אחד הנושאים שעמדו בלב הקלחת הציבורית סביב המשא ומתן להקמת הממשלה בשבועות האחרונים הוא ללא ספק דרישתו של יו"ר מפלגת הציונות הדתית לקבל סמכויות נרחבות על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, סמכויות שלפי הסבריו של סמוטריץ' יקצצו בשלב ראשון את כנפיו של הגוף השולט ביו"ש, ולאחר מכן יגרמו לסגירתו הסופית.
בשמאל נזעקו כמובן ומחו נגד ה"סיפוח" והחלת הריבונות, אך מולם קמו כמעט כל ארגוני הימין והמועצות האזוריות ביו"ש, נעמדו לימין סמוטריץ' והצטרפו לדרישתו הבלתי מתפשרת.
ובכן, למה המנהל האזרחי חשוב כל כך, איך הוא משפיע על חייהם של חצי מיליון תושבי יהודה ושומרון, ומדוע זכה הגוף הזה לתואר "רקוב עד לבסיס" מפי שר האוצר המיועד?
במנהל האזרחי מתבססים לא מעט על חוקים בריטיים ולפעמים אפילו עות'מאניים או על חוקים ירדניים שנחקקו בין הקמת המדינה לבין מלחמת ששת הימים. חוק אחד כזה הוא חוק שאוסר על יהודים לקנות קרקע ביו"ש. החוק הזה לא בוטל מאז מלחמת ששת הימים אף שהוא אולי החוק הכי גזעני ואנטישמי שעדיין פועלים לפיו במדינת ישראל
החוק הגזעני הישראלי
המנהל האזרחי הוקם בתחילת שנות השמונים בעקבות החלטתו של אריאל שרון, שר הביטחון דאז, לייסד גוף צבאי הכפוף למשרד הביטחון שינהל את החיים של האזרחים הערבים שהתגוררו ביהודה ושומרון בכפרים ובערים הגדולות. מטרתו הייתה להוריד את העומס ואת האחריות של ניהול אזרחי שאינו ביטחוני מצה"ל, שמאז מלחמת ששת הימים היה אחראי גם לכל הנושאים האזרחיים ביהודה ושומרון.
בשנים הראשונות אכן כלל התפקיד של המנהל את כל הנושאים האזרחיים של התושבים. בכל אזור ביו"ש היה ממשל צבאי, וקציניו קיבלו אחריות לתחומים אזרחיים: קצין תברואה, קצין תחבורה, קצין חינוך וכן על זה הדרך.
בהסכמי אוסלו יצא צה"ל מהערים הערביות, ותחום האחריות של המנהל האזרחי הצטמצם מאוד. הוא נעשה אחראי כמעט רק למתרחש בשטחי C, ומכיוון שבשטחי C גרים כמעט אך ורק יהודים, שהם אזרחי המדינה ומקבלים ממנה את רוב השירותים, הסמכויות של המנהל האזרחי מתמקדות בתחומי הבנייה והקרקעות. נוסף על כך הוקם גוף שנקרא מנהלת תיאום קישור (מת"ק), שתפקידו לתאם בין הרשות הפלשתינית למנהל האזרחי בכל התחומים שאינם ביטחוניים.
וכאן אנחנו נוגעים בשורש הבעיה: החוק הישראלי לא הוחל ביהודה ושומרון, ולכן מבחינה חוקית במנהל האזרחי מתבססים לא מעט על חוקים בריטיים ולפעמים אפילו עות'מאניים או על חוקים ירדניים שנחקקו בין הקמת המדינה לבין מלחמת ששת הימים. חוק אחד כזה הוא חוק שאוסר על יהודים לקנות קרקע ביו"ש. החוק הזה לא בוטל מאז מלחמת ששת הימים אף שהוא אולי החוק הכי גזעני ואנטישמי שעדיין פועלים לפיו במדינת ישראל.
בעייתית היא גם ההתייחסות השורשית של מערכת הביטחון לשטחי יו"ש כאל "שטחים כבושים", או ליתר דיוק "תפוסים במהלך מלחמה". תפיסה זאת גורמת להבנה מסוימת שהחוקים התקפים בשטח הם חוקי הדין הבינלאומי, המוסיפים קושי רב על ההתנהלות במקום.
היו מקרים שבהם המנהל והמת"ק הגדילו לעשות. ממידע שהגיע לפורום מאבק על כל דונם, במקרה אחד דיווחו יהודים על בנייה לא חוקית של ערבים סמוך ליישוב שבות רחל. לשטח הגיעו קציני מנהל ומת"ק, ולא רק שלא החרימו את הכלים שעבדו בשטח, אלא רמזו לעובדים ברמיזות גלויות שמוטב שיחזרו עכשיו לכפר, וישובו לשטח בשעות הלילה להמשיך את העבודה
בנייה לא קלה
המנהל האזרחי אימץ לעצמו גישה עוינת ליהודים מתוך תפיסת מציאות שבה יש מקומיים, קרי הערבים שהתגוררו בשטחי יו"ש עוד לפני מלחמת ששת הימים, ומתיישבים, שהגיעו לאחר שנת תשכ"ז, ואליהם מתייחסים כאל אורחים, שלא לומר פולשים. הגישה הזאת גורמת להתנהלות ההזויה שאנחנו רואים וחווים בשטח יומיום. הנה כמה דוגמאות מהשבועות האחרונים.
המאחז נחלת צבי ליד מכמש, שכתבנו עליו לפני שבועות מספר, הספיק להיהרס כמה פעמים על ידי שליחי המנהל האזרחי, מכיוון שהבנייה בו "לא חוקית", אבל כמו שסיפרנו, בהר שמול נחלת צבי נבנים עשרות בתים לא חוקיים, ובהם וילות ענק, ונפרצים שטחים חדשים.
מאחר שערביי הכפר מוכמוס עוסקים בבנייה (שאגב מתרחשת במלואה בשטחי C, ולכן יש למנהל האזרחי אחריות מלאה לעבודות שם), מועברות אל אנשי המנהל תלונות של יהודים על הבנייה הלא חוקית, אבל אנשי המנהל האזרחי מגיעים להרוס דווקא בתים אחדים שנבנו בבנייה קלה בגבעת נחלת צבי. וילות ענק לעומת בתי עץ פשוטים? סדר העדיפויות של המנהל האזרחי קובע שוב: בנייה יהודית תיהרס, ואילו בנייה ערבית זוכה להתעלמות מלאה.
היו מקרים שבהם המנהל והמת"ק הגדילו לעשות. ממידע שהגיע לפורום מאבק על כל דונם, במקרה אחד דיווחו יהודים על בנייה לא חוקית של ערבים סמוך ליישוב שבות רחל. לשטח הגיעו קציני מנהל ומת"ק, ולא רק שלא החרימו את הכלים שעבדו בשטח, אלא רמזו לעובדים ברמיזות גלויות שמוטב שיחזרו עכשיו לכפר, וישובו לשטח בשעות הלילה להמשיך את העבודה. שיתוף פעולה מלא בין גורמי האכיפה לבין העבריינים.
חוץ מגרירת רגליים בכל דיווח על השתלטות ערבית ואי-אכיפת החוק על בנייה בלתי חוקית קיימת, יש מקרים שבמנהל האזרחי משקרים במצח נחושה בשביל לא להפריע לבנייה הערבית. תושבים דיווחו על כלים כבדים שעובדים על יד הכפר בורקא שבבנימין ואף שלחו נ"צ מדויק של מקום ההשתלטות החדשה, ובתוך דקות אחדות קיבלו הודעה לקונית מאנשי המנהל האזרחי: "הכוחות הגיעו לשטח ושללו ממצאים", נכתב בהודעה.
העניין הוא שהתושבים השקיפו כל הזמן הזה על העבודות, ושום כוח צבאי או אזרחי הגיע לשטח. העבודות נמשכו כל אותו היום ללא התייחסות מצד גורמי האכיפה.
בפעם אחרת, לאחר דיווח על באגר ערבי שמכשיר מגרש לבנייה, כתבו אנשי המנהל הודעה בזו הלשון: "לאחר הגעת הכוחות לשטח הכלים הצליחו להימלט". מדובר בטרקטור כבד מאוד ואיטי שמתנייד על זחל, בלי גלגלים. לא מובן איך כלי איטי כל כך מצליח להימלט אחרי שהכוחות כבר בשטח.
לפני כמה שבועות הבחינו יהודים מרמת מגרון במשאית ערבית שעוסקת בפעילות בנייה של עבודות עפר. הם דיווחו לצבא, והפעם החיילים אכן הגיעו, עיכבו את הנהג ולקחו את מפתחות המשאית כדי שלא יוכל לברוח. ואולם קצין מת"ק שהגיע למקום התפרץ בזעם על החיילים שהעזו לעכב את העבריין הערבי, החזיר לנהג את מפתחות המשאית ושחרר אותו מהמקום לא לפני שהמליץ לעבריין להתלונן במשטרה נגד היהודים שעיכבו אותו עד להגעת החיילים. לא פחות.
לא מעט פעמים יגידו במנהל שאין די כוחות כדי להחרים כלי כזה או אחר משיקולי ביטחון וליווי. הסיפור שלהלן ממחיש שגם בנושא הזה יש דין אחד ליהודים ודין אחר לבנייה ערבית: לפני כמה שנים הביאו כמה משאיות עפר כדי לתקן את כביש הגישה לגבעת מעוז אסתר לקראת החורף. בתוך דקות מעטות הגיע למקום קצין המנהל האזרחי להחרים את המשאיות. תושבים מהסביבה באו למחות, ובשביל לבצע את ההחרמה הזמין הפקח תגבורת של עשרות שוטרי יס"מ לאבטחת ההחרמה. השוטרים נקטו אלימות רבה כנגד התושבים – גז מדמיע, מכות ועוד – והמשימה בוצעה. המשאיות הוחרמו.
כמה ימים לאחר מכן הגיע אותו פקח לפאתי הכפר הסמוך, אל-מוע'ייר, בעקבות דיווח על טרקטור שמכשיר שטח לבנייה. גם שם התקהלו סביבו כמה תושבים ערבים, אבל במקום להביא כוח משטרתי או צבאי שיאבטח את החרמת הכלי כמו במעוז אסתר, הפקח פשוט ברח מהמקום ונתן לעבודות ההשתלטות להימשך באין מפריע.
לצאת מהגדרות
האפליה בסדרי האכיפה של המנהל האזרחי בעשורים האחרונים היא אחד הגורמים המרכזיים שהובילו אותנו למציאות שלנו כיום, שבה אנחנו דוהרים לקראת מדינה פלשתינית בשטח דה פקטו והקפאה כמעט מוחלטת של היישובים היהודיים בתוך הגדרות.
על כתפיה של ממשלת הימין החדשה מוטלת אחריות כבדה לשנות את המצב בשטח ולהחזיר את ההתיישבות היהודית למצב של תנופה וצמיחה, בנייה מחוץ לגדרות ותפיסת שטחים בידיים יהודיות. רק כך נבטיח שליטה יהודית מוחלטת בשטחי יהודה ושומרון. המצב בשטח עדיין בר תיקון, והטיפול במנהל האזרחי הוא המבחן הראשון במשימה הלאומית הזאת.
