חורף, גשם. לילה. עשרות אלפי יהודים צועדים שעות ארוכות בכבישים מתפתלים בין כפרים ערביים עוינים. עיניהם נשואות אל ההר שבמעלה הדרך, שרק כמה עצי ברוש ואורן מסתירים אותו. ביניהם אפשר להבחין במגדל מים ישן צבוע בכתום. חומש.

כל עשרות אלפי הצועדים הולכים בדרכו של אדם שרובם המוחלט לא הכירו כלל עד לפני שבוע.…

השוטרים שנגחו ברכב שבו נסע אהוביה ממשיכים כרגיל בתפקידם במשטרה ורודפים יומיום את תושבי הגבעות, חבריו של אהוביה. לפחות הציבור בחר להסיר את המחיצות ובא להכיר מקרוב את בני הנוער המסורים האלה

זה היה בוקר יום שני חורפי, ו' בטבת תשפ"א, לפני שנתיים בדיוק.…

על הגבעות החשופות ביהודה ושומרון יש מעין צבא קטן של חיילים, צבא שמורכב מעשרות נערים ומשפחות הנלחמים בחזית המאבק על הארץ. הם נמצאים שם בשבילנו בחורף ובקיץ, ביום ובלילה, ומתמודדים עם תנאים קשים ועם אתגרים מבית ומחוץ. זו חבורה של אזרחים שהחליטו להקדיש את חייהם ולצאת להילחם על עתיד השטחים הפתוחים שמדינת ישראל הפקירה.…

אחד הנושאים שעמדו בלב הקלחת הציבורית סביב המשא ומתן להקמת הממשלה בשבועות האחרונים הוא ללא ספק דרישתו של יו"ר מפלגת הציונות הדתית לקבל סמכויות נרחבות על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, סמכויות שלפי הסבריו של סמוטריץ' יקצצו בשלב ראשון את כנפיו של הגוף השולט ביו"ש, ולאחר מכן יגרמו לסגירתו הסופית.…

יום ראשון, שבע וחצי בבוקר: קבוצה קטנה של מתפללים עטורי תפילין ועטופים בטליתות יוצאת במהירות מבית הכנסת ביישוב פדואל שבשומרון באמצע תפילת שחרית. חלקם מציצים הצצה חטופה במכשיר הטלפון. לא, לא מדובר במתנדבי איחוד הצלה או מד"א, לא מדובר בתאונת דרכים חלילה או בחשש לחדירת מחבלים ליישוב.…