מבואר בספרים שהמנורה מקבילה לכלל עם ישראל, והדלקת המנורה פעלה פעולה עמוקה מאוד בנשמות ישראל. כך מבואר שהנרות הם כנגד כללות נשמות ישראל: ששת הנרות מכוונים כנגד כל פרטי עם ישראל, ואילו הנר המערבי, המרכזי, מכוון כנגד האור הכללי של נשמת עם ישראל, אור השכינה, בחינת 'שכינה במערב', אשר 'מערבת' ומחברת את ישראל להיות אחד.…

עומדים אנו לפני חג השבועות, והלב מלא תפילה לזכות לקבל תורה, לזכות לטעום ממתיקותה ומיופייה. מפסוקי ההכנה למתן תורה אנו יכולים ללמוד שיסוד היסודות להכנת הלב לתורה נעוץ בפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר", ודורשים חכמים – כאיש אחד בלב אחד.…

השבת התחלנו בשעה טובה את ספר במדבר, שעניינו מסעות עם ישראל עד בואם לשערי הארץ. כמו כן השבוע יחול יום ירושלים, היום הגדול שבו זיכה ה' אותנו לשוב אל ירושלים ולהיאחז בה. ירושלים נקראת 'נחלה', והיא המקום שבו ייתמו נדודינו בעת בניין המקדש במהרה.…

על פי המתואר בפרשתנו, הגלות עלולה לבוא בעקבות הסתאבות החברה, וכן בשל ביטול מצוות השמיטה: "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם… כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ" (ויקרא כו, לד–לה). נראה שיש קשר בין הדברים, כלומר שהמהות העמוקה של שנת השמיטה היא עילוי החברה.…

לעומת שש השנים הרגילות, שבהן האדם דואג בעצמו לפרנסתו, עמל וטורח כדי קיום הנפש, הרי שבשנת השמיטה האדם מוסר את עצמו וחייו לרשות גבוה. הלא אם הקב"ה מצווה אותנו להרפות לגמרי מפרנסת השדה והכרם, משמע שהוא בעצמו ידאג לקיומנו, כמו שמובא בפרשה: "וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ", והקב"ה מבטיח שיהיה סיוע גדול, ותבואת השנה השישית תתרבה שלא כדרך הטבע.…

"הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר. וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם". כל מי שפוקח את עיניו ומתבונן בנעשה בדורות האחרונים, אינו יכול שלא לראות את יד ה' הנפלאה, הנטויה עלינו לטובה, שהחזיר אותנו לארץ ישראל מעפרות הגלות, ובטובו הגדול מקים אותנו לתחייה בחידוש ימינו כקדם.…

בנוהג שבעולם, המוות נראה בלתי מנוצח – "סוף אדם למות" (ברכות יז ע"א). זהו גבול שמוגבל בו האדם, ואי אפשר לו להימלט ממנו. ההרגשה הזו, שהמוות בלתי מנוצח, מדלדלת את האדם ומעציבה את רוחו. תחושות הסוף והחידלון מעיקות על נפש האדם ומקטינות את רצונותיו ומאוויי לבבו.…

הציווי הראשון שעם ישראל מקבל הוא על קידוש החודש בראש חודש ניסן: "החודש הזה לכם ראש חודשים". ושם נצטוו ישראל לקחת פסח בעשירי בניסן ולהכינו כדי להקריבו בי"ד בניסן. אנו רואים כאן שלושה תאריכים: בא' בניסן משה מצווה את ישראל לקחת את הפסח בעשירי, בי' בניסן עם ישראל לוקח בפועל, בי"ד מקריבו, ובט"ו עושים את הפסח.…

היום השמיני למילואים הוא שיא השיאים של כל התהליך שהחל ביציאת מצרים, ואפילו של המהלך שהחל בבריאת העולם. וכפי שאומרים חז"ל, "אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ". כדי להבין את מהות השמחה הזו יש לסקור בקצרה את התהליך שעבר העולם מאז הבריאה ועד הקמת המשכן.…