם. כמו עוד הרבה מצוקות שכל אחד ואחת מתמודדים איתם, גם אתם ראויים לאמפתיה ולתמיכה, וזה סופר קריטי.

התרבות הלהט"ביסטית שתמצאו למכביר ברשתות ממש לא רוצה שתנסו ובטח אינה רוצה שתצליחו לבחון את המשיכה שלכם, וזאת הסיבה שהיא אינה מאפשרת לאיש – לא בתקשורת, לא באקדמיה ולא ברשתות החברתיות – להתבטא בדבר היכולת לשינוי. הנה כמה דברים שכדאי לזכור, וכולם נובעים משיחות עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. אתם תמצאו ניסיונות להפריך את הדברים, ובכל זאת כל המחקרים האלה כיום מקובלים לחלוטין בקהילה המדעית.

1. לפני המדע. אנחנו הקטנים מזכירים לכם שלאורך השנים האחרונות התפרסמו כאן תשעה ראיונות עם מתמודדים שהיו במקומות מאוד קיצוניים בכל הקשור למשיכה תוך-מינית, אך הקימו משפחות מאושרות. הם עברו תהליך קשה וארוך, וכל אחד ברמה כזאת או אחרת התגבר על המשיכה התוך-מינית והקים משפחה. הם סיפרו כאן בגילוי לב גם על הקשיים, וגם תיארו את מערכות היחסים האינטימיות המשמחות והמענגות שלהם עם נשותיהם. האם זה אומר שכולם יצליחו? ברור שלא. אין שום קושי בעולם שיש בו מאה אחוזי הצלחה לתיקון. ולמרות זאת, עם כל כמה שזה נשמע סותר, לכל אחד יש האפשרות והחירות להצליח.
2. האם יש בכלל זהות מינית? בניגוד לדעה שהולכת וקונה שביתה בקרב הציבור, משיכה מינית אינה רכיב זהות קבוע. הדיבור על 'נטייה מינית' או על 'זהות מינית' פשוט שגוי, שלא לומר מטעה. ראיה בולטת לכך היא אחד המחקרים המפורסמים והמקובלים בתחום – מחקר המיניות של הביולוג האמריקאי ד"ר אלפרד קינסי – אשר התפרסם באמצע המאה העשרים בארצות הברית והכה גלים בעולם. קינסי יצר סולם ייחודי שעליו התבקשו כ-8,000 גברים ונשים להגדיר היכן הם ממוקמים בכל הנוגע למשיכתם המינית, אם לבני מינם או למין השני.

לענייננו, אחד הממצאים החשובים במאמר הראה שבגיל המציין את סוף תהליך העומק של התפתחות המינית של האדם, 45, רק 1.8% מהנשאלים הגדירו את עצמם נמשכים אך ורק לבני מינם. לעומת זאת בגיל 15 השיבו 7.4% מהנשאלים שהם יודעים לומר בוודאות שהם נמשכים לבני מינם. רואים אפוא מעל לכל ספק שלפי המחקר המשיכה המינית הולכת ומתעצבת – ומתקבעת – ככל שהאדם הולך ומתבגר.

המשמעות של הממצא הזה היא שרובם המכריע של הנערים והנערות שבשלב נערותם מרגישים משיכה לבני מינם יעברו ככל שיתבגרו תהליך שיחזיר אותם למקום הטבעי. אבל כאן חשוב לחדד משהו חשוב מאוד: ברור שככל שהנער או הנערה הללו יתייגו את זהותם כבעלי נטייה כזאת, ובטח אם יפתחו מערכות יחסים כאלה, יהיה להם קשה יותר לזכות לעבור את התהליך לכיוון משיכה לבני המין השני עם בגרותם

המשמעות של הממצא הזה היא שרובם המכריע של הנערים והנערות שבשלב נערותם מרגישים משיכה לבני מינם יעברו ככל שיתבגרו תהליך שיחזיר אותם למקום הטבעי. אבל כאן חשוב לחדד משהו חשוב מאוד: ברור שככל שהנער או הנערה הללו יתייגו את זהותם כבעלי נטייה כזאת, ובטח אם יפתחו מערכות יחסים כאלה, יהיה להם קשה יותר לזכות לעבור את התהליך לכיוון משיכה לבני המין השני עם בגרותם.

3. וכעת לשאלה: כיצד משיכה מינית לבני אותו המין מתפתחת? הדעה הרווחת היא שמשיכה מינית היא עניין ביולוגי-גנטי, אך עולם המחקר מציג תמונה אחרת לגמרי. ב-2019 עשה החוקר ד"ר אנדריאה גאנה מחקר עצום ממדים שנדגמו בו דגימות רוק של קרוב לחצי מיליון בני אדם. המחקר הציג שונות מוסברת של בין 8% ל-25% למשיכה מינית גנטית.

לשם השוואה, השונות הגנטית המסבירה למשל את צבע העיניים עומדת על בין 91% ל-97%. אם כך, מובן שגם אם יש רכיב גנטי כזה או אחר לכך שדווקא אדם מסוים מוצא עצמו מתמודד עם תהיות בעולם המשיכה שלו, הרי שבין 75% ל-92% מהמקרים אינם מוסברים באמצעות גנטיקה. העובדה הזאת שוללת את ההנחה שהמשיכה המינית שלכם לבני מינכם נובעת מהגנטיקה שלכם, שנקבעה עוד לפני שנולדתם.

4. אז איך כן? גם כאן המדע מספק קריאות כיוון חשובות:

• פגיעה מינית בגיל צעיר: כשילד פוגש את מיניותו בגיל שבו הוא עדיין לא ערוך לעבד אותה, לרוב במפגש עם בן אותו המין (התוקף), הדבר מערער בילד את ההבנה העצמית שלו ומטלטל את התפתחות המנגנונים הנפשיים שלו, והערעור גורם לו בשלב מאוחר של חייו לפתח משיכה לאותו המין שתקף אותו. במחקר שפורסם בכתב העת לחקר פגיעות מיניות בילדות בשנת 2015 נמצא כי גברים המגדירים את עצמם נמשכים לגברים העידו על עצמם שחוו פגיעות מיניות בילדות פי שלושה יותר מגברים הנמשכים לנשים.
• טראומה שקטה: אירועים המתרחשים בתחילת החיים (בין הלידה לגיל שש) מטלטלים את חייהם ונפשם של הילדים וכתוצאה מכך גם את התפתחותם הנפשית, לרבות התפתחות המשיכה המינית שלהם. אחד המחקרים המפורסמים בתחום הוא מחקרו של מורטן פריש מ-2006. מחקר זה, שנערך בקרב שני מיליון דנים, גילה שילדים שחוו גירושים של הוריהם עד שמלאו להם שש שנים נטו ב-70% יותר לפתח משיכה לבני מינם. רק תחשבו כמה אור שופך הנתון הזה על התעלומה מדוע התופעה צומחת בימינו, כשמוסד המשפחה מעורער קשות.
• הכיוון השלישי שעליו מצביע המחקר מבקש לקבוע שהמשיכה המינית כפי שתופסים אותה הצעירים עדיין אינה מגובשת כלל. גם כאן מלמד אותנו מחקרו המקיף של קינסי – שבדק לא רק את התפתחות המשיכה בנקודת זמן ספציפית אלא גם את השתנותה על פני פרק זמן ארוך – שבעוד רק 48.4% מקרב בני ה-15 ידעו להגיד בוודאות שהם נמשכים לבני המין השני, בקרב בני 45 עלה שיעורם ל-88.8%. מדובר בעצם בהכפלה של הבהירות הנוגעת למשיכה המינית בין גיל ההתבגרות לסיום תקופת ההתבגרות המינית. בדיוק כפי שאדם בן 15 מגבש את זהותו בנוגע לאופיו, למשיכותיו המקצועיות, לטעמו וליחסו כלפי העולם המקיף אותו, כך מתפתחת אט אט גם המשיכה המינית בגיל זה.

המשמעות של שלושת ההסברים האלה רחבה אפוא הרבה יותר מסוגיית המשיכה התוך-מינית. יש כאן התעלמות לא מוסרית מהקשיים האישיים הטמונים בשורש הבחינה של המשיכה המינית. למעשה התרבות הלהט"ביסטית פועלת להדחיק את הקשיים האישיים הטמונים ברוב המכריע של המקרים שבהם מתגלים משיכות תוך-מיניות.

זה חלילה לא אומר שמשהו בכם לא בסדר בהשוואה למישהו אחר. כל אחד מוצא בשלב מסוים את נקודות הקושי שלו במסעותיו בחיים. לכולם יש כאלה, אתם יודעים. בעבורכם ההתמודדות עם המשיכה המינית היא בעיקר צוהר להכיר את עצמכם עמוק יותר.

לראיה, מחקר משנת 2020 שפורסם בארצות הברית בדק איך מגדירים בני נוער את המשיכה שלהם על פני השנים 2009–2017. מהמחקר עולה בבירור שמספר בני הנוער שהגדירו את עצמם נמשכים לבני מינם הכפיל את עצמו, וכמוהו גם מספר בני הנוער שעוד לא ידעו להגיד למי הם נמשכים. יתרה מזאת, עם העלייה בדיווחים על עלייה בבלבול בתחום המשיכה עלו גם פי שלושה הדיווחים על דיכאונות ואובדנות. היה אפשר לצפות שככל שהשיח יהיה מכיל יותר כך ירדו המדדים הללו, ואולם גם הדוגמה האמריקאית מציירת תמונה מורכבת בהרבה מזו שמנסים לא פעם לצייר.

וזאת אולי הטרגדיה הגדולה יותר: הלהט"ביזם הוא בעצם תרבות שרואה במשיכה של בני נוער וצעירים את כל חזותם. תרבות כזאת מונעת מהם את היכולת להתבונן פנימה, שוללת מהם את החופש והמרחב לבחון באומץ מי הם ומי הם מייחלים להיות. אבל בפועל זה ממש לא כך: המשיכה המינית – כאשר היא נחווית כחריגה מהנורמה החברתית – היא בסך הכול תמרור הקורא לבירור.

המשמעות רחבה אפוא הרבה יותר מסוגיית המשיכה התוך-מינית. יש כאן התעלמות לא מוסרית מהקשיים האישיים הטמונים בשורש הבחינה של המשיכה המינית. למעשה התרבות הלהט"ביסטית פועלת להדחיק את הקשיים האישיים הטמונים ברוב המכריע של המקרים שבהם מתגלים משיכות תוך-מיניות. זה חלילה לא אומר שמשהו בכם לא בסדר בהשוואה למישהו אחר. כל אחד מוצא בשלב מסוים את נקודות הקושי שלו במסעותיו בחיים. לכולם יש כאלה, אתם יודעים. בעבורכם ההתמודדות עם המשיכה המינית היא בעיקר צוהר להכיר את עצמכם עמוק יותר

חמלה אמיתית

כל נער או נערה החווים התלבטויות בנושא מוכרחים לשתף את המעגל הקרוב שלהם כדי לקבל את התמיכה המורלית – ובעת הצורך גם המקצועית – שהם ראויים לה. אולם טוב יעשו אם ישמרו לעצמם אוויר לנשימה ומרחב לתנועה כדי לברר לעצמם את הסוגיה ללא רעשי רקע מיותרים.

אתם יקרים ואהובים לפני המקום, וקל וחומר לפני כל אחד ואחד מהסובבים אתכם, ואתם חווים התמודדות מורכבת הדורשת כוחות נפש גדולים. אך חשוב שתדעו שמתוך היכרות עם סיפורים של מתמודדים רבים, התמודדות זו אינה דרך חד-סטרית. בעבודת נפש עמוקה תוכלו גם לגלות בתוככם צדדים עמוקים וגם לעבור תהליך שיסייע בהפחתת עוצמתה של המשיכה ובהעצמת היכולת שלכם בבגרותכם להקים משפחה בעזרת ה'. ההטעיה שלפיה "אם רק תצאו עם זה כבר החוצה" תיתקלו בעולם ורוד ובדרור מיני ללא מצרים תפנה את דרכה למציאות לא פשוטה שתתגלה עם השנים.

לאן שלא תחליטו שאתם מעוניינים לנתב את חייכם, יש מחויבות מוסרית של הסובבים אתכם ושל האוהבים אתכם לאחוז בידכם ביד אוהבת ובוטחת ולהזכיר לכם שבנים אנחנו לה' א-לוהינו. זאת אהבה וחמלה אמיתית.

שיח פנימי

מורים יקרים, מסתובבות בשוק כל מיני סדרות הכנה להורים ולמורים כיצד להתמודד עם תלמידים החשים משיכה לבני מינם. חובתכם העליונה היא לבדוק היטב מה אתם מכניסים לכיתתכם. אם באמירה של 'הכול במסגרת ההלכה' נשמעת גם לגיטימציה, ייתכן שההכנה שלכם עושה נזק רב יותר לתלמידים שלכם. ודאו שהאמירה המוסרית של התורה נמצאת שם ועוזרת לכם להכווין את התלמידים לריסון, לתקווה לשינוי ולהקמת משפחה כדת משה וישראל.

חובה עלינו, אנשי המסורת ומי שאושרם ועתידם של ילדינו לנגד עינינו, לפעול בכל כוחנו נגד תרבות המקדמת להט"ביזם, תפיסה תרבותית שלפיה אדם מביט בעולם מבעד למשקפיים של מיניות, וכל דבר אחר בחייו נצבע בגוון של משקפיים אלה. רק באמצעות מאבק משותף להחזרת השיח למקומו הפנימי, העדין והפרטי יקבלו הנערים והנערות האהובים שלנו את המרחב שהם ראויים לו לעמוד על דעתם ולחיות את חייהם בצלם א-לוהים.

המאמר נכתב בשיתוף שני פסיכולוגים מוסמכים.

קישורים מקוצרים למחקרים:

המחקר של גאנה: https://bit.ly/3IjaNk5

המחקר של פריש: https://bit.ly/41fKofw

מחקר ארצות הברית 2022: https://bit.ly/3kmfxNV

המחקר בכתב העת לפגיעות מיניות בילדים: https://bit.ly/3Z9pxZI