קפה שפירא(אמור) תקוות העמך – מי כעמך ישראל
הקדמת גלי בן חורין: את עמיחי שיקלי שמעתי לראשונה בהשקת 'אסכולת ירושלים', קבוצת החשיבה של האינטלקטואלים הצעירים שלנו, על הגג של יאיר קליינבאום. עבורי היה
"משבר ההנהגה הוא תהליך התבגרות שהמדינה צריכה לעבור, והאינטואיציה שלי אומרת שזה ילך למקום טוב"
לפני שלוש שנים הוזמן האלוף (במיל') אליעזר שקדי ליום עיון לזכרם של עמנואל מורנו ודרור ויינברג הי"ד. עשרים ושמונה הדקות שדיבר שם הפכו בתוך זמן
שומרת המסורת- מלחמת העצמאות
זה לא חייב לבוא מכוח הבטחת האבות. אני גדלתי ללא הידיעה הזו, ועדיין הציונות טבועה בי. אני ידעתי שעם ישראל הוא עם נפרד,
ספר אחד בשבוע- (אמור) זוגיות ממבט ראשון
הנישואים מחברים באהבה איש ואישה השונים זה מזה ליחידה חדשה, אולם שטף החיים עלול לעיתים לשטוף עימו את הדבר החשוב באמת: הזוגיות. לכן מומלץ לכל
רשות הדיבור אמור
להבה צוריאל מתוך עמק העצמות היבשות כשהעצמיות כבר כמעט התייבשה, קם לו עמנו שוב. בפעם האחרונה. מכל פינות תבל שם האיר ניצוצות זרם לטבור
קטנה ברשת- אמור
פנים יום זיכרון מיזם הנצחה אומנותי המפגיש אנימטורים וסיפורי זיכרון אישיים על חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה: http://www.bac.org.il/memory. איך מחיים זיכרון מאדם שכבר אינו
עכשיו תורנו לרצות
"אתה משוגע", קבעו, "נשתבשה עליך דעתך, אתה קודח מחום ונזקק לרופא". זו הייתה פחות או יותר התגובה של חבריו הקרובים של תיאודור בנימין זאב הרצל
