יום ראשון, שבע וחצי בבוקר: קבוצה קטנה של מתפללים עטורי תפילין ועטופים בטליתות יוצאת במהירות מבית הכנסת ביישוב פדואל שבשומרון באמצע תפילת שחרית. חלקם מציצים הצצה חטופה במכשיר הטלפון. לא, לא מדובר במתנדבי איחוד הצלה או מד"א, לא מדובר בתאונת דרכים חלילה או בחשש לחדירת מחבלים ליישוב. מדובר בסכנה חמורה לא פחות שמתרחשת כמעט בכל יום מימי השבוע: השתלטות ערבית על שטחים הסמוכים ליישוב כחלק מתוכנית המדינה הפלשתינית המתבססת בשטח.
התושבים יוצאים לנקודות תצפית על עבודות ההשתלטות ומדווחים לצבא ולמנהל האזרחי על ההשתלטות, מצלמים את העבודות ומסמנים במפה את הנקודה המדויקת שבה טרקטור ערבי מכשיר שטח לבנייה, ואת נקודת הציון שולחים במהירות לצבא, להכוונת הכוח שיגיע למקום.
בליווי מרחוק באמצעות רחפן, שנותן תמונה ברורה יותר, הם מדווחים לצבא על השינויים בשטח. ג'יפ צבאי דוהר למקום ומקבל עדכון בזמן אמת על מקומו של הטרקטור, החיילים מצליחים לעצור את הנהג של הכלי עוד לפני שהוא מספיק לברוח בחזרה אל הכפר. עכשיו מעכבים את הטרקטור בשטח ומחכים לאישור החרמה מהמנהל האזרחי.
התושבים מעבירים את התיעוד המפליל לגורמי האכיפה למיניהם ומוודאים שהתיעוד אכן הגיע. לאחר דקות ארוכות של לחץ מצד גורמים במועצה וביישובים מגיע האישור המיוחל: אפשר להחרים. הפעולה מסתיימת בהצלחה, הטרקטור מוחרם והעבודות נפסקות.
המתנדבים המסורים מחייכים ומפרגנים זה לזה על עוד עבודת צוות משותפת וחיובית. המשקפות חוזרות למגירה, מכשירי הטלפון חוזרים לכיס, והמתפללים חוזרים להמשך תפילת שחרית. אחרי התפילה יוציאו עדכון מסודר לתושבי היישוב על המבצע המיוחד שהתרחש בדקות האחרונות.
יאיר גרד: "הרבה מהעבודות שאנחנו מתעדים ביומיום נעשות במרחק של קילומטרים אחדים מביתו של שר הביטחון היוצא בני גנץ בראש העין. גם השטח הטופוגרפי מרכזי בנושא הזה: מי שביקר בפדואל בטח מכיר את המרפסת של המדינה; אפשר לראות מפה את כל גוש דן ממש כאילו תל אביב מונחת על כף היד"
לקטוע את הרצף
האירוע הזה קורה לא מעט בשנה האחרונה. המתנדבים כולם הם תושבי גוש מערבא, אזור מערב השומרון שכולל את ארבעת היישובים פדואל, עלי זהב, ברוכין ולשם.
מה מביא לפעילות כזאת חבר'ה 'בורגנים', שלא ממש קשורים לנוער הגבעות, למאחזים או לפעילי ארץ ישראל השלמה? יאיר גרד, תושב פדואל, מספר לי על הקשר האישי שלו לחבורה המיוחדת הזאת. "תחילת הסיפור לפני שנה וחצי", הוא אומר. "אז הקימו במועצה האזורית שומרון את ועדי הקרקעות של היישובים, ובכל יישוב מינו אחראי לקרקעות שמסביב ליישוב, שתפקידו לדווח לגורמים הרלוונטיים על השתלטות ובנייה לא חוקית באזור.
"המעשה הזה הגיע מתוך הבנה שאחת המלחמות החשובות שיש היום עם האויב הערבי, אם לא המלחמה החשובה ביותר, היא המאבק על השטחים הפתוחים". בישראל הקטנה מוטרדים בעיקר מהטרור הגלוי, כמו זריקות האבנים, פיגועי הירי וההתפרעויות בערים המעורבות, אך כאן מכנים זאת 'המלחמה הגלויה'.
"כאן אנחנו מתמודדים עם מלחמה מסוג אחר", מסביר גרד, "מלחמה שקטה. לכאורה אין איזו בעיה ביטחונית בטרקטור שפותח כביש או במשאית שיוצקת בטון לבנייה של בית. אבל פה בדיוק הבעיה, בגלל שאנחנו לא מספיק מבינים את חומרת הדברים זה עובר לנו מתחת לרדאר.
"חלק ניכר מהשיטה של הרשות הפלשתינית הוא להשתמש בבנייה אסטרטגית ככלי לתפיסת שטחים עצומים. הם בונים בתים במרחקים מאוד גדולים זה מזה כדי לתפוס כמה שיותר שטח, אתה רואה את הכבישים שהם פותחים עד אליהם, את הרצף שנוצר".
ברור שאם מישהו סולל כביש אספלט רחב מאוד באמצע שום מקום זו לא עבודה חקלאית תמימה, זו טקטיקה של השתלטות על השטח. הכביש הזה ישמש בהמשך כביש גישה לבתים, לשכונות ואפילו לערים שלמות שאמורות לקום בכל המרחב.
האזור של גוש מערבא עצמו חיוני ואסטרטגי מכמה סיבות. "הערבים רוצים להיכנס לתוך גוש היישובים שלנו ולקטוע את הרצף שבין היישובים", מתאר גרד את האסטרטגיה שבבסיס מה שנראה פיזור אקראי של מבנים. "יש גם נושא של קרבה לאזור המרכז: הרבה מהעבודות שאנחנו מתעדים ביומיום נעשות במרחק של קילומטרים אחדים מביתו של שר הביטחון היוצא בני גנץ בראש העין. גם השטח הטופוגרפי מרכזי בנושא הזה: מי שביקר בפדואל בטח מכיר את המרפסת של המדינה; אפשר לראות מפה את כל גוש דן ממש כאילו תל אביב מונחת על כף היד. לא סתם הרשות הפלשתינית מקדישה סכומים עצומים לעבודות ההשתלטות האלה, וחלקם גם באים ממימון של מדינות האיחוד האירופי".
מתנדבים מקצועיים
ביישובי הגוש הבינו אפוא לפני שנה וחצי שכדי למנוע את ההשתלטות הערבית לא די בנציג אחד מכל יישוב שיהיה אחראי לקרקעות והחליטו לעבוד בשיתוף פעולה. הצעד הראשון היה הקמת ועד הקרקעות גוש מערבא. הפעילות נעשית בתיאום עם כל ועדי היישובים ובחשיבה משותפת על הצעדים הבאים.
אחרי איחוד הכוחות החלו בגוש מערבא בגיוס מתנדבים מהיישובים וחילקו את התפקידים על פי תחומים. גרד לדוגמה אחראי עם מתנדבים נוספים לתחום תקשורת-חוץ והסברה, מאחר שיש לו ניסיון קודם בתחום. הצעד הראשון של צוות התקשורת היה פתיחת חשבונות בכל הפלטפורמות והרשתות החברתיות — בטוויטר, בפייסבוק, בטלגרם ועוד — ושם הם מפרסמים תחת השם 'בשטח שלנו'. העבודה בתחום התקשורת דורשת העלאת תיעודים, הוצאת יח"ץ על אירועים, פרסום פוסטים, סרטונים, תמונות וסיפורים מהשטח ועמידה בקשר עם אנשי תקשורת ועם ארגונים שותפים לדרך.
חוץ מצוות תקשורת-חוץ יש צוות משפטי שכולל עורכי דין ומתמחים במישור המשפטי; צוות טכנולוגי וצוות דיגיטלי בהפעלת תושבים שעובדים בהיי-טק ובמחשבים; נרתמו לפעילות גם תושבים בעלי רקע ביטחוני וידע בשפה הערבית. כמעט אין תחום שגוש מערבא אינו מפעיל בו מתנדבים מקצועיים, תושבים מן המניין שעובדים במגוון תחומים, והם מביאים לשטח את כישרונותיהם ואת הניסיון הרב שלהם.
כמה פעילים יש בסך הכול? איך מצליחים להחזיק דבר כזה?
"יש לנו כשישים פעילים שמקדישים כמה שעות עבודה לנושא, יש תושבים שתורמים שעה בשבוע, ויש כאלה שגם נותנים שעתיים ביום למען המאבק הזה. כל העבודה של כולם נעשית בהתנדבות מלאה, בלי לקבל שקל. כולם אנשים פשוטים שבאו מתוך אהבת הארץ ותחושת שליחות, וכמובן מתוך הבנה שמדובר במשימה לאומית מהמדרגה הראשונה.
"נוסף על המתנדבים שעובדים בוועדת הקרקעות יש לנו קבוצת וואטסאפ לעדכונים שבה כשלוש מאות תושבים, ובה מדווחים על כל תנועה חשודה ושולחים תמונה או עדכון. חלק מצוידים במשקפות, לפעמים ברחפנים. הם העיניים שלנו בשטח, ובזכותם אנחנו מצליחים לסרוק את כל המרחב הגדול הזה ולהשיג ניהול מהיר ויעיל של אירועים".
לצאת מהגדרות
לצד ההצלחות יש גם מקרים שבהם במנהל האזרחי גוררים רגליים ולא מונעים את ההשתלטות. בחלק מהאירועים אין אישור להחרמה, לפעמים כבר מגיעים עד למשאית הבטון ואז מקבלים פקודה לשחרר אותה. על אירוע אחד, מצחיק ומכעיס יחד, מספר תום ניסני, תושב עלי זהב ואחד הפעילים בגוש מערבא: "היה מקרה של פחון קטן שהערבים בנו בוואדי שמתחת לברוכין. ראינו את הבנייה בזמן אמת ודיווחנו כמובן לצבא ולמנהל האזרחי, אבל הם בחרו להתעלם ולא הגיעו לאכוף את החוק במקרה הזה.
"אחרי בערך שנה שהמבנה הזה בשטח ושום נציג מהמנהל האזרחי לא הגיע לראות אותו, תנועת נחלה הודיעו שהם מתכוונים לעלות לנקודות התיישבות חדשות. במערכת הביטחון נערכו בכוחות מתוגברים למנוע את האירוע הזה.
"כמה חבר'ה מהאזור החליטו להטריל את המערכת: הלכנו למבנה הזה ותלינו עליו דגלי ישראל. לאחר מכן פרסמנו בטוויטר שעלינו לנקודה חדשה ליד ברוכין, ואכן, כמו שחשבנו שיקרה, בתוך כמה שעות הגיעו נציגים של המנהל האזרחי לבדוק את המבנה, ויום לאחר מכן הטילו על האזור צו שטח צבאי סגור האוסר כניסת ישראלים בלבד. זה סיפור מצחיק, אבל גם עצוב לראות את ההתנהלות של המנהל האזרחי במקרים כאלה".
יוסי רוזן הוא יו"ר הקרקעות של פדואל וגם מתנדב בצוות הטכנולוגי של גוש מערבא. לדבריו, הימים שבהם יש הכי הרבה בנייה והשתלטות ערבית הם שבתות וחגים, ולפיכך התירו רבני היישובים למתנדבים להמשיך ולפעול נגד ההשתלטות גם בשבתות.
תום ניסני: "היה מקרה של פחון קטן שהערבים בנו בוואדי שמתחת לברוכין. ראינו את הבנייה בזמן אמת ודיווחנו כמובן לצבא ולמנהל האזרחי, אבל הם בחרו להתעלם. כמה חבר'ה מהאזור החליטו להטריל את המערכת: הלכנו למבנה הזה ותלינו עליו דגלי ישראל. לאחר מכן פרסמנו בטוויטר שעלינו לנקודה חדשה ליד ברוכין, ואכן, כמו שחשבנו שיקרה, בתוך כמה שעות הגיעו נציגים של המנהל האזרחי לבדוק את המבנה, ויום לאחר מכן הטילו על האזור צו שטח צבאי סגור האוסר כניסת ישראלים בלבד"
"קח דוגמה מראש השנה האחרון: ביומיים של ראש השנה זיהינו שלוש עבודות בכלים כבדים במרחב, וטרקטור אחד הצלחנו להחרים. אחרי הצהריים משאית מנוף באה לפרוק חומר בנייה והתחפרה בשטח. כוח צבאי קפץ למקום, אבל הנהג ברח, והם לא הצליחו לחלץ את המשאית. אחרי כמה שעות היא חולצה על ידי טרקטור ערבי, והוא הבריח אותה לתוך הכפר. הערבים מנצלים את יום המנוחה שלנו כדי להמשיך במלחמת הקרקעות שלהם".
עד עכשיו דיברנו על ה'סור מרע', אבל בגוש מערבא עוסקים גם ב'עשה טוב', בפעילות חיובית אקטיבית לשמירה על הקרקעות. לפני כמה שבועות, בשיתוף של כל יישובי הסביבה, הם ארגנו מבצע גדול של גידור שטח ונטיעת עצים מתחת לכיכר המרכזית שבכניסה לברוכין. השטח נמצא לא הרחוק מבתי היישוב, אבל הנוכחות היהודית שם הייתה דלה מאוד. אחרי כמה אירועים של זריקות אבנים על הציר באזור הזה יצאו תושבי היישובים בצעדה ונטעו במקום עשרות עצי פרי. ברוך ה' העצים שניטעו כבר היכו שורשים בקרקע, ובשטח מתבססת אחיזה יהודית התורמת כמובן גם לביטחון על הציר.
כשאני שואל את רוזן מה לדעתו אפשר ללמוד מהעבודה של ועד הקרקעות של גוש מערבא, הוא עונה לי בלי להסס: "קודם כול צריך לצאת מהגדרות גם במובן המעשי אבל גם במובן הרעיוני. אם נישאר בתוך הגדר שלנו ולא נפעל מלמטה, המערכות הגדולות לא יזיזו את עצמן במאבק הזה. מערכת הביטחון עסוקה בהמון תחומי אחריות, בעיקר בנושאים ביטחוניים ובשמירה על שגרה ושקט בצירים. אנחנו פה כדי לעורר את המערכת להבין שהשקט הזה הוא אשליה חמורה. מדובר במערכה על אדמות המדינה ועל גידול היישובים.
"אבל העיקר הוא שתתחילו לפעול. אל תצפו לראות הצלחות כבר ביום הראשון, אבל בעבודה קשה אפשר לקצור הצלחות. כל אחד יכול לפעול; לא צריך ידע מסוים. לכל אחד מאיתנו יש יכולות ותחומים שבהם הוא מתמקצע, ואפשר לרתום את הכוחות האלה לשמירה על הארץ".
