הציווי על בניית המשכן בפרשת תרומה מגיע מייד לאחר מתן תורה, כי הוא המשך ישיר של מעמד הר סיני. הקשר בין המשכן ובין מעמד הר סיני הוא עניין עמוק מאוד, וההתבוננות בקשר הזה היא צוהר להבין הן את מהות התורה והן את מהות המקדש ותכליתו.…

אני באמת חושבת שאבדה הבושה. כשהתיישבתי לכתוב את הטור השבוע הרגשתי בטן מלאה כל כך על כל מה שקרה וקורה בארץ, שלפעמים אני חוטאת בתחושת ייאוש. איך נחזור מכאן להיות עם אחד שיודע להתאחד ברגעים הקשים? איך נסתכל זה לזה בעיניים ונדע שאנחנו משפחה?…

"המערכה על שטחי C". נדמה שבשנתיים האחרונות אין כמעט ראש מועצה או נציג התיישבות שלא הזכיר את הצירוף הזה. פורומים הוקמו, כינוסים נערכו, אסטרטגים התכנסו לקבוצות חשיבה ואפילו תוכניות ממשלתיות נכתבו עוד לפני הבחירות האחרונות וגם לפני אלה שלפניהן.…

כמו הרבה התמודדויות קשות מנשוא, משיכה לבני אותו המין היא חתיכת אתגר. גם בהתמודדות איתה דרושות סבלנות רבה, תפילות ובעיקר הליכה בדרכי ה'. בסוף בסוף גם ההגבלות שה' נתן לנו מביאות טוב. גם טוב לעולם וגם לנו באופן אישי. אחרי הצגת העמדה המוסרית של מסורת ישראל, שמה שהיה אסור יישאר אסור ולא ישתנה גם אם העולם שבחוץ חושב שזה מיושן, אפשר לצאת למסע הלא פשוט.…

השבוע, בשיפולי ההפגנה הגדולה מול הבית שלי, התווכח בקול בחור חרדי, רכוב על אופניו, עם אחת המפגינות שהחזיקה דגל גדול ועל חולצתה הכיתוב "נאמנים למגילת העצמאות". "אני הרבה יותר יהודייה ממך!" היא ענתה בלהט על הטיעון שלו שלא הצלחתי לשמוע, "אני תורמת למדינה הזו!"…

"את יודעת מה עשיתי בתוך המעגל?" שואלת אותי חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. "התפללתי. אמרתי לקב"ה: תן לי את המוחין הנכונים בתוך הסיטואציה המאיימת הזו, כלואה במעגל של ארבעה גברים, שבכל פעם שניסיתי לנוע בתוך המעגל הם צמצמו אותו עוד כדי להעביר לי את המסר שאין לי חופש תנועה.…