בפרשתנו אנו קוראים את קריאתו של הכוהן משוח המלחמה לצבא ישראל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. כִּי ה' אֱ־לֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם" (דברים כ ג-ד).…

מצוות מעשר שני, הכתובה בפרשתנו, לכאורה אינה מובנת כל כך. שכן בשונה משאר תרומות ומעשרות, שאותם נותנים לאחרים, את המעשר השני האדם אוכל בעצמו, אך הוא מצווה להעלות את הפירות לירושלים ולאוכלם שם. מדוע הטריחה התורה את האדם להעלות פירותיו ולאוכלם בירושלים?…

הגמרא במסכת יומא אומרת שכשנכנסו גויים להיכל בזמן חורבן הבית, ראו שהכרובים מעורים זה בזה. וזו לשון הגמרא (יומא נד ע"ב): "אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה". מדברי הגמרא הללו עולה שבזמן החורבן לא זו בלבד שהיו פני הכרובים איש אל אחיו, אלא היו ממש דבוקים וחבוקים זה בזה.…

התורה מלמדת שמשה כתב את המסעות על פי ה', כל מקום ומקום ששהו בו בני ישראל. מבואר בספרים שהמקומות הללו מבטאים מצבי חיים שונים אשר נרמזו בשמות המקומות. 'מרה' רומז על מרירות, 'מִתקה' על מתיקות וכיוצא בזה. המסעות הללו רומזים למסעות החיים של עם ישראל לדורותיו, לכלל ולפרט, אשר יש בהם תקופות ורגעי חסד, ויש תקופות מאתגרות יותר.…

בימינו אנו עדים למלחמה בין האמת לשקר. עם ישראל דובר אמת וצדק על זכותו על ארץ ישראל, על מוסריותו ויושרו, טהרתו וצדקתו. לעומתו אויבי ישראל, 'אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר', מציירים תמונה שקרית הפוכה ותובעים את ישראל בשם ה'מוסר' המעוות והשקרי הזה.…

בני ישראל שבמדבר מונהגים בהנהגה ניסית נפלאה ועליונה למעלה מסדרי הטבע. ה' מוציא אותם ממצרים באותות ובמופתים, ענני כבוד מלווים אותם במסעם. כל עם ישראל הכיר את גדולת ה', שכוחו וגבורתו מלאי עולם.

במובן זה נראה לומר שגם המרגלים שאמרו "אפס כי עז העם היושב בארץ" לא העלו בדעתם שהקב"ה אינו מסוגל להכניס ארצה את בני ישראל.…

אחת מדרכי התפילה, בייחוד בשעת צרה, היא הצעקה, כאומרו "ויצעקו בני ישראל אל ה'", וכן הוא אומר כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ". בדומה לתפילה גם הצעקה היא דיבור, אלא שהיא מבטאת את הדיבור באופן שונה וייחודי.…

זכינו ברוך ה' לאור הגדול של חג השבועות, שבו הלב נפתח אל התורה ומבקש לקנותה באמת. ראוי שנעסוק בנקודה חשובה מאוד והכרחית עבור קניין תורה.

פעמים רבות האדם מרגיש את עונג התורה ומתיקותה, וכן את החיבור האישי אליה (שעליו כתבנו כאן בשבוע שעבר).…