1.

הם לא מספיק מפורסמים בציבור הרחב, וחבל. השבוע, כ"ח בסיוון, צוין יום פטירתם של שני רבנים עם סיפור חיים שכדאי להכיר:

הרב אברהם חיים אדאדי היה מגדולי רבני לוב לפני כ־200 שנה. הוא גדל כנער יתום משני הוריו ומגיל צעיר נמשך לשני דברים – תורה וארץ ישראל.…

נדמה לי שאת אברהם שטרן, יאיר, אין צורך להציג. שמו ופועלו נזכרים עד היום הן בקרב מעריציו והן בקרב מתנגדי דרכו.

שטרן גדל בסובאלק שבפולין במשפחה חילונית, למד בגימנסיה רוסית ואחר כך בגימנסיה עברית, והושפע מהספרות הפולנית. כבחור צעיר הוא נודע בהיותו אדם רך, שקט ומופנם, ואיש מחבריו לא שיער שיהיה דמות מפורסמת בארץ ומבוקש מטעם השלטון הבריטי.…

כשבאו הנחשים השרפים על ישראל, העם צעקו אל משה, וה' ציווהו "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי". חכמים במשנה מלמדים שלא הנחש ממית, "אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים".…

"ולמה נסמכה מיתת מרים לפרה אדומה? מפני שפרה אדומה באה ללמד על הישארות הנפש, ופרק זה (פרה אדומה) הוא מבוא גדול למיתת צדיקים, וכך הוא מורה: מה שעשה את מרים למרים ומה שעשה את אהרן לאהרן, לא מת במותם. מהותם היא נצחית.…