עניין מיוחד מצינו במזבח שלא מצינו בשאר כלי המקדש. במקדש היו שני מזבחות, המזבח החיצון והמזבח הפנימי, וצריך להבין עצם סיבת הכפילות, וכן מדוע האחד ממוקם בהיכל והשני מחוצה לו.

ישנה משמעות עמוקה מאוד לכלי המקדש וסדרי עבודתו. כלי המקדש מקבילים לשיעור קומת האדם.…

משה נחמני

הוא הקים כמה בתי ספר והיה מנהל בית ספר, עורך ספרים, יו"ר חובבי הבמה העברית, ממייסדי תל אביב, מראשוני רמת גן, ממקימי רמת ישי וממייסדי בית הכנסת הגדול בתל אביב, וכן שימש ראש ועד הקהילה בתל אביב, ראש בית המדרש למורים, נשיא הכבוד של קרן היסוד, ראש בית משפט השלום העברי המחוזי, חבר המזרחי ועמד בראש סניף 'מפעל התורה' בתל אביב.…

על אבני החושן נאמר "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות כח, כט). העובדה שהכוהן הגדול נושא את שמות בני ישראל טומנת עומק גדול, שהרי השמות הם גילוי העצם והמהות של כל דבר.…

בחיי שזה מרגש יותר מהלידה. כך הרגשתי בעלייה לתורה של הבן הבכור שלנו שערכנו בכותל המערבי. שלושה ימים לא אכלתי ולא ישנתי עד לרגע הזה שאני באמת לא יודעת להסביר אותו במילים.

במקום שבו גדלתי טקס בר מצווה או בת מצווה היה בעיקר אירוע להמוני משתתפים בערב באולם אירועים.…

1.

ביום שני תענית אסתר, ביום שלישי פורים, וביום רביעי – שושן פורים, בירושלים. חברה טובה שיתפה אותי ברעיון קטן, על מה שאפשר ללמוד מאסתר המלכה מול אתגרי חיינו:

"שלוש מילים עוצמתיות מתארות כיצד אסתר יצאה למשימה: 'וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת'.…

בשבוע שעבר סיפרנו על ר' זלמן מייזל, מראשי אגודת הסתרים 'אחוה', שהיה הרוח החיה בהקמת המזרחי בארץ ומייסד החינוך הדתי-לאומי בארץ.

הפעם נספר על ידידו וקרוב משפחתו, ר' אליהו אהרן כהנא, מייסד 'אחוה' ביפו. דודו, מחנכו ומעסיקו של מייזל בהיותו אברך צעיר היה ר' זאב שחור, גיסו של רא"א כהנא.…

נדמה לי שעם שני הבחורים המוארים שנקברו השבוע, וכמוהם גם עם יתר שנים עשר קורבנות פיגועי החודש הזה, נקברו גם כמה מיתוסים שהתרגלנו להאמין בהם.

בחודש הזה קברנו את המיתוס שלפיו כבר אי אפשר למצוא בעולם את השילוב שבין תורה, עם וארץ.…

הציווי על בניית המשכן בפרשת תרומה מגיע מייד לאחר מתן תורה, כי הוא המשך ישיר של מעמד הר סיני. הקשר בין המשכן ובין מעמד הר סיני הוא עניין עמוק מאוד, וההתבוננות בקשר הזה היא צוהר להבין הן את מהות התורה והן את מהות המקדש ותכליתו.…

אני באמת חושבת שאבדה הבושה. כשהתיישבתי לכתוב את הטור השבוע הרגשתי בטן מלאה כל כך על כל מה שקרה וקורה בארץ, שלפעמים אני חוטאת בתחושת ייאוש. איך נחזור מכאן להיות עם אחד שיודע להתאחד ברגעים הקשים? איך נסתכל זה לזה בעיניים ונדע שאנחנו משפחה?…