כמה מוזר. נדמה שככל שהעולם מתפתח, כך הגדרות הבסיס הראשוניות ביותר הולכות ומיטשטשות. רק בשבועות האחרונים סוערת המדינה סביב המושג 'אמא', ולא אדבר בכלל על ההמלצה של האקדמיה ללשון העברית, שלפיה יש לכתוב את המילה אמא ביו"ד: אימא.

האם אמא היא מי שילדה את הילד?…

"נח צדיק תמים היה בדורותיו", ופירשו חז"ל: "יש הדורשים לגנאי ויש הדורשים לשבח". לפי הפירוש הראשון, בדורותיו הירודים היה צדיק, אבל אילו חי ליד אברהם אבינו, לא היה נחשב צדיק. בפירוש אחר אומרים חז"ל: אם בדורותיו החזיק מעמד, קל וחומר שהיה צדיק עליון אילו היה בחברה טובה.…

בחול המועד, כששוב ירדתי חמש קומות לסוכה כי שכחתי משהו למעלה, נעצרה לידי בחניית הבניין מכונית ובה אישה נרגשת: "תדעי לך", אמרה, "שבזכותך בניתי לילדים שלי סוכה קטנה ויפהפייה ושמחנו כל כך!"

וכשלא זכרתי מיהי בדיוק, היא סיפרה לי שממש לפני החג היא עברה את אחד הימים הקשים בחייה.…

"וחג הסוכות הוא המבחן איך יעמוד בניסיון השמחה", כתב הרב דסלר. מה, עוד לא סיימנו עם המבחנים של הימים הנוראים? מסתבר שלא. המבחן הזוגי לא יהיה כשנפסיק לריב, כשנתפייס, כשנסלח. האהבה מחכה שנשמח. מבחן האמת יהיה רק כשבן זוג יוכל לומר לזוגתו: "אני כל כך שמח בך!"…

הנביא כועס בשם ה' על מי שצמים ביום הכיפורים, עומדים להתעלף מחולשה, מכופפים "כאגמון ראשם" וחושבים שבזה תיקנו משהו. התיקון החברתי! צועק הנביא, דאגה לשקופים! הגר, היתום והאלמנה, הרעבים, הערומים שעלינו לכסות.

אנחנו מכירים היטב את הקריאות האלה ערב הבחירות.…

השבוע פרסמה מורה בתיכון פוסט, והוא חרך את הרשת – בעיקר בתגובות זועמות. "מה שלחתם לי?!" כתבה. "הורים! האם ראיתם איך נראים הילדים שלכם בתום חודשיים של חופש? האם ראיתם כמה שמנו?! כמה רזו במשקל בצורה קיצונית? שלחתם אליי ילדים מכורי מסכים, עם עיניים ריקות וחלולות.…

אם נשאל נער או נערה במה יעדיפו לעסוק בבגרותם, אם ירצו להיות שופטים או שוטרים, נדמה לי שהתשובה ברורה. זה לא רק הדימוי השלילי שדבק במשטרה ובשוטרים, זה ההבדל שבין היותנו אנשי הגות להיותנו אנשי התנהגות.

כשהייתי סטז'רית בבית המשפט המחוזי, אני זוכרת ממש את ההילה שהרגשתי מעל לראשי כשכתבתי הכרעות דין.…

"אז ימימה, מה ה' רוצה?" אני שומעת את השאלה הזו במיליון וריאציות, בדרך כלל במצבי משבר, כשמישהי מרגישה שהיא "צדיקה ורע לה", כשקורה דבר מה שלא ציפו לו.

ופעם אחת בלבד מוזכר הקב"ה כמי שרוצה משהו. לא כתוב שהוא רוצה שנרבה דעת, לא כתוב שהוא רוצה שנירפא או אפילו שניגאל.…

ואהבת!

בשום דת אחרת בעולם אין ציווי להתאהב במחוקק, להצהיר לו אמונים מדי יום, לנשק את ספר החוקים שלו! פרשת ואתחנן תכתוב את הציווי לאהוב ("ואהבת") סמוך לתקציר ספר החוקים (עשרת הדיברות). מהי האהבה הזו? איזה צורך היא באה למלא?…