בחז"ל רעידת אדמה היא אירוע רוחני מכונן. היא קרתה ביום שבו נפרצה חומת ירושלים כשחזיר נעץ בה את טלפיו, "ונזדעזעה הארץ ת"ק על ת"ק פרסה". כשביקש יונתן בן עוזיאל לגלות את הקץ, הזדעזעה הארץ, והוא לא הורשה לעשות זאת.

"כשהקב"ה רואה את בניו נתונין בצרה, מוריד שלש דמעות אל תוך הים הגדול היינו – גוהא", וחז"ל מבארים: "זו רעידת הארץ".…

כך נראה אבלה של פריפריה. בתי אבלים ריקים למחצה בנווה יעקב אחרי השבת הקשה הזו. הנרצחים אינם בקבוצת השווים של איש. משפחה חרדית קשת יום, יוצאת אוקראינה, תקליטן אהוב, זוג לא צעיר שמצא סוף סוף שלווה ובית, גבאי בית כנסת.…

הרבנית ימימה מזרחי

השבוע פוטרו אלפי עובדים מחברת גוגל העולמית. חלקם אפילו לא קיבלו הודעה מסודרת מהמעסיק חסר הפנים. הם מתארים כיצד ניסו בבוקר להיכנס למחשב, והודעה בישרה להם שהגישה שלהם נחסמה.

בהיעדר מכתבי פיטורים החלו פתאום המפוטרים לכתוב בעצמם אלפי מכתבים, מכתבי מפוטרים.…

ובכן, כמה באמת היו שם? בשם מי הם מפגינים? ואיך אנחנו אמורים להגיב?

ההפגנה הראשונה אי-פעם בהיסטוריה התרחשה בפרשה שלנו ממש: "ויראו שוטרי בני ישראל אותם ברע… ויפגעו את משה ואת אהרן ניצבים לקראתם". דתן ואבירם, המפגינים המיתולוגיים, חוסמים את נתיב התנועה של המנהיגים, משה ואהרן, והם באים בשם מערכת המשפט: "ויאמרו אליהם: "ירא ה' עליכם וישפוט!"…

פרעה, האיש החכם הזה, היה מלך התרחישים. עוד לפני שמישהו חשב בכלל להשתלט על המדינה שלו הוא ביקש להקדים רפואה למכות. הוא חישב את הנתונים בדייקנות אסטרטגית: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה… ונלחם בנו ועלה מן הארץ".…

האמוג'י שכיכב בהודעות ששלחו לי בשבועיים האחרונים היה זה שבו היד מליטה את הפנים, אמוג'י שמשמעותו 'אימאלה, איזה בושות'. האמוג'י צורף כמובן לציטוט מביך של מישהו 'משלנו', חבר כנסת דתי, רב או פוליטיקאית.

ואז התחילו גם אנשי תקשורת להתבייש בנציגיהם בכותרות: "זהירות!…

השבוע התרחש מחזה לא שכיח בחברה המפולגת שלנו. חרדים חברו לסרוגים, חילונים לדתיים, מזרחים לאשכנזים, ימנים לשמאלנים ואפילו ביבי לבנט.

כולם נקבצו לספוד לאיש הגדול הזה, הרב חיים דרוקמן זצ"ל. כל המחלוקות נמסו לאורה של האהבה הגדולה שלו לכל אדם מישראל.…

איך ייתכן שבמשפחה מתנהגים כמו נוכרים? איך ייתכן שבקלות כזו מוכרים אח? איך ממשיכים מריבה משפחתית עתיקה כשאפילו לא זוכרים איך התחילה? השורש נכ"ר חוזר בפרשותינו שוב ושוב: "הכר נא!" אומרים האחים על כתונת מגואלת בדם, "הכר נא!" אומרת תמר ליהודה על החותם, המטה והפתילים, ויוסף בפרשתנו מתנכר לאחיו, והם אינם מכירים אותו.…

אחד הדברים שמסיבים לתלמידותיי אושר צרוף הוא היכולת לבוא אליי לאחר שנה ולומר לי: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו!" לאמור: עשיתי את הסגולות שלימדת לפסח, לפורים או ליום האם, וכלום לא קרה.

מה שורש השמחה הזו? רק האמונה האבסולוטית בניסים: תראי!…