"לולא תורתך שעשועיי", יאמר דוד המלך, "אז אבדתי בעוניי". שעשוע?! והרי כשאמר דוד על התורה: "זמירות היו לי חוקיך" אומרים חז"ל שה' כעס עליו, מפני שהתורה איננה זמירות, אז שעשוע? משחק?!
ורק השבוע, כשלימדתי איך עוף לא צייץ ופרה לא געתה בזמן מתן תורה, אמרה לי מישהי: "ככה בדיוק נראה הבן שלי כשהוא במשחק מחשב" והסבירה לי הכול…
הבית יגעש והם לא יזוזו. החדר מבולגן והם לא ישימו לב. תקראו להם שוב ושוב, והם? לא רואים ולא שומעים את הקולות. מכורים.
כך בדיוק ראה ככל הנראה דוד המלך את הכוח שיש בתורה. בדיוק הכוח שממסמר אותם כך למחשב.
א. רואים את הקולות. זו לא קריאת ספר, זו קריאת כיוון, זו הוראה שיש למלא. כך כשלומדים תורה, יש לראות, כך לפי איגרת הרמב"ן, הוראה מעשית לעכשיו ממש. מה המקש שיש ללחוץ עליו, לאן פונים עכשיו.
ב. קצר! אין סבלנות למסר ארוך. הם ירצו את כל התורה על רגל אחת. והקב"ה 'יתמצת' כל הזמן: עשרה דיברות, שבע מצוות בני נח, בא חבקוק והעמידן על אחת: אמונה, דף יומי, לא היה דור שבו אפשר לצרוך את החוכמה הזו, גם על רגל אחת מפני שאין להם משהו ששנוא עליהם יותר מהאורך, וגם כשירצו לומר שזה ארוך מדי, הם יאמרו את זה בראשי תיבות: אמ"לק.
ג. אקטואלי! אין עידן שבו נדחפת האקטואליה לפסוקים כשם שהיא עושה זאת היום. מכתב א-לוהים יומי , כתוב על המסך, בנט ופרשת נשא, סוגיית הגיור ורות, עוגת הגבינה והר סיני, פרשה ואישה.
ד. תנועה! על המסך זזים דברים. גם הלימוד צריך שיזוז, יאמר הבעל שם טוב בצוואתו: "ולא ילמוד כל העת באותו הספר". הוראה לקשיי הקשב והריכוז. תתמידו בלא להתמיד.
ה. אפליקציות הזוגיות. "כי התורה משדכת שידוכים" יאמר רבי נחמן מברסלב ויסביר בהסבר מיסטי, שלימוד התורה חושף את הלומד לדעות הפוכות בתכלית שיתיישבו בסוף באותה תורה עצמה. גם בן הזוג יהיה לעיתים הפוך בדעותיו. לימוד התורה יפייס את הנפש עם השונות הזו ויאפשר את השידוך. "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו", יאמר רבי נחמן: "כי שפתי כהן ישמרו דעת" ראשי תיבות שידוך.
ו. התנגחויות בטוויטר. הרב וולבה יקרא להתנגחות הזו "יצר החברותא". תוציאו את היצרים האלה בצורת ויכוח על סוגיה בגמרא, "את והב בסופה": תצעקו זה על זה במהלך לימוד הסוגיה, ולא תקומו ממנה מבלי שתאהבו זה את זה בסופה…
ז. הפסדתם? אפשר לשחק שוב. עשרת הדיברות מנוסחים בלשון עתיד. הן לא יאמרו: "don't steal", לא לגנוב. הן יאמרו: גנבת פעם? או קיי. הפסדת בטורניר הראשון. ועכשיו? לא תגנוב עוד. נסה שוב.
"עזבי אותך אימא", אמר לי הבן שלי כשנאמתי לו את הרשימה הזו, "זו פשוט הבטלה! אל תחפשי משהו אחר! המסך עובד, אנחנו נחים".
"כך בדיוק התורה", אמרתי לו. "גם כשאינך עושה דבר, אם למדת בה – 'היא עמלה לך במקום אחר' בכלל…"
גם משה רבינו ראה מסך עבה. אבל הוא ניגש אל הערפל אשר שם הא-לוקים.
