השוטרים שנגחו ברכב שבו נסע אהוביה ממשיכים כרגיל בתפקידם במשטרה ורודפים יומיום את תושבי הגבעות, חבריו של אהוביה. לפחות הציבור בחר להסיר את המחיצות ובא להכיר מקרוב את בני הנוער המסורים האלה
זה היה בוקר יום שני חורפי, ו' בטבת תשפ"א, לפני שנתיים בדיוק. בסביבות השעה שתים עשרה בצהריים החליטו שני שוטרי ימ"ר ש"י שנהגו בניידת משטרה סמויה לצאת במרדף בכביש אלון, סמוך ליישוב כוכב השחר, אחרי רכב שישבו בו חמישה נערי גבעות. המרדף המסוכן הסתיים בניגוח מכוון של הרכב שבו נהגו הנערים. רכבם עף מהכביש, התגלגל פעמים מספר ונעצר לבסוף בשטח שליד הכביש על כמה סלעים גדולים.
מייד אחרי התאונה הקשה זינקו השוטרים מהניידת, חבשו כובעי משטרה, אזקו את הנערים החשודים והתחילו להוביל אותם לתחנת המשטרה בחשד שהיו מעורבים באירוע יידוי אבנים על רכבים ערבים.
אנשי הצלה ורפואה שהגיעו לזירת התאונה לא הורשו לטפל כראוי בפצועים האזוקים שגנחו מכאבים, והשוטרים זירזו אותם לעזוב את הזירה ולתת להם לפנות את העצורים למעצר בתחנת המשטרה של מחוז ש"י, ליד מעלה אדומים. רק אחרי דקות ארוכות התגלה שברכב היה עוד נער, אהוביה סנדק שמו. הוא נמצא ללא רוח חיים מתחת לרכב המעוך של הנערים.
עד היום לא נעשה צדק עם אהוביה וחבריו. לאחרונה התפרסמו עדויות של מי שהיה אז סגן יו"ר מח"ש, משה סעדה, היום ח"כ מטעם הליכוד, שאמר חד וחלק שחקירת הדריסה של אהוביה טויחה, והאשמים האמיתיים במוות הנוראי שלו לא הועמדו לדין בכוונת מכוון
טיוח מכוון
ברגע שהתגלתה תוצאת התאונה הקטלנית סגרו השוטרים את הזירה והרחיקו ממנה את כל הנוכחים, מנעו מכתבים ומאנשי תקשורת לתעד את המקום, מנעו ממתנדבי זק"א להגיע ולטפל בגופה ואף חסמו את כניסתו לשטח של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' שהוזעק למקום. צלם אחד, אלעזר ריגר מיצהר, הצליח לתעד את הרכב המשטרתי הפוגע, שסימני הפגיעה ניכרים בחזיתו. תמונה זו הפריכה את טענות השוטרים שלא היה ניגוח מכוון ברכב והתאונה הייתה עצמית, של יושבי הרכב הנפגע.
במשך שעות עסקה כל צמרת המשטרה של מחוז ש"י בתיאום עם משרדי מח"ש והפרקליטות ובטיוח של התאונה הקטלנית. מצלמות הרכב הפוגע נעלמו, השוטרים לא זומנו לתת עדות על התאונה ותיאמו ביניהם גרסאות, במח"ש התעלמו מהתלונות של הנערים שנפצעו בתאונה, והיו עוד מחדלים רבים וקשים.
מכל רחבי הארץ יצאו אלפי יהודים לרחובות להפגין על המעשה הנורא ועל הטיוח שנעשה בשידור חי לנגד עיניהם של כל תושבי המדינה. בימים הבאים נחשפו ברשתות החברתיות ובתקשורת עוד ועוד מעללים של שוטרי המפלג לפשיעה לאומנית של ימ"ר ש"י, יחידה משטרתית המעורבת במאות מעשים מזעזעים נגד תושבי יהודה ושומרון בכלל ותושבי הגבעות בפרט.
עד היום לא נעשה צדק עם אהוביה וחבריו. לאחרונה התפרסמו עדויות של מי שהיה אז סגן יו"ר מח"ש, משה סעדה, היום ח"כ מטעם הליכוד, שאמר חד וחלק שחקירת הדריסה של אהוביה טויחה, והאשמים האמיתיים במוות הנוראי שלו לא הועמדו לדין בכוונת מכוון.
לא רק שלא העמידו לדין את השוטרים שדרסו את אהוביה למוות, הם ממשיכים כרגיל בתפקידם במשטרה, במפלג לפשיעה לאומנית, רודפים יומיום את תושבי הגבעות ומציקים להם במעצרים, בהרחקות מנהליות, בפינויים ובהריסות.
אבל נוסף על ההפגנות ועל דרישת הצדק החשובה, נוסף על הכאב העצום, היו תחומים שבהם כן התחולל שינוי לטובה, כמו הכרת דמותו של אהוביה, נער צעיר אבל נחוש, שהולך בשבילים שהוא סולל בעצמו בדרכו השקטה, ודמותו הייחודית המחייכת מבין כל שלטי ההפגנות וכותרות העיתונים החלה לפעול את פעולתה.
אנשים רבים שלא הכירו כלל את נוער הגבעות עד לרגע זה או שהיכרותם איתם הסתכמה בקריאת כמה כתבות שטנה בעיתונות הכללית, החלו להתעניין ולשאול מי היה אהוביה, מה עשה בחייו ומה פשר הרדיפה חסרת הפרופורציות של יחידה שלמה במשטרה אחרי כמה נערים בעלי פאות המתגוררות בגבעות בהרי יהודה ובשומרון.
"הרבה אנשים לא הכירו אותנו ולא רצו לשמוע עלינו בכלל. התקשורת הייתה מפרסמת בכל שבוע כתבה אחרת שמכפישה את נוער הגבעות ומציירת אותנו כאנשים הזויים שאין למה לנסות לדבר איתם בכלל. היינו עוברים פינויים קשים ונשארים לבד לבנות את הבתים מחדש. גם מבחינת המועצות והיישובים ההתנהלות לא תמיד הייתה קלה. אבל אחרי הרצח המזעזע של אהוביה דברים השתנו"
קשר בלתי אמצעי
אחד הדברים המרכזיים שקרו בעקבות מותו של אהוביה הוא הקשר המיוחד שנוצר בין תושבי הגבעות לבין ארגון רבני הארץ הטובה, הארגון כולל קבוצת רבנים גדולה מהציבור הדתי-לאומי ופורום צעיר שמורכב מאברכים ורבנים צעירים מרחבי הארץ.
כמה שבועות אחרי הרצח של אהוביה הגיעו הרבנים הצעירים לסיור ראשוני בגבעות והתפעלו ממסירות הנפש של התושבים. הם פנו לגדולי הרבנים של הציבור הציוני-דתי, ובהם הרב דרוקמן זצ"ל, הרב דוד חי הכהן, הרב שמואל אליהו והרב אריה שטרן, וקבעו כמה פגישות וסיורים של הרבנים בגבעות. הרבנים שבו והדגישו לנערים ולציבור כמה חשובה מצוות יישוב הארץ ואיזו זכות גדולה נפלה בחלקם של מי שזוכים לקיים אותה במסירות נפש כזאת.
נוסף על הרבנים שטף את הגבעות בכל רחבי יהודה ושומרון גל של מבקרים מכל התחומים ומכל הסוגים: עשרות תלמידי ישיבות, אולפנות, מכינות וגם תיכונים חילוניים הגיעו בעצמם לראות ולהכיר את התושבים בגבעות היכרות ישירה. אלפי שעות של מפגשים ושיחות עמוקות חיברו בין אנשים שלעיתים נראה שאין שום סיכוי ליצור קשר ביניהם.
"זאת תופעה מדהימה", מספר נתנאל בוקאיה, חברו של אהוביה ממעוז אסתר. "אתה יכול לראות נער גבעות בן 19 שקיבל מהצבא פטור משירות על 'אי-התאמה' יושב ומדבר לתוך הלילה על חשיבות יישוב ארץ ישראל עם בחור ממכינה חילונית, או נערה חילונית מתל אביב באה לשמוע ולהכיר אישה צעירה בת גילה, מחזיקה בזרועותיה את בנה הקטן ומחממת את הבית בתנור גז, ומספרת לה על הקשיים של יישוב הארץ לצד תחושת השליחות והשמחה שמתלוות לכל בית חדש שנבנה".
אבל החיבור לא רק הצביע על הניגודיות בין האנשים, הוא בעיקר הסיר את המחיצות. לקבוצות הרבות שבאו לבקר בשנתיים האחרונות התגלה לא רק שנערי הגבעות הם בני אדם, אלא אפילו שהדעות שלהם והאידאולוגיה הברורה והמוצקה שלהם לא תמיד רחוקה כל כך ממה שהם בעצמם חושבים בתחומים רבים.
"אני זוכר איך היה לפני יותר משנתיים", ממשיך בוקאיה לתאר את השינוי, "הרבה אנשים לא הכירו אותנו ולא רצו לשמוע עלינו בכלל. התקשורת הייתה מפרסמת בכל שבוע כתבה אחרת שמכפישה את נוער הגבעות ומציירת אותנו כאנשים הזויים שאין למה לנסות לדבר איתם בכלל. היינו עוברים פינויים קשים ונשארים לבד לבנות את הבתים מחדש. גם מבחינת המועצות והיישובים ההתנהלות לא תמיד הייתה קלה. אבל אחרי הרצח המזעזע של אהוביה דברים השתנו.
"ברגע שאנשים באו בעצמם להכיר ולשמוע, ברגע שאנשים התעוררו להבין איזה עוול מתרחש פה ממש מתחת לאף שלהם, נוצר חיבור וקשר לא רגיל. אהוביה היה קו פרשת המים. הוא היה אדם עמוק מאוד, והיו בו תמימות ושמחה וחיוך מיוחד שפשוט פתח לאנשים את הלב. הקשר שלו לארץ ישראל היה מיוחד: לפני כמה חודשים המשפחה פרסמה חוברת שירים וקטעים שהוא כתב על הקשר שלו לקב"ה ולארץ. גם זה משהו שגרם לאנשים להכיר את אהוביה ואותנו מהצד שלא תמיד מתפרסם בתקשורת.
"מאז הרצח אנחנו במעוז אסתר מקבלים הרבה יותר תמיכה והכרה, וגם בשאר הגבעות. העזרה היא גם אחרי פינויים, בחורף, בהתרמה שעשינו עכשיו לקו חשמל חדש לגבעה, פשוט ההתגייסות של עם ישראל. זה משהו שלא הכרנו לפני כן. אנשים שבעבר לא רצו לשמוע על נערי גבעות אומרים לנו היום: הלוואי שהילדים שלי היו אידאולוגים כמוכם.
"בסופו של דבר רוב תושבי הגבעות לא השתנו, ואנחנו עדיין חושבים ומאמינים באותם הדברים ופועלים לפי אותה אידאולוגיה. כמובן, לא כל מי שבא לשמוע ישר השתכנע והסכים עם כל מהלך, אבל עכשיו סוף סוף התחלנו לדבר בלי מחיצות, ואנשים באו להכיר אותנו ולשמוע מי אנחנו, ולא רק לקרוא עלינו ערך בוויקיפדיה. זה בסוף מה שגורם את השינוי הגדול".
