בערב שבועות ביקש ממני איש בעל חסד שאסייע בפרסום הפרויקט המיוחד לקראת החג:

"לולא תורתך שעשועיי", יאמר דוד המלך, "אז אבדתי בעוניי". שעשוע?! והרי כשאמר דוד על התורה:

  השבועה, היא מוסד מטורלל. הרי אילו הייתה הפעולה, שעליה מדברת השבועה, פעולה צפויה והגיונית,

השבוע דיברתי לפני בנות סמינר מתוקות שהגיעו לשבוע מארצות הברית. כרגיל, אם אנחנו לא בסלולרי

נולדנו לדור שמחפש דבקות, דור שמחפש שייכות לדבוקת מעריצים ענקית: מעריצים של זמר מפורסם ולהבדיל

כְּשֶׁתֵּל אָבִיב מְדַמֶּמֶת רוֹאִים לָהּ אֶת הַיְרוּשָׁלַיִם כְּבִישׁ אֶחָד חֶבֶל טַבּוּר קוֹשֵׁר וּמְחַבֵּר בֵּין הַשְּׁתַּיִם

"וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר" תאמר לנו הפטרת שבת הגדול, והרב וולבה זצ"ל ישאל

הרב יונתן זקס, בספרו החדש 'מוסריות', קובל על התופעה שהוא מכנה "דת הסלפי". הוא מצטט

מעולם לא פירשו חז"ל שתיקה כשם שפירשו את שתיקתו של אהרן לאחר מות בניו. האם