רשות הדיבור- גיליון אחדות

הפגנת כוח

יהושע אודרברג

 

מִתְחַלְּקִים לְגַדְסָ"ר,

לְפַּלְחָה"ן,

לֹא לְקַפְּלָן

וּלְתוֹמְכֵי הַמִּשְׁטָר.

 

כֻּלָּם יָמִינָה לַנֶּשֶׁק,

שְׂמֹאלָה לַקַּסְדָּה,

זֶה לְצַד זֶה לִלְחֹץ עַל הֶדֶק,

וְלֹא יוֹדְעִים אִם מִתַּחְתֶּיהָ יֵשׁ כִּפָּה.

 

נֶעֱמָדִים בְּחֵי"ת

לְאַחַר הִתְפַּלְּגוּת רַבָּה,

עַכְשָׁו זְמַן לְהֵעָרֵךְ,

כָּל הַפְּלֻגּוֹת תַּחַת אוֹתָהּ מִטְרִיָּה

 

שמחה של גבורה

הלוחמים בחזית

מוכנים ודרוכים להילחם בשם ישראל

למסור את הנפש היפה שלנו

למען המשפחות היפות שלנו

על העם היפה הזה

 

אכן שום דבר לא יכול עלינו

אנחנו שייכים לנצח

אנחנו שייכים לטוב

אנחנו שייכים לד'

הם באים בשם עץ ואבן

בשם מתכת ואבק שרפה

ואילו אנו דוהרים כסוסי אש

נדחפים בכוח מערכות א-לוהים חיים.…

»
סיון רהב מאיר

הקרב על הנפש

 

 

1.

קשה לעכל את עוצמת האסון, השכול וההפתעה. קשה לעכל את עוצמת הרוח, האחדות והגבורה. איך מתפקדים? איך מכילים את כל זה? חמותי מנחת ההורים זיוה מאיר ('אימא מאיר') כתבה בימים אלו כמה עצות. לדעתי הדברים מתאימים לא רק להורים:

א.…

»

"כל העם במילואים"

 

מאז נפילת שני בניה אלירז ואוריאל בעת מילוי תפקידם אשת החינוך מרים פרץ אינה פוסקת מעשייה ומתרומה לחיזוק הרוח היהודית והצבאית בישראל, מרצה לחיילים ולבני נוער ותומכת במשפחות שכולות בעת צרתן. בשבוע הקשה שעברה מדינת ישראל שלחה גם היא את בניה, כמו אימהות רבות אחרות, להילחם במערכה הכבדה, וכמו תושבים רבים איבדה רבים וטובים שהכירה היכרות אישית.…

»

על מה אנחנו נלחמים

 

  1. אין דבר כזה יותר מדי ממתקים – אל תפסיקו לשלוח צ'ופרים. לא כי חסר, אבל אל תפסיקו להגיע ולהעניק, כי אין דבר שחייל על אפוד אוהב להגיד כמו "יו, כמה אוכל שלחו לנו, חבל שייזרק". אין דבר שנותן לו כוח כמו האהבה שהוא מקבל מכל כך הרבה קופסאות דגנים מהסוג המושחת, מהררי שמפו ומבוקסרים חדשים, וכמובן מהרבה מאוד שוקולד, שמזכיר כמה העם הזה בריא.
»

כך נחזור לעזה

מי חלם אפילו בשבוע שעבר שתיווצר הסכמה מקיר לקיר בציבור הישראלי שיש לכבוש מחדש את רצועת עזה? האוהדים והדוחפים של ההתנתקות, של אוסלו ושל שאר הנסיגות וההתקפלויות רוצים פתאום להצטרף לממשלת האחדות כדי להשיב יחדיו את הגלגל לאחור, להחזיר אותנו לרצועה, שברחנו ממנה לפני 18 שנים בזנב מקופל בין הרגליים, ואל העיר עזה, שברחנו ממנה לפני שלושים שנה.…

»
גלילה לראש העמוד